נושא מעניין העלית (פעם שנייה שלי בפורום הזה).
לנו היה טוב בארץ ולא חיפשנו לעבור. עברנו בגלל הצעת עבודה מפתה שבעלי קיבל. אני חייבת לציין שיחסית ציפיתי שיהיה קשה יותר מכל הבחינות, במיוחד לאור העובדה שאני מאוד קשורה לישראל ולאנשים רבים שהשארנו שם, כולל בננו הבכור, אבל היו גם הרבה צדדים חיוביים, ואנו רואים בזה מעין הרפתקה שאנחנו עוד רחוקים מלמצות. עברנו לקליפורניה לפני 4 שנים, ואף על פי שהיה מעניין והכרנו המון חברים שחלקם הפכו לחברי נפש ממש, לא הרגשתי שאני מתחברת למקום ורואה בו בית, לא אהבתי את האופן שבו הבנייה הישנה והמכוערת והתשתיות ההרוסות הרסו מקום שיכול היה להיות כל כך יפה. לפני שנה עברנו למדינת וושינגטון ומאז אני ממש מאושרת ומאוהבת במקום. זה כאילו עולם אחר, מכל הבחינות. מבחינת זוגיות - לא חושבת שלמעבר יש קשר או השפעה על הזוגיות, שהייתה מעולה ונשארה מעולה. כמו כל האתגרים שהיו לנו בחיים המשותפים, בהחלט גם הוא תורם ומחזק, אבל זה לא קשור למעבר לדעתי, אלא לעצם זה שאנחנו מאז ומעולם רק מתחזקים מאתגרים, ואף פעם לא היו חסרים כאלה, לא משנה איפה. עברנו דברים קשים בהרבה, אז זה קטן עלינו. מה שכן - בזכות מקום עבודה רגוע יותר יש לבעלי הרבה פחות לחץ והרבה יותר זמן לבלות בבית עם המשפחה, ואני בהחלט נהנית מזה מאוד. אנחנו מטיילים הרבה וזו מדינה ענקית שיש כל כך הרבה מה לראות בה. פתחנו גם עסק משותף ואנחנו עושים המון דברים ביחד, וגם יש תחביבים משותפים מימים ימימה שממשיכים ליהנות מהם. ואני גם עובדת בעבודה מרתקת בתחום המקצועי שלי, ככה שממש מעניין לי.
ראיתי שבפעם הראשונה כתבתי כאן כשהיינו בארה"ב 9 חודשים, כלומר לפני יותר מ-3 שנים. הזמן טס ממש מהר, נראה שזה היה רק אתמול.