אקסהבציוניזם (ערטילאות) תיאולוגית במירעה
בתמציתיות: זוהי דעתי על הספר הזה שכולו תיאור של תסביכי נפש מסוכסכת של אדם מתוסבך (אשר, אגב, שינה את דעתו מהותית לא פעם ולא פעמיים). וכמו אחרים שהעתיקו את הזא'נר הזה, לא בדיוק ידוע מה ב"ווידויים" פומביים אלו אמת, בדיה, פנטזיה או שקר גס ומניפולטיבי. רוסו (אחד מגאוני תקופת הנאורות ואישיות נתעבת ונאלחת, בהתאמה) שכלל שיטה זו בספרו - בעל השם המקורי "הווידויים" - לדרגת אומנות.
לגבי השפעתו וכו': אם כן חוקרים המומחים לנצרות ככלל ולנצרות קמאית בפרט, טוענים כי הוא אחד מהמשפיעים הגדולים על דת זו, אם לא ה-.. בראיית הדיוט, איני יודע אם הוא דייקא השפיע על הנצרות כדת ועל הנוצרים כקולקטיב בתקופת הוותה. כדי לנסות בכלל לבחון את השאלה הזו (אם ניתן בכלל לבחון מאטרייה זו בפרמטרים ראויים).צריך,ראשית, לקבוע מהן הגדרתנו למונח "השפעה" בהקשר זה (השפעה פוליטית, ממסדית, אמונית וכו' וכו'), וכשלעצמי אני סבור ככלל, שההשפעה העיקרית על הנצרות והנוצרים בכל הזמנים ובכל התקופות הוא, היה ויהיה, פגאניזם (אלילות) צרוף, שכנראה שבני האדם נזקקים לו נוכח המציאות חסרת המשמעות. ובקיצור, מה שמכונה בז'רגון חז"ל: "יצר עבודה זרה", שלמרות התיאור הלגנדרי (אגדי) בתלמוד, מעולם לא גנזו הקב"ה, אלא הוא קיים ועומד, בכל עת ובכל שעה ללא הבדל דת, לאום, מין וגזע.
אם ניתן לומר על תיאולוגים נוצרים בימי הביניים סוורי דעת, אני רואה דווקא בתומס אקווינס וסיינט אנסלם, את המעולים שבהם, זאת למרות מרחק כ-800 השנים המפרידות בינם לבין אוגוסטינוס דנן.
עם זאת, קיימת טענה אצל מומחי נצרות למיניהם, כי ספרו השני של אוגסטינוס - "עיר האלוהים" - המאוחר יותר, ראוי הימנו. אני לא מכיר ספר זה (מלבד עימותו עם אקווינס) ובימי חיי הנותרים עלי חלד, אני מתקשה לראות את עצמי נחשף אליו, גם לא בשגגה ובאינוס. מה שמביא אותי לתהות דווקא על חימודך, חסר הפשר בעיניי, לרעות בשדות זרים. אשרי העם אשר אין פרץ ואין יוצאת בבקיאותו ואשר מילא כרסו בש"ס ופוסקים, עד אשר יעזוב מקור מים חיים ללכת לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים.
