מה הדיסוננס?
למה לא יכול להיות שאחד זה התגלמות השני? למה פלצבו, אם היא גורמת למחשבה התת מודעית לעשות את העבודה (וכל איש רפואה יודה שיש אלמנט פםסיכולוגי בחלק מהמחלות) שתרופה עושה? למה מעברי אנרגיה כימיים לא קסם? ואגב, דה ז'ה וו מהסוג שתיארת הוא תופעה מדעית שנגרמת אם אני לא טועה כתוצאה מטשטוש הגבול בין המודע לתת מודע, כך שאנחנו מאמינים שחלמנו את זה, ראינו את זה, וכיו''ב, למרות שבפועל בכלל לא. כאיש מדע לעתיד (שבקרוב יצא מדיון זה לטובת שיעורים בתורת הקבוצות), יש לי בעיה עם הביטול של אנשי רוח ומדע אחד כלפי השני. העובדה שאין הם יכולים לוגית לסתור אחד את השני לא אומרת שהדבר של כל אחד לא קיים. הדיסוננס שתיארת לא מתקיים מאחר ולוגית העובדה שאין אנו יודעים לא בהכרח מעידה על דיסוננס או התאמה, אלא רק על כך שאנו לא יודעים. אני אמנם האחרון שיאמר לאנשים לחפש פיתרון בעל טבעי כאשר כל הדברים ה"ריאליים" (חרא ניסוח, אבל הבנת את כוונתי) לא מוצו, אבל אני גם האחרון שיסכים לשלול רעיון ללא הוכחה בעד או נגד. ודעתי לגבי קסם - אני כעיקרון דטרמיניסט. אמנם לא ברמה שאומרת שהכל קבוע מראש, אבל כן בדיעה שהעולם זורם לנקודה מסוימת, וכך כל נפש חיה, אך לא אאריך בהסבר. קסם, לטעמי, למטרה חומרית הוא כלי רק שכל שאר האפשרויות מוצו, ולרוב הוא משמש בצורה נכונה לצרכי ידע לצורך ידע. מה שכן, כל מה שאפשר להגיע אליו בקסם מוגבל במסגרת המסלול האישי שלך לעבר הגנוסיס. ואין קיצורי דרך. כלומר, קסם אמנם יעשמש כקיצור דרך לתהליכים שיקרו, אך באופן מאוד קוסמטי. לדוגמא, ידע שנרכש טרם הזמן לא יוטמע עד שהתת מודע יתבגר בכדי לקלוט אותו ולהבינו, וקסם שבא לדוגמא לתת לך כסף בגיל צעיר (ונניח היפותטית שבגיל מבוגר מיועד לך הרבה כסף לפי הגורל), הוא יבוא על חשבון העתיד. כמובן שגם קסם יכול להיות חלק מהמסלול ואולי אף מדרגה, אבל אני אומר שכעיקרון קסם הוא כלי שצריך להכיר לצרכי ידע כיצד הוא קיים כי הוא חוןשף היטב כיצד חלק מהעולם עובד ובכך תורם להתפתחות לקראת הגנוסיס (וכמובן תמיד להצליב ידע וביקורת עצמית וכל הנובע מכך), ולהשתמש לעיתים רחוקות בלבד, במצב חוסר ברירה מוחלט (ובאמת מוחלט). הבעיה הגדולה בקסם היא שהמדע עוד לא הגיע לנקודה בה הוא יכול לקבוע אם העולם מכוון מראש או מקרי בהחלט, ובמקרה הראשון, אם הוא מוכוון מראש, האם זה בידי חוקים בלבד, או לחלופין, רצון השלוב בהם ולא נוגד אותם (או אם נלך לפי גישת האלוהים הקלאסי עם הבייגלה על הראש, מעליהם) ומניע הכל הלאה. או במילים אחרות, עד שקסםפ לא יוכח כלא קיים, אין עילה לומר שהוא לא מדעי (מה שכן, לערבב מדע וקסם לא במסגרת מחקרית אמפירית, זה בהחלט לא מדעי...). יאללה, חזרתי לתורת הקבוצות, נתראה באוקטובר או אלוהים יודעת מתי.
