יש תלבושת, כבר מבית ספר יסודי
אני למדתי בארץ, בבית ספר קיבוצי ורובנו הסתובבנו בחולצות גזורות ונעלי בית של קיפי. מדהים איך זה הצליח להפוך לנורמה
בחברה הזו שגדלתי בה לא היו ממש הבדלי מעמדות, וזה עבד. אם בכלל, הצלחנו לאלץ את המושבניקים האמידים לחרב את הליוויסים שהוריהם רכשו במיטב כספם
היום, באנגליה, הבן שלי ביסודי והחובה היא כזו: חולצת פולו בלבן, תכלת, או צבע בית הספר (כחול רויאל במקרה שלו), עם או בלי סמל. מכנסיים "חכמות" (לא ג'ינס) באפור או שחור (שורט בקיץ), וסווטשירט (בחורף) בצבע בית הספר - עם או בלי סמל. סיפור הסמל מקורו בעובדה שאפשר בתכל'ס לקנות את על המדים האלה בסופר - הגרסא בלבן/תכלת אחידה בין כל בתי הספר. אבל אם קונים ישירות מהבית ספר עצמו מקבלים משהו קצת יותר איכותי עם הסמל מוטבע. ההבדל די משמעותי - פולו של Tesco יעלה בערך £2, גרסת בית הספר תעלה פי שלוש. אנחנו בחרנו להשקיע רק בסווטשירטים (ופולו אחד, לימים שמצטלמים בהם). את השאר קנינו בסופר. אני חייבת לציין שהשיטה מאוד נוחה לי: לא צריך לשבור את הראש בבוקר - מה ללבוש - והילדון יכול לשלוף מהארון בגדים בעצמו. אני חושבת גם שהשיטה מקלה מאוד על משפחות שמתקשות כלכלית - תקציב הביגוד נמוך, והתחרות האופנתית בין הילדים נחסכת מהם.
בגדול אני מאמינה בקוד לבוש. אני חושבת שזה מפקס את החויה החינוכית ומייצר נוחות חברתית מסויימת - כל המסביב (פירסינג, לק, איפור) תורם לסוג של תחרות שיכולה להקשות על חלק מהילדים. יחד עם זאת אני לא מאמינה בקוד נוקשה של לבוש לא נוח, ילדים צריכים לנוע בחופשיות.
אני למדתי בארץ, בבית ספר קיבוצי ורובנו הסתובבנו בחולצות גזורות ונעלי בית של קיפי. מדהים איך זה הצליח להפוך לנורמה
היום, באנגליה, הבן שלי ביסודי והחובה היא כזו: חולצת פולו בלבן, תכלת, או צבע בית הספר (כחול רויאל במקרה שלו), עם או בלי סמל. מכנסיים "חכמות" (לא ג'ינס) באפור או שחור (שורט בקיץ), וסווטשירט (בחורף) בצבע בית הספר - עם או בלי סמל. סיפור הסמל מקורו בעובדה שאפשר בתכל'ס לקנות את על המדים האלה בסופר - הגרסא בלבן/תכלת אחידה בין כל בתי הספר. אבל אם קונים ישירות מהבית ספר עצמו מקבלים משהו קצת יותר איכותי עם הסמל מוטבע. ההבדל די משמעותי - פולו של Tesco יעלה בערך £2, גרסת בית הספר תעלה פי שלוש. אנחנו בחרנו להשקיע רק בסווטשירטים (ופולו אחד, לימים שמצטלמים בהם). את השאר קנינו בסופר. אני חייבת לציין שהשיטה מאוד נוחה לי: לא צריך לשבור את הראש בבוקר - מה ללבוש - והילדון יכול לשלוף מהארון בגדים בעצמו. אני חושבת גם שהשיטה מקלה מאוד על משפחות שמתקשות כלכלית - תקציב הביגוד נמוך, והתחרות האופנתית בין הילדים נחסכת מהם.
בגדול אני מאמינה בקוד לבוש. אני חושבת שזה מפקס את החויה החינוכית ומייצר נוחות חברתית מסויימת - כל המסביב (פירסינג, לק, איפור) תורם לסוג של תחרות שיכולה להקשות על חלק מהילדים. יחד עם זאת אני לא מאמינה בקוד נוקשה של לבוש לא נוח, ילדים צריכים לנוע בחופשיות.
