מה דעתכם על small talk

מה דעתכם על small talk

כחלק מהדיון שנערך כאן לפני כמה ימים על היכרויות חנוניות שהתפקששו כתוצאה מביישנות (במילים אחרות...) הרי חלק מלהיות חנון זה חוסר ניסיון חברתי (אם נגדיר את זה ככה...), אנשים המעדיפים להשאר ביום שישי במחשב מאשר לצאת למסיבה... אז מה דעתכם על שיחות מיותרות שכאלה?... האם אתם מרגישים בנוח עם זה?
 
על המשפט הזה יש סיפור נחמד...

בשבוע הראשון שיצאתי עם האקסית, איזה בחור התחיל איתה בחנות שבו היא עבדה ע"י המשפט הזה... בסוף אני ניצחתי ^_^ אבל הקשר שרד רק חודש... אני מדבר על שיחות של: היי מה קורה? הכל נהדר, מה דעתך על בית"ר אתמול? ראית את הסרט קולנוע החדש? ממש מקסים! וכו' וכו' בעיקרון, החלפת פרטי מידע שלא ממש ישנו משהו לשני האנשים המחליפים אבל הם מעבירים אותם כדי שיהיה להם על מה לדבר... האם יש אמת בתחושה הפסיכולוגית של להיות לבד זה רע, אבל להיות עם מישהו ולא לתקשר איתו זה בסדר?... כלומר, אין שום הבדל באמת אם להיות ליד מישהו או לא בשני המצבים.
 

Theherod

New member
וודאי שיש הבדל

האדם הוא חיה שבטית מטבעו, כך נשארנו מאז הירידה מהעץ. אתה חושב שהאדם הקדמון החליף מידע מהותי כמו השקפתו הפילוסופית על מהות החיים, תגליות מדעיות מרעישות וכו' וכו'? אני מאמין שלא. עצם העובדה שאתה נמצא עם מישהו (או מישהי
) גורמת לך להרגיש טוב יותר, כי זה אחד הצרכים הביולוגיים הבסיסיים שלך. פעם היה הבדל גם כי כשבט, יכולנו להלחם בחיות חזקות יותר (כמו שקן גדול של נמלי אש יכול להביס אריה), מכאן (לדעתי) בא הצורך בשבטיות. אם תסתכל על התפתחות מגורי האדם לאורך השנים, תראה שלמרות הצורך גם בחיים אינטימיים, הוא מתפתח גם להתאגדות בקבוצות גדולות. מהמערה, שבה היו מעט מאוד אנשים, דרך הכפרים, שבהם היו יותר, עיירות, ערים וערי הענק שיש היום. אנחנו מתקבצים יותר ויותר.
 
אתה באמת חושב...

הקמת ערי ענק של כמה אלפי אנשים באמת משנה למישהו ברמה הפסיכולוגית? כן, יש אנשים שיוצאים מהעיר בעקבות ההמולה של המכוניות וכו' ויש כאלה שנכנסים בעקבות זה, אבל זה לא בדיוק כמות האנשים מסביב שתופסת עניין. האם אפשר לשמור על קשר קרוב בלי לדבר עם הבן אדם השני?... בלי לראות אותו, להריח, לגעת?... האם תצאו מעורכם על מנת לעזור לחברים במידה שונה מאשר תעזרו לזר? עד כמה תהיו מוכנים לעזור לזרים? זרים מהעם שלכם לעומת זרים מעם אחר? מכוכב אחר?...
 

Theherod

New member
בהחלט, גם אם אתה לא מודע לזה

אם היית גדל בכפר, היה לך אופי אחר. לעיר יש השפעה פסיכולוגית עצומה. מהי בעצם השפעה פסיכולוגית? השפעה של הסביבה עלינו. העיר היא בעצם "הסביבה", היא מכילה את כל מה שסובב אותנו (כלומר, אתכם, אני מושבניק). אם תמצא דרך להעביר מידע בינך לבין אדם אחר בלי לדבר, אני לא רואה סיבה שלא תוכלו לשמור על קשר קרוב. בלי לראות אותו, להריח, לגעת... המ, יש כמה אנשים שיהיה לי יותר קל לשמור איתם ככה על קשר קרוב
אבל ברצינות, צריך אמצעי תקשורת כלשהו, אם אתה מאמין בטלפתיה, מספיק טוב מבחינתי, אבל צריך לדעת על קיומו אחד של השני. גם אם אתה חושב שאתם מחליפים מידע, והוא לא חושב כך (או לא מודע לזה), מבחינתך הוא חבר. אתה מוגבל למה שהחושים שלך מסוגלים לקלוט, יהיו אשר יהיו, ולכן אתה תלוי בהם בכל מה שנוגע לקשר שלך עם העולם החצון. אני אעזור לחבר יותר מאשר אני אעזור לזר, אם שניהם צריכים עזרה באותה מידה. אם זה להציל חתול מדריסה, או לעזור לחבר לפתוח בקבוק שתיה, אני אציל את החתול, כמובן. אבל בהנחה שהעזרה נחוצה באותה רמה לשניהם, אעזור לחבר. לו, מעצם היותו חבר, יש עדיפות. זו משמעות החברות, אחרי הכל, לא? כמו שכבר אמרתי, אנחנו (כך אני מניח לפחות) שבטיים בשביל להגדיל את סיכויי השרידה שלנו, אם מישהו מהשבט נוטש אותו למען משהו אחר, הוא מקטין את סיכויי השרידה של השבט. לכן לכולם יש אינטרס שאף אחד לא יעזוב, וכולם (אמורים) להסכים לא לעזוב בעצמם. מעין חוזה. אני אהיה מוכן לעזור לזר עד מידה שבה זה לא יפגע בי במידה קשה. גם כאן, זה כמו חוזה, לדעתי. אתה היית רוצה שזר יעזור לך, אז אתה תעזור לזר. אם זו תהיה הנורמה החברתית, זר יעזור לך במקרה הצורך. מצד שני, לא שווה לך בשביל הסיכון שיום אחד תזדקק לעזרת זר, להקריב את חייך, או חלק משמעותי מהם, נכון? אי אפשר לשים את הקו, זה זהה לפרדוקס ערימת החול. אני יודע שאני יחסית מיוחד בזה, אבל אני לא אעזור למישהו ישראלי על פני מישהו שוודי, רק כי הראשון ישראלי. כאן זה תלוי באדם עצמו. גם כאן קיים ההסבר, שעל אדם נחמד אני אוכל לסמוך בשעת הצורך. כמובן שאני לא חושב על זה בעת ההחלטה, זה הניתוח הפסיכולוגי הלא מעמיק במיוחד שלי לסיבה. כנ"ל כוכב אחר, אם אני אוכל בעזרת החושים לחוות איזה סוג יצור זה. אגב, כתומך זב"ח, אני חושב שהמגמה הזו בעשרות שנים האחרונות באה עם החילונות. אנחנו מבינים שגם אנחנו חיות, ויום אחד עשויה לבוא החיה שתתעלה עלינו. אם היא תכנס לתוך עולם שבו צורות חיים עם מודעות לנושא עוזרות לצורות חיים אחרות, או, ליתר דיוק, לא משמידות אותן לחלוטין, הסיכויים שהיא תשמיד אותנו יקטנו. ארר, יצאו ניסוחים מזעזעים, אבל אני כבר עייף. ספיחולוגיה שולטת
 

Theherod

New member
את בטוחה? אני מדבר כאן על ההתנהגות

של האדם הבודד, כשהוא מושפע מהקבוצה. סוציולוגיה זו התנהגות קבוצתית, כלומר, "פסיכולוגיה קבוצתית", עם דגש על הקבוצה כיחידה אחת (גם אם היא מורכבת מיחידות קטנות יותר), לא?
 
נופ

כאשר אדם בודד מושפע מן הקבוצה ומאמץ את הנורמות והערכים שלה, הוא הופך לקונפורמיסט. זה כבר סוציולוגיה..
 
אם הייתי גדל בכפר היה לי אופי אחר?

וכי הרי האישיות והאופי שלנו מורכבים מהתורשה והסביבה. האם אפשר להסיק מכך שמי שנולד וחי בעיר יותר לחוץ? מי שבכפר חי בשאנטי? ידוע לי על בחור מאוד לחוץ שחי בכפר/קיבוץ, הוא מגדל פרות להנאתו חוץ מבזמנים שהוא ממרמר לחיילים את החיים בצבא. אני יכול לתת הרבה דוגמאות אחרות של אנשים שאני מכיר שחיים בעיר או כפר, אני לא רואה ממש הבדל. איך אתה מגדיר לדעת על הקיום? על זה שהוא עדיין נושם? מבחינת העזרה, כמובן.
 

Theherod

New member
לא אמרתי |הדגש|איך|סדגש| אחר

אמרתי רק שאחר. זה כבר תלוי באדם, כיצד הסביבה משפיעה עליו וכו', אבל הסביבה היא אחד מגורמי ההשפעה הגדולים ביותר בהתפתחות אישיותו של אדם (אין לי דרך לאושש את ההנחה, אבל אני מניח שגם יותר מהגנים).
 

Wing Chan

New member
היית ב-"כפר" כיום בכלל ?

אתה יודע איזה מתועש הוא? זה שיש בו קצת יותר חלקות דשא ממה שיש בעיר לא הופך אותו ל-"כפר". רוצה כפר נורמאלי? כפר נורמאלי זה כפר שעובדים בו כול יום עבור כול דבר - עבודת כפיים וליכלוך. אין לי כוח להרחיב כי אני עייף.
 

Theherod

New member
אהא, גדלתי כל חיי בכפר

ואני עדיין גדל בו (מושב, ניחא). נכון, זה כבר לא הכפר הקלאסי, אבל עדיין אין מה להשוות לעיר. את זה אני אומר לך כמי שכשהיה הולך אל חברים, לא הבין איך הם יכולים לחיות בבית בלי חצר, בלי נוף, עם כל הרעש של המכוניות וכו'. אולי ההבדל הוא כבר לא של שמים וארץ, אבל ללא ספק הוא קיים.
 

Wing Chan

New member
"בלי חצר, בלי נוף, עם כול הרעש..."

כמו שאמרתי - זה לא כפר קלאסי. ע"י המשפט הזה אתה מצייר בראש פשוט תמונה של איזה בית פרטי בשכונה "כפרית" אעלק כמו שמפורסם בעיתונים או משהו שקצת מרוחקת מכבישים וערים וקניונים וכ'ו, אבל בתכלס - זה לא כפר, זה סתם איזור שבו גרים כול מיני טחונים. יש את זה גם בערים. כפריים אמיתיים אולי יש להם שקט ואולי יש להם חצר ואין להם רעש, אבל יש להם הרבה עבודה קשה.
 

Theherod

New member
האמת שרוב המשפחות כאן לא טחונות

אבל לא משנה. מה זה כפרים אמיתיים? אם בונים בכפר עוד בית, הוא עדיין נשאר כפר? אם עובר לגור בכפר טכנאי מחשבים, הוא עדיין כפר? אני מניח שתגיד שכן, וכאן נוצר פרדוקס הערימה. כפר זה מושג עמום, בדיוק כמו "ערימה", אין כללים נוקשים שהוא צריך לעמוד בהם כדי להקרא כפר. מה שאתה מתאר זו ארץ עולם שלישית. גם בכפר אתה לא צריך לטחון את החיטה, לגדל את התרנגולות, לחלוב את הפרה, לסוע בכרכרה ולשאוב מים מהבאר בשביל להתקיים. בכל אופן, כאחד שחי במושב כל החיים שלו, אני יכול להבטיח לך שלגור במושב לא מתקרב בכלל ללגור בשכונה שקטה בעיר. לעיר יש את האופי שלה, למושבים את האופי שלהם, עד שלא תגור לפחות שבועיים-שלושה בשני המקומות לא תוכל להבין על מה אני מדבר. לא משנה שבעיר יש פה ושם גנים ציבוריים, מקומות שקטים וכו', הסביבה שונה מאוד, ולכן גם ההשפעה שונה.
 
למעלה