לא חוגגת במובן הדתי
רוצה לציין שעל אף שזו מדינה עם null דתיות ביומיום, בכריסמס הרבה הולכים לטקסים בכנסיה , אני מאד אוהבת מקהלות של כנסיה, יש להם קולות צלולים כשהם שרים את המזמורים AKA פיוטים לחג ,אבל לא הולכת לשם רק צופה בטלויזיה (אחת מהפעמים היחידות בשנה), בדרך כלל בערב החג בטעם התקופה מביאים כומר רבי וקאדי לכנסיה והם נושאים כל אחד בזמנו נאום לאומה על אהבה ושלום עולמי, אני תמיד מתפלאת מה הרב עושה שם כי למיטב ידיעתי לדתיים אסור בכלל להכנס לכנסיה אבל אולי במקרה שלו הכשירו את השרץ..
ערב החג במדינות הצפוניות הוא 24 לחודש ,בדרך כלל מכינים ארוחה מסורתית וכבדה אבל טעימה אש ונותנים מתנות . כשהגעתי הנה לפני שנות אלף החלטתי שאני לא נטמעת אלא מביאה חלק מעצמי למילייה, כי למה לותר על עצמך במקום החדש תמיד אפשר לחיות צד בצד זה רק מוסיף לרבגוניות .
אגב, החג מולד או איך שקוראים לו פה jul, נחגג מאות שנים לפני הגעת הנצרות במאה העשירית כשהחליפו את דת הפגאנים אימצו מסורות קיימות ויול היה אחד מהם, אנשים תמיד היו חוגגים את היום הקצר בשנה , היום ה21/12 שהנה הלילה יתחיל להתקצר וכוחות האור ישתלטו מעכשו אז גם את הטקס הזה הכניסו לחבילה, יש המון סממנים פגאניים שנשארו מאז כמו הניסיים שאלו יצורים קטנטנים שלפעמים מסתובבים בתוכנו ועושים דברים קונדסיים כמו להעלים דברים אלו גמדים עם המצנפות האדומות שכולם חובשים עכשו.
במסגרת החפירה ,הפגאניות התחילה להעלם בכל מקרה ככל שהמדע התקדם אנשים הבינו שלא ת'ור אל הרעם הוא שאחראי על מערכת הרעמים בשמיים אלא הטבע בעצמו ופרייה בשום אופן לא נוסעת על מרכבה רתומה לשני חתולים בשמיים , בדיוק באותו זמן הגיעה הנצרות שהיא יותר אבסטרקטית וענינים של מוסר וחשבון נפש צריכים להגיע מהאדם עצמו ולא מאיזה אליל שמסתתר בפינה.