ברור שמדובר בזרמים שונים באיסלאם
אבל זה לא בדיוק רק "פוליטי".בעצם הפוליטיקה עצמה נובעת מהבדלי הזרמים האלה.שאם הם לא היו קיימים אז אולי אולי בכלל לא הייתה לחימה.או שלפחות נראה לי שהיא הייתה יותר מתונה ואולי (רק אולי) לא היו טובחים בנשים וילדים. אבל אני באמת לא יודע כי לא לא עשיתי מחקר בנושא.
בכל מקרה, כן יש כאן איזשהו אלמנט של הבדלי דתות במלחמה הזאת בין שני הצדדים הלוחמים. מה ששוב מוכיח שדת היא בעיקר מקור למלחמות ולרוע.
מויקיפדיה:
הדת העלאווית
מבחינה תאולוגית העלאווים היום טוענים כי הינם שיעים מן הזרם של "שנים עשר האימאמים", אך מבחינה מסורתית הם נחשבו לכופרים וקיצוניים, והוצאו מחוץ לגבולות האסלאם, בשל הערצתם כאל את האימאם עלי. חכם ההלכה הסוני הגדול ביותר בתולדות סוריה, אבן תימיה (נפטר בשנת 1328), אף הרחיק לכת והגדיר אותם כגרועים מהכופרים היהודים והנוצרים. רק ספר קודש אחד של העלאווים, "כיתאב אל מג'מוע" תורגם לצרפתית והודפס. הדבר נעשה בביירות בשנת 1863 בידי עלאווי שהמיר דתו לנצרות, סולימאן אל אד'אנה אשר לאחר מכן הומת בידי העלאווים על בגידתו. הדת העלאווית הינה בעלת מאפיינים דומים לדת השיעית מן הזרם האיסמאעילי. כמו האיסמאעילים מאמינים העלאווים במערכת של התגלמות אלוהית וכן בקריאה איזוטרית של הקוראן. שלא כמו האיסמאעילים מאמינים העלאווים כי עלי הוא התגלמות האלוהות בשילוש הקדוש - עלי הוא ה"משמעות". מוחמד הוא ה"שם" וסלמן הפרסי הוא ה"שער". הקתכיזם העלאווי מבוטא בנוסחה: "אני פונה אל השער, אני כורע בפני השם, אני מעריץ את המשמעות". העלאווים מתפללים בנוסח שגובש אחרי השהאדה: "אני מעיד שאין אל פרט לעלי", אך הוא גם חייב להצהיר כי הינו מוסלמי. העלאווים מאמינים כי הם המוסלמים הטובים והאמיתיים ביותר.
באמונה השיעית חזר השילוש שוב ושוב בהיסטוריה - שבע פעמים, והיו מעורבות בו דמויות שונות, שזהותן לא תמיד ברורה ומוסכמות, בהן: הבל, אדם הראשון; יהושע, משה; פטרוס, ישו ואחרים. לא במקרה מוקדם ברשימה חלקית זו הבן/תלמיד לאב/מורה, שכן העלאווים מקפידים על סדר זה, במטרה להקדים גם את עלי למוחמד בשילוש הסופי והמסכם. על אף השילוש בעיני עצמם העלוואים מוחזקים כגדולי מייחדי האל.
הדת העלאווית הינה סוד, והעלאווים אינם מקבלים לקרבם מומרים או מאפשרים פרסום של כתבי הקודש שלהם. רוב העלאווים אינם יודעים הרבה על תוכנם של כתבי הקודש או של התאולוגיה העלאווית, הנשמרים בידי מעמד מצומצם של זכרים שותפי סוד. בגיל 15 או 16 מקבלים העלאווים הזכרים שיעורי דת, אך עליהם מוטל להחליט האם הם רוצים להמשיך בלימוד הדת, להיות תלמידיו של שייח', ולהתחיל בדרך ארוכה ללימוד סודות הדת העלאווית. בכך ובדברים נוספים קיימת הקבלה בין העלאווים לבין הדרוזים.
בשל העובדה שרק ספר אחד מכתבי הקודש העלאווים פורסם, מעט מאוד ידוע על הדת, ואינפורמציה לא מדויקת רבה נכתבת ומפורסמת. הדת העלאווית נראית כמבוססת על נאופלאטוניזם וגנוסיס. לפי האמונה העלאווית כל האנשים היו בתחילה כוכבים בעולם האור, אך נפלו בשל אי ציות. העולם הגשמי הוא מקום של סכנה, אויבים וטומאה, אך ניתן להימלט מן הרוע בעזרת הבורא. כל עלאווי שומר בנפשו חלק מן האור של הבורא, שניתן להגיע אליו באמצעות אמונה וישועה. עלאווים שומרי דת מאמינים שהם יתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים, היכן ששולט האימאם עלי. אם יחיו חיי חטא, יתגלגלו בנוצרים או ביהודים, וישארו ביניהם עד שיכפרו על חטאיהם. כופרים נולדים מחדש כחיות.
חלק מהחוקרים טוענים כי העלאווים קרובים לנצרות בשל אמונתם בשילוש, הכרתם בחג המולד ושתיית יין בטקסיהם. חלק מהחוקרים טוענים כי טקסיהם הדתיים מבוססים על מוטיבים פיניקיים קדומים אשר שרדו בשל רמזים לאמונה בשמש ובירח.
למרות שהעלאווים מכירים בחמש מצוות הבסיס של האסלאם, הם טוענים שמדובר בחובות סמליים, ואינם מבצעים אותן בפועל. נסיונותיו של חאפז אל-אסד לקרב את העלאווים לאסלאם כללו בניית מסגדים בערים עלאוויות. כוהני הדת במסגדים אלו ניסו להורות לצאן מרעיתם להתפלל בקביעות ולקיים את המצוות הבסיסיות של האסלאם. בשאר אל-אסד הלך בעקבות אביו ועודד את העלאווים להתרחק ממנהגיהם המסורתיים ומהתאולוגיה הייחודית להם, לכפור באלוהותו של עלי, ולהכריז על עצמם כמוסלמים שיעים.
יש הרואים בהתנהגותם של חאפז אל-אסד ובנו מעשה תקיה אופייני של הסתרת האמונה בסביבה עוינת, דבר המקובל בקרב העלאווים.
גישתם המשתלבת מאפשרת לעלאווים ליהנות מהטבות שונות. על פי החוקה הסורית רק מוסלמי יכול להיות נשיא, וזה זמן רב נשיא סוריה הוא עלאווי. עם זאת העלאווים שילמו מחיר יקר על השתלבותם באסלאם, ולמעשה המירו את דתם עבור חלקם בשלטון.
כיום מערכת החינוך הסורית מלמדת את הדת הסונית בבית הספר היסודי והתיכון. בוגר עלאווי של מערכת זו יודע את יסודות האסלאם הסוני, ויודע כי דתו שונה מאסלאם זה, אך אינו יודע בדיוק כיצד. רבים מבדילים בין הסונים ובין העלאווים רק בשל מנהגים מסורתיים עלאווים שנשמרו כקברי קדושים, לבישת קמעות, והקרבת כבשים.
באופן מסורתי העלאווים מתחלקים לחמש כתות - חייאביה, חיידריה, מורשידים (תומכי סולימאן אל מורשיד), שמסיה (כת השמש), וקמרי (כת הירח). כיום אבדה משמעותם של רבים מן ההבדלים בין כתות אלו, וישנם נישואים בין שבטיים רבים.
יריבים של העלאווים טוענים כלפיהם שהם עובדי אלילים, טענה הנדחית מכל וכל על ידי העלאווים[2].
