יש גם פסיקות אחרות
מאוחרות יותר לזו שקישרת אליה.
אבל הן לא זוכות לפירסום כזה.
באופן אישי- לא ברור לי איך זה יתכן בכלל שאדם יושב בביתו, לא פוגע אפילו בזבוב ופתאום ביום אחד הוא מוצא את עצמו אחראי בנזיקין בגלל שהוא מסרב לשיפורים בבניין משיקוליו האישיים.
נזיקין ללא עוולה נזיקית, ומבלי שהחוק עצמו קובע שהדייר הסרבן חייב בנזיקין כלפי שכניו....
זה מן יצור מלאכותי שכזה.
כל מה שצריך זה רק לקבל הצעה מקבלן, לקבל כמה חתימות, ודייר סרבן אחד, ו...הופ, יש עוולה נזיקית בת פיצויים.
והדייר הסרבן? מה בדיוק הוא עשה? כלום....
רק דחה הצעה מסוימת, מפני שזו זכותו.
זה יכול להיות ממש אבסורד אם שכנים של קשיש בן 95 יתבעו אותו על סירובו לתמ"א 38...
אותו כנ"ל לגבי נכים, חולים, ואחרים שממילא אין להם מאיפה לשלם.
בסופו של דבר זה יגיע לעיקול הדירה.
