מה בפינה מבוכה.

[alphadelta]

חולקת=מחלקת

אף פעם לא יודעת מה המינוח הנכון.

 

[noaronen1]

כן... זה בדיוק ככה אצלנו

אין לי בעיה שהם מדברים ביניהם אנגלית/עברית במהלך היום - אני מבינה שזה טבעי להם. אבל פתאום זה נכנס לארוחות הערב וזה התחיל להפריע לי בעיקר כי הם ישבו ודיברו ביניהם באנגלית. ולא מזמן אמרנו להם - בארוחת ערב מדברים עברית זה הזמן שלכם להרחיב את השפה. זה היה לי לא קל כי אני מאד מאמינה שמה שבא בכפייה גורם לאנטי מכוון - מצד שני אצל גיסתי ההורים דיברו איתה עברית ועם אחותה הם לא דיברו ואחות אחת מדברת עברית שוטפת והשניה מבינה הכל אבל מדברת רק אנגלית. אז אולי הגיע הזמן להתעקש על העברית....

 

[alphadelta]

תודה - גרמת לי לחשוב.

בחירת מילה מעניינת כפייה. עשית שאחשוב. ואני אוהבת את זה. אז אני חושבת שזו לא כפייה. זה כלל של הבית. כמו שאנחנו אוכלים אוכל בריא, חובשים קסדות כשרוכבים על אופניים, ומדברים בכבוד אחד לשני. זו יכולה אולי להראות ככפיה הורית, אבל תפקידי כאם הוא להציב כללים שכאלה. איפה שראוי לנו כהורים יש חופש. שמעוגן בתוך הכללים.

 

[noaronen1]

תודה - נתת לי נקודת מבט חדשה

 

[שיגרמ]

לגבי העברית

אנחנו הגענו עם ילדים בגילאים שבין בי"ס יסודי לפעוטה. חייבת להגיד שלא מצאתי חוקיות לגבי הדיבור בעברית. אנחנו מדברים ר ק עברית בבית ועיקר החברים הם ישראלים שגם מדברים עברית בבית. מה שאני רואה שזה שונה בין הילדים מי נוטה לעברית ומי לאנגלית וזה לא קשור לגיל, כנראה לאופי / יכולות קוגנטיביות/ שפתיות למשל, כמה קל לעבור בין שפות וכו'. אני מזכירה הרבה לדבר בעברית בבית, הם קוראים עברית (מי שיודע לקרוא) ועדיין...
אז לא צריך להתייאש ובהחלט לדבר איתם עברית, להקריא סיפורים וכו' ועדיין לקחת את הדברים בפרופורציה ולהבין שזה תלוי ילד.
יש לי גם פרספקטיבה של אחרי כמה שנים - אני עובדת עם מבוגרים יהודים שחלקם יודעים עברית, ילדים להורה ישראלי, והשליטה בשפה משתנה, תיהיה יותר טובה אם הם חוזרים מהארץ, אם נאלצו לדבר עברית וכו'. אין מה לעשות, שפה זה תרגול, אבל אם יש בסיס, כשצריך זה שם רק צריך להשתפשף
ולגבי המבוכה - ברור! מהרגע שהם עוברים את גיל 9 אז אני מביכה! שיהיה להם לבריאות, אני זה מה שיצאתי להם בלוטו ואם זה הם צריכים לנצח!

 

[MissScotland2004]

תודה על התשובה

בהחלט מסכימה לגבי שוני בין ילד לילד. הקטן שלי רק בן שנה וחצי ואני כבר מבחינה בהבדלים מהבחינה הזו. אין לדעת לאן הוא יצמח מפה אבל אחותו בגיל הזה היתה שונה מאד.
לגבי תרגול, החל מהקיץ הקרוב הם יתחילו ללכת לקייטנה בישראל בכל שנה. הקטן יתחיל כשיהיה בן שלוש בערך. אני מאד מקווה שזה גם יעזור.
ואכן מה שיש יש ועם זה ננצח

 

[noaronen1]

בהמשך למה שכתבו

כשגרנו בניו יורק אף אחד לא הזיז גבה כשדיברתי עם הילדים בעברית. עכשיו בצפון קרוליינה כל הזמן מביטים ובוחנים אותנו כשאנחנו מדברים עברית, אני מודה שלפעמים אני מרגישה נבוכה - חחח - זה פשוט מוזר אחרי כל כך הרבה שנים פתאום להרגיש כמה זה מוזר לאנשים לשמוע שפה זרה מדוברת. והשאלה הבלתי נמנעת שמעולם לא שמעתי בניו יורק - אם אנחנו מדברים ספרדית...
&nbsp
אבל יש קטעים שלמשל בעלי שמע ב- car pool שזה התור של הרכבים עד שבית הספר נפתח או נסגר וכל הילדים נשפכים בזה אחר זה מהמכוניות. בקיצור הבעל שמע איפה הילד עם הילדים והאמצעית ביקשה שהוא יסגור את החלון שאנשים אחרים לא ישמעו שאנחנו שומעים עברית.
אבל אני חשה שזה בעיקר כי הם עכשיו בגיל של עודף מודעות. אבל אנחנו לא ממש מתייחסים ודי ממשיכים בקלילות להכיל את העברית גם בחוצי חוצות.
&nbsp
לגבי המילה - די - למדתי להפסיק להשתמש בה.
ולגבי מבוכה - עד לא מזמן קראתי לאמצעית: פיצה (אני חושבת שזה היה על תקן - פיץ) ואנשים הסתכלו עלינו לא מעט עד שלא מזמן היא ביקשה שאני אפסיק עם השם חיבה הזה...

 

[MissScotland2004]

תודה נועה

הקטע עם ה׳די׳ באמת מביך. אני גם צריכה להרגיל את עצמי לא להשתמש בזה.

 

[עוזביםלקצת]

דוקא ממש טרי..

אני כל הזמן קוראת לילדות שלי בובה. לאט לאט זה התחיל לקבל הטיות: בובוש, בובי וכו'.
באחת הפעמים שהגעתי לבית הספר (כבר לא זוכרת למה) באתי להגיד שלום לאחת הבנות וכשהייתי צריכה להיפרד אמרתי לה: ביי בובי! עמדה שם קבוצת בנים מהכיתה שלה (כיתה ד') והם התחילו לצחוק בקולי קולות. לא הבנתי, אבל גם לא חשבתי שזה קשור אלינו. בצהרים כשהיא באה הביתה היא סיפרה לי שהבנים בכיתה צוחקים עליה וקוראים לה בובי. שאלתי אותה מה הבעיה עם זה. בובי באנגלית זה ציצי. אני מתביישת שלא חשבתי על זה בעצמי, אבל ככה, בלי לשים לב, עשיתי לבת שלי את מה שכל הילדים פוחדים ממנו: הצמדתי לה כינוי גנאי.
תודה לאל שבבית הספר לא התייחסו לזה בצחוק בכלל והעמידו את הבנים במקומם. לילדה שלום

 

[ניריתסקוטלנד1]

בהחלט מביך, אבל חשוב איך הבת שלך תתיחס לזה,

אם היא תהפוך את זה למשהוא, זה יהפך לכזה, אם היא תצחק על זה, זה יהיה קטע שיעבור. בדיחה שהיא תזכור מכיתה ד'. טוב שביה"ס לקח את זה ברצינות.

 

[noaronen1]

בגיל הזה הן נטולות חוש הומור - לפחות האמצעית שלי איבדה את

חוש ההומור שלה.
&nbsp