לא כ"כ הבנתי איך הסקת מדברי שעניים לא לוקים ברוע?
למה אתה קובע שאין למישהו סיכוי להגיע למשהו, על סמך מה?
ואם כן - האם העובדה שלעניים אין סיכוי להגיע למשהו בחברה שלנו, אינו דוגמא לרוע שנגרם מרדיפת ממון?
ואני גם לא כ"כ מסכים עם רשימת ה-"עוולות" שלך.
אגו למשל, כשלעצמו אינו דבר רע.
הוא חלק מהאישיות שלנו.
גירושין, אינם בהכרח רוע, תלוי איך מבצעים אותם, ואם כבר מה הוביל אליהם.
"חינוך דפוק" - פה השאלה באיזה חינוך בדיוק מדובר.
ושוב - זה כשלעצמו אינו רועה, אולי תוצאה של רועה. חינוך יכול להעצים את רדיפת הממון, או למזער, ואף להעלים אותה.
למשל, מערכת חינוך קלוקלת או כזו שאינה ברת השגה, זו בהחלט בעיה של משאבים.
אם אתה מתכוון לחינוך קלוקל בתוך התא המשפחתי, הרי כדאי להסתכל ממה הוא נובע.
לא פעם, זו תוצאה של המצב הסוציו אקונומי, ולא בהכרח נמוך!
הרי גם במשפחה אשירה הורים יכולים לא להתייחס לילדיהם, ולא לגדל אותם, כי הם עסוקים בעשיית עוד כסף, או בשימוש בכסף שיש להם, וכך הילדים יגדלו "דפוקים".
אני לא ממש אוהב להשתמש במילה "דפוקים" כאן, אבל אין לי כוח לכתוב רשימה ארוכה של בעיות פסיכולוגיות סוציולוגית שיכולות לצאת מחוסר יחס מוחלט מצד הורים לילד.
את המשפט על לאופולד השני בכלל לא הבנתי. כלומר, בקונטקסט של התשובה.
אני מודה, לא מכיר את הסיפור הספציפי הזה, אני לא כזה חזק בהיסטוריה של בלגיה או הקונגו, אבל האם מה שהוא עשה אינו דוגמה לרדיפה אחרי ממון?
לפי מה שאתה כותב הוא השתלט על מדינה שלמה ונפתר מכל מי שהפריע לו שם. מה זה אם לא דוגמה לכך שרדיפת ממון היא מקור הרוע?
למה אתה קובע שאין למישהו סיכוי להגיע למשהו, על סמך מה?
ואם כן - האם העובדה שלעניים אין סיכוי להגיע למשהו בחברה שלנו, אינו דוגמא לרוע שנגרם מרדיפת ממון?
ואני גם לא כ"כ מסכים עם רשימת ה-"עוולות" שלך.
אגו למשל, כשלעצמו אינו דבר רע.
הוא חלק מהאישיות שלנו.
גירושין, אינם בהכרח רוע, תלוי איך מבצעים אותם, ואם כבר מה הוביל אליהם.
"חינוך דפוק" - פה השאלה באיזה חינוך בדיוק מדובר.
ושוב - זה כשלעצמו אינו רועה, אולי תוצאה של רועה. חינוך יכול להעצים את רדיפת הממון, או למזער, ואף להעלים אותה.
למשל, מערכת חינוך קלוקלת או כזו שאינה ברת השגה, זו בהחלט בעיה של משאבים.
אם אתה מתכוון לחינוך קלוקל בתוך התא המשפחתי, הרי כדאי להסתכל ממה הוא נובע.
לא פעם, זו תוצאה של המצב הסוציו אקונומי, ולא בהכרח נמוך!
הרי גם במשפחה אשירה הורים יכולים לא להתייחס לילדיהם, ולא לגדל אותם, כי הם עסוקים בעשיית עוד כסף, או בשימוש בכסף שיש להם, וכך הילדים יגדלו "דפוקים".
אני לא ממש אוהב להשתמש במילה "דפוקים" כאן, אבל אין לי כוח לכתוב רשימה ארוכה של בעיות פסיכולוגיות סוציולוגית שיכולות לצאת מחוסר יחס מוחלט מצד הורים לילד.
את המשפט על לאופולד השני בכלל לא הבנתי. כלומר, בקונטקסט של התשובה.
אני מודה, לא מכיר את הסיפור הספציפי הזה, אני לא כזה חזק בהיסטוריה של בלגיה או הקונגו, אבל האם מה שהוא עשה אינו דוגמה לרדיפה אחרי ממון?
לפי מה שאתה כותב הוא השתלט על מדינה שלמה ונפתר מכל מי שהפריע לו שם. מה זה אם לא דוגמה לכך שרדיפת ממון היא מקור הרוע?