בכל זאת ../images/Emo13.gif
מזמן חשבתי ללמוד פיזיותרפיה אבל לא עברתי את מבחני המיון ולמדתי משהו "מאוד" מעשי - סוציולוגיה ואנתרפולוגיה
אח"כ פקידות קבלה ומינהל בתי מלון, ניהול והקמת עסק קטן, ניהול ואירגון אירועים, נטוורקינג, קורסים בבישול, יחסי ציבור ורייקי. אף פעם לא ראיתי את עצמי כמטפלת ברייקי והמשכתי להתעניין בעיסוי אבל היתה לי רתיעה אישית (בקלות יכולה לתת אבל קושי בלקבל). קניתי ספרים שמלמדים טכניקות עיסוי, הגדלתי לעשות והזמנתי מטפל הביתה שילמד אותי לעסות את הילדים ולא הגעתי לזה בעצמי. השנה גמלה החלטה בליבי שאני הולכת על התחום, ושוב ברגע האחרון "השתפנתי" ונרשמתי ללימודי ג'ין שין (טיפול בבגדים) ואנטומיה ופיזיולוגיה. בשבוע השלישי ללימודים בערך, הרגשתי שזה לא מספיק לי. חסרה לי תחושת המגע של כל כף היד וברגע של אמת (לא חולשה חלילה, להיפך, רגע של עוצמה, של התעצמות הרגש על השכל הדואג והמדאיג תמיד) הצטרפתי לשיעור העיסוי השלישי לניסיון. מאז הכל הסטוריה
ואנחנו כבר בשיעור השמיני לפני מבדק אמצע. השינוי בי ואצל הסובבים אותי פשוט מדהים. כל מי שהגיע לקורס העיסוי עובר איזה שהוא תהליך. אנשים נפתחים אחד אל השני ואל עצמם, פנים מאירות, חיוך על הפנים. ממש תענוג. בכל הזדמנות אנחנו נוגעים, מעסים. כל מי שהגיע לשם ונשאר, הוא מטפל במהותו, המגע מהססני וטכני משתנה למגע מרפה ומרפא עם נוכחות מלאה ואנרגטית. פשוט מדהים להרגיש את זה ולראות את זה. אני כל כך שמחה שעשיתי את הצעד החשוב הזה ושאני נמצאת היכן שאני נמצאת. כמובן שתודות ומחמאות מגיעות גם למורה שלנו, שבזכות ההתנהלות שלי, הכל זורם כפי שזה, אבל עדיין, הדינמיקות כבודן במקומן מונח.