מה דעתכם על מיזמי diversity ? עשו את זה במקום שעבדתם וזה הוביל להצלחה מדידה?

Nuke1985

Active member
“מסיבות שלא תלויות בחברות הייטק, המצב שתיארתי לעיל יכול להביא לחברות חד גוניות: הנהלות של גברים, R&D של לבנים וכו' וכאן כל חברה מחליטה כמה היא רוצה לתרום כדי לתקן את החברה (society). זה מעין תרומה בכך שהיא מכניסה קצת אפליה מתקנת כדי לתרום לחברה מתוקנת יותר. “

אני לא חושב שזה רעיון טוב, קודם כל יש בארצות הברית דבר כזה שנקרא shareholders interest אז לא בטוח שזה חוקי (בגדול המנהלים חייבים לפעול בשביל האינטרס של בעלי המניות), דבר נוסף זה שאתה בעצם "מנדב" כסף של אנשים אחרים ואז איזה עובד מפעל בנתיבות מקבל פחות כסף כי הפנסיה שלו מושקעת בחברה ש"תורמת" (אבל לא מהכסף של "התורמים"), מי שרוצה שיתרום בעצמו או שיצביע למפלגות שרוצות להעלות את המס על העשירים.

"לגבי יתרונות: אני חושב שנקודת האיזון האופטימלית היא בכך שחברה נמנעת מאפליה מודעת ולא מודעת אבל מצד שני לא נוקטת בצעדים אקטיביים ליצירת גיוון מלאכותי. מקום עבודה שיגייס עובדים על סמך שיקולים מקצועיים בלבד, תתעלם מהמין/גזע/דת/מוצא של העובד, תגיע למיקסום מבחינה עסקית לדעתי.”

אני לא בטוח בקשר לזה , היה מחקר שטען שגם אחרי שמבטלים את ה"אפליה המתקנת" החלק של העובדים השחורים ממשיך לגדול , אם זה לא עושה כלום הייתה מצפה שמספר העובדים השחורים ירד.

מחקר אחר בדק באקדמיה האם זה משפיע לרעה על סטודנטים אם עושים אפליה מתקנת והגיע למסקנה שזה קורה רק באוניברסיטאות שמשתמשות ב"מידע פרטי" , מה זה מידע פרטי? מסתבר שיש מידע שאומר שאוניברסיטאות מפלות לרעה סטונדטים עניים (או לפחות פחות עשירים)

The admissions officer also received a link to a private profile of the student, listing all 27 pages she had viewed on the school’s website and how long she spent on each one. A map on this page showed her geographical location, and an “affinity index” estimated her level of interest in attending the school. Her score of 91 out of 100 predicted she was highly likely to accept an admission offer from UW-Stout, the records showed.


Records and interviews show that colleges are building vast repositories of data on prospective students — scanning test scores, Zip codes, high school transcripts, academic interests, Web browsing histories, ethnic backgrounds and household incomes for clues about which students would make the best candidates for admission.

Mississippi State uses socioeconomic data in its admissions algorithm to recruit more high-income students from outside the state

Consulting companies may estimate a student’s financial position by checking their Zip codes against U.S. Census data for estimated household incomes in that area.

אז זה הגיוני שאם נותנים הקלה לסטודנטים יחסית עשירים ושחורים הולך להם פחות טוב, זה גם מראה כמה קשה לזהות אפליה לאנשים שמגייסים

אז אם קבוצה של אנשים בממוצע עוברת על מיני קשיים כמו אלה יכול להיות שלתת להם הקלה מסוימת יגרום לזה שהם יצליחו לא פחות טוב מאלה שלא עברו את האפליה מתקנת. אני חושב שזה אמור להיות דיי קל בשביל האוניברסיטאות לעשות ניתוח סטטיסטי שמראה שהאפליה המתקנת באמת "מתקנת" ולא מובילה לסטודנטים טובים פחות ויש לאוניברסיטאות אינטרס שזה יקרה כי סטודנטים פחות טובים פוגעים ביוקרה שלהם ויש כל מיני אתרים שמראים ממוצעים כמו שכר ממוצע לבוגר ושיעור הנשירה (בישראל יש את עבודאטה , בארצות הברית יש משהו דומה).

זה משהו שקשה לחברה קטנה לעשות אבל חברות יכולות לשתף מידע דרך איזה ארגון שעוסק בנושא (כמו עמותת itworks ) . תעשיית התוכנה הראתה שהיא ייכולה לשתף פעולה דרך אירגונים ללא מטרות רווח (לדומה linux foundation ו eclipse foundation) .
 

BravoMan

Active member
אני לא בטוח בקשר לזה , היה מחקר שטען שגם אחרי שמבטלים את ה"אפליה המתקנת" החלק של העובדים השחורים ממשיך לגדול , אם זה לא עושה כלום הייתה מצפה שמספר העובדים השחורים ירד.
המחקר הזה מתחשב בקיומו של צדד DEI שנכנס בשנים האחרונות חזק לתאגידים בארה"ב ואירופה בשנים האחרונות?
לפי התקציר שלו, הוא בודק אך ורק קיום של רגולציה פדרלית, ולפי מה שאני יכול לראות יש רק ציטוט אחד של המחקר, אז קשה להחליט כמה הוא אמין ומה הוא מסנן.

יש המון ראיות לכך שהיום בארה"ב קיימת אפליה מאוד חזקה על בסיס גזע ומגדר, אך בניגוד למאה הקודמת בה היא היית מופנית כלפי שחורים או נשים, עכשיו היא דווקא מופנית כלפי גברים לבנים.
קראתי על דליפות מיילים מאיזו חברה פיננסית גדולה, (לא זוכר פרטים, אין לי כוח לחפש), שבה הנשיא במפורש כתב ש-"יש יותר מדי לבנים בחבר המנהלים, אין לשקול מועמדים לבנים יותר".

בנוסף, אולי שמת לב שבשנים האחרונות שומעים יותר בתקשורת ובאקדמיה את המילה equity ולא equality.
הראשון הוא "שוויון בתוצאה" בעוד שהאחרון הוא "שוויון הזדמנויות".
ומכאן מתחילות רוב הבעיות...
 

vinney

Well-known member
יש המון ראיות לכך שהיום בארה"ב קיימת אפליה מאוד חזקה על בסיס גזע ומגדר, אך בניגוד למאה הקודמת בה היא היית מופנית כלפי שחורים או נשים, עכשיו היא דווקא מופנית כלפי גברים לבנים.
איכשהו קשה לי להאמין. זה בא בטח מאותם האנשים המתלוננים על war on Christmas או גניבת בחירות, בוודאי.
קראתי על דליפות מיילים מאיזו חברה פיננסית גדולה, (לא זוכר פרטים, אין לי כוח לחפש), שבה הנשיא במפורש כתב ש-"יש יותר מדי לבנים בחבר המנהלים, אין לשקול מועמדים לבנים יותר".
זאת דרך די סטנדרטית להזריק שקרים לדיון. "קראתי איפשהו", "אנשים אומרים", "שמעתי", בלי להביא שום אסמכתא.

מה שאתה מתאר זאת עבירה על החוק. זה לא שמיילים כאלה לא יכולים לקרות, אלא ש"דליפת" מיילים כאלה מביאה באופן מיידי לתביעות די רציניות נגד החברות המדוברות. וכן, קרו דברים מעולם, גם בניסוחים עדינים בהרבה (אני אישית מכיר מישהו שקנה בית מאוד נחמד מהפיצויים של תביעה כזאת).

בנוסף, אולי שמת לב שבשנים האחרונות שומעים יותר בתקשורת ובאקדמיה את המילה equity ולא equality.
הראשון הוא "שוויון בתוצאה" בעוד שהאחרון הוא "שוויון הזדמנויות".
ומכאן מתחילות רוב הבעיות...
לא, הבעיות לא מתחילות מכאן, הבעיות מתחילות מכך שאנשים מניחים ששוויון צריך להתקיים רק בנקודה אחת ספציפית בזמן.

כשמדברים על אפליה בתעסוקה וחסמים - מדובר בהרבה מאוד נקודות. בעיקר מבחינת נגישות להשכלה.

אחת הדוגמאות הקלאסיות להסביר את ההבדל בין שני המושגים היא נגישות.

שוויון: "הנה דלת, כולם יכולים להכנס בה".

שוויון הזדמנויות: "הנה דלת, כולם יכולים להכנס בה. בשביל נכים בכסא גלגלים יש רמפה, בשביל נכים על כביים יש כפתור פתיחה אוטומטית, בשביל עיוורים יש כיתוב בכתב ברייל כדי שיידעו לאן הם נכנסים".

עוד דוגמא די קלאסית זה חתונה:

שוויון: "כל גבר יכול להתחתן עם אישה, גם גבר הומו, אז יש שוויון"

שוויון הזדמנויות: "כל זוג יכול להתחתן, גם אם הם הומואים".
 

Nuke1985

Active member
לפי התקציר שלו, הוא בודק אך ורק קיום של רגולציה פדרלית, ולפי מה שאני יכול לראות יש רק ציטוט אחד של המחקר, אז קשה להחליט כמה הוא אמין ומה הוא מסנן.

גוגל סקולר מראה 131 ציטוטים, שזה נראה לא רע , כמובן שאני לא מתיימר לספק סקירת ספרות בנושא שזה לא משהו שבן אדם יכול לעשות שמקדיש חצי שעה או שעה בשבוע לכתיבה בפורום. זה עבודה לאיש מקצוע בחברה גדולה או למישהו באיזה אירגון ללא כוונת רווח.

קראתי על דליפות מיילים מאיזו חברה פיננסית גדולה, (לא זוכר פרטים, אין לי כוח לחפש), שבה הנשיא במפורש כתב ש-"יש יותר מדי לבנים בחבר המנהלים, אין לשקול מועמדים לבנים יותר".

כמו שכתבתי בהחלט יכול להיות ששינויי נאיבי יגרום לנזק, וזה שיש אפליה נגד לבנים (למרות שאני מאוד סקפטי שזה קורה בכמות משמעותית) לא סותר שיש גם אפליה נגד קבוצות אחרות , וקשה להסיק ממה שקורה בארצות הברית מה קורה בישראל, בהחלט יכול להיות שהאפליה נגד ערבים או חרדים בישראל מזיקה יותר לחברות מהאפליה נגד שחורים או הומוסקסואלים בארצות הברית.
 
למעלה