מה בפינה
שימור העברית אצל הילדים

מה בפינה
שימור העברית אצל הילדים

יש לנו כמה משפחות שעושות רילוקשיין בתקופה הקרובה וחשבתי ששווה לבחון דווקא את שימור העברית אצל הילדים. זאת נקודה שקצת שוכחים כאשר רוצים שהילדים יתאקלמו במסגרות, ועובדים על השפה המקומית כמה שיותר, ובדרך, בלי שים לב, מאבדים את העברית. זה נראה לנו לא אפשרי, עד שאנחנו מוצאים את הילדים עונים לנו בשפת המקום, מתקשרים ביניהם בשפת המקום ומרגישים איתה נוח יותר


האם חשבתם על הנקודה הזאת כאשר עברתם לחו"ל? האם עשיתם החלטה משפחתית איך לדאוג שהילדים ישמרו על השפה העברית? האם פגשתם את הבעיה הזאת בכלל?

באיזה שפה/שפות מדברים אצלכם בבית?

באיזה שפה הילדים רואים סרטים, קוראים/שומעים ספרים ואיך כל זה מסתדר לכם ולהם?

האם אתם מלמדים את הילדים לקרוא ולכתוב עברית, איך זה הולך? אתם מלמדים לבד, שולחים לכיתה/מורה לעברית, שיעורים און ליין?


מזמן לא היה לנו שירשור על טעויות שפה, נראה לי מתאים פה - קדימה!!!

וכרגיל, תרגישו חופשי להוסיף שאלות ולעלות כל דבר שרלוונטי לנושא הזה.
 
עברית שפה יפה


התמזל מזלי וכשעברנו לפה וקיבלתי אישור עבודה החלטתי לנסות מזלי בתור מורה פרטית לעברית.
עבדתי תקופה מסוימת והפסקתי ממש לאחרונה עם קבלת העבודה בגן. לימדתי ילדים בלבד כי זה מה שמשך אותי והרעיון שהיה לי היה לימוד דרך משחקים ויצירה כי בעיני זו הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים.
היו גם בין היתר דפי עבודה אבל זה היה החלק השולי לגמרי בסיפור מבחינתי.
&nbsp
אני ממשיכה ללמד עברית בבית הכנסת שבו מתנדבת ותהליך הלימוד שלי בד"כ הולך ככה:
הכרת האותיות -זיהוי ושיום (נתינת שם)
צלילים- לומדים לקרוא
ומשלבת תוך כדי גם כתיבה- אם כי בבית הכנסת החלק של הכתיבה פחות משמעותי, יותר שמים דגש על קריאה.
&nbsp
בעיני מאוד חשוב לדבר בבית גם עברית, במיוחד אם הילדים נמצאים במסגרת אמריקאית לגמרי.
אם כי בימינו יש אפילו מסגרות ישראליות-אמריקאיות (אני עובדת בגן כזה) ואז יש מורה דוברת עברית ומורה דוברת אנגלית והילדים נתרמים מזה מאוד.
&nbsp
והנה מאמר מאוד מעניין בנושא-למה חשוב ללמד את הילדים עברית- http://www.mamy.co.il/הורות/קולה-של-אמא/חשיבותה-של-השפה-העברית
&nbsp
&nbsp
אם אתם מעונינים אשמח להעלות רעיונות ולינקים לרעיונות שעשיתי ועבדו טוב, משחקים שקניתי/הכנתי ועוד
 

Boston Guy

New member
אם היא יפה - מדוע את רוצחת אותה?

המילה שיום משמעותה "המצאת שמות" (לדברים שאין להם עדיין שם).
[URL]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%9D[/URL]
לאותיות כבר יש שמות - לא צריך להמציא להן שמות חדשים.
אם כבר מדברים על המילה הזו - היא לא מוכרת על ידי האקדמיה ללשון העברית, והינה בבחינת "סלנג פוסט מודרניסטי".

"הילדים נתרמים"? ההורים שלהם יודעים שאתם תורמים את הילדים שלהם? וסתם לשם העניין - אתם תורמים את הילד בחתיכה אחת, או שאתם מפרקים אותו קודם ותורמים את אבריו לחולים רבים?
את יכולה להסביר לי בבקשה באיזה בניין נמצא השורש ת-ר-ם במשפט שלך, וממתי נכון להשתמש בו כך בשפה העיברית?
 
בוסטון, איתך במאבקך הצודק, אבל לפחות

לפי גיגול קצרצר של "שיום אותיות", זה נמצא בשימוש נרחב בישראל, כולל באתר של הסתדרות המורים.
&nbsp
"הילדים נתרמים" לעומת זאת, נראה כמו תרגום לא מוצלח של the children benefit, שנעשה ע"י מישהו שחושב כבר באנגלית ולא בעברית. גיגול קצרצר לא מעלה אפילו דוגמא אחת של שימוש במובן הזה.
 

Boston Guy

New member
حاميها حراميها

"הסתדרות המורים"... הבעייה האמיתית של מערכת החינוך בישראל.
 

danakama10

New member
אי אפשר להאשים את הסתדרות המורים

בגלל שהדרישות לקבלה ללימודי הוראה כל כך נמוכות ישנן אנשים ברמה נמוכה שמוצאים עצמם בתפקיד זה. לפחות יש סינון כלשהו ואלו ברמה המאוד נמוכה לא מתקבלים למערכת הציבורית. אבל בגנים הפרטיים (בארץ ובחו"ל) לא נדיר בכלל למצוא גננות עילגות לחלוטין. עצוב.
 
זה באמת נקודה מעניינת. מסכים איתך שאחד האתגרים

בהעברת העברית לדור הבא, כולל כאלו שדוברים עברית כשפת הבית, היא הבנת ביטויים אידיומטיים, כמו למשל זה שציינת, או כמו 'אל תלבין פני חברך ברבים', 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך', וכו' וכו'.
 

אספרסו2

New member
נראה שרמת ההוראה משקפת את המצב במדינה.

מקצועות ההוראה,הרפואה והמשפטים נחשבים למסלולים הקשים והתובעניים ביותר בגרמניה.
בכל זאת אומר משהו על רמת המדינה שמשקיעה כל כך ברמת המורים.
לעומת מדינה אחת במזרח התיכון שמתהדרת בנוצות לא לה כ"אור לגויים".
גם על עילגות עורכי הדין מסיימי המכללות בישראל אפשר להרחיב את הדיבור,
הולך ופוחת הדור.
 

Et tu Brute

New member
זה ביטוי נפוץ למדי, קצת ניו אייג'י כזה.

האמת שאני לא אוהבת אותו, אבל בהחלט משתמשים בו - למשל מדברים על "להיתרם מטיפול פסיכולוגי".
אני מסכימה איתך שזה בטח תרגום מאנגלית.
 

alphadelta

New member
אפשר אולי יותר בעדינות?

אז היא טעתה? אז מה?
לפני האשמות ברצח
בדקתי , והשיום כולל גם הכרה וזכירה של שמות.
נתרמים - אני משערת שזה שימוש בבניין לא נכון. לא יודעת.

אני מסכימה איתך , מאד חשוב לדבר נכון. אבל גם תרבות דיבור זה דבר חשוב
 
שיום זה מושג מוכר במערכת החינוך

ואני לא היחידה שמשתמשת במושג זה.
לגבי כל השאר- אני רק בנאדם, מותר לטעות. יש דרך להעיר.
&nbsp
 

alphadelta

New member
מסכימה איתך

מורים שפה ושם טעו , לימדו אותי מילה לא נכונה. וחבל מאד. אבל מורים ואנשים אחרים שלא לימדו אותי דרך ארץ , אלא להפך לתקוף ולבייש - על זה אני יותר מצטערת.
 

een ogenblik

New member
שפה חיה משתנה לעומת שפה מתה השומרת על חד מימדיות

המילה "שיום" כבר מזמן אינה כוללת רק המצאת שמות, אלא מתארת קריאה בשם מוכר של פריט כלשהו, כמו גם שליפת שם פריט מן הזכרון.

אני מבינה לחלוטין מהיכן ההערה שלך מגיעה, אך למרות שאני יודעת שאני בעצמי אומרת דברים דומים להערה זו, אני גם יודעת שזו טעות שלי. העובדה שאיני חיה בישראל כבר למעלה מחמש עשרה שנים היא זו הגורמת לי לראות משמעות מסויימת במילה בעוד שבמהלך אותן שנים נוספו לה משמעויות נוספות.

האקדמיה לעברית היא מוסד משמר שפה, ולמרות חשיבותה, אי אפשר להסתמך עליה בקביעה שמילה אינה קיימת בעברית. במיוחד בהקשר למילה הנמצאת בשימוש נרחב דווקא בקרב אנשי מקצוע (מחנכים, בלשנים וכד').
 
למעלה