מה דעתכם על small talk

[מKה אפורה]

../images/Emo45.gif

 

[שוקולד מריר שולט]

זה הכי כיף ../images/Emo9.gif

בכלל משהו ... כל דבר בהתחלה תמיד כייפי

 

[לולו המשוגע]

הוו אני לא ממש אוהבת../images/Emo60.gif

זה ממש מעפן, אני מעדיפה שתהיה שתיקה. תמיד קוראים לזה שתיקה מביכה, אבל אני לא ממש מבינה מה מביך בשתיקה. אם מישהו פותח בסמול טוק, אני לפחות משקיעה מאמצים לנתב את השיחה לכיוון ההזוי שלה וככה השיחה על מזג האוויר תהפוך לצונאמי כחלק מהשתלטותם של יצורים ימיים סופר אינטילגנטיים ובלתי נראים על העולם. ככה שני הצדדים יצאו מורווחים ומשועשעים. !

 

[אדםלבארי]

../images/Emo6.gif אהבתי

זה גם מה שאני משתדל. כלומר, פשוט להיות עם החבר (במיוחד עם החברה). להגיד משהו כשצריך להגיד ולא כי לא אומרים כלום. אבל זה קצת מוזר כשאתה מדבר עם הבחורה שלך בטלפון ואף אחד לא אומר כלום כי אין מה להגיד שהוא רציני... אז אומרים להתראות... אז כן יש הרגשה מסויימת שחסר משהו... יש לי הרגשה כזו שאני מכיר את הצד השני כל כך טוב... ולמעשה אני כמעט ולא מכיר...

 

[לולו המשוגע]

הוו, טלפון.../images/Emo60.gif

אני בכלל שונאת לדבר בטלפון. ובייחוד בפלאפון - זה בכלל נוראי. אני משתדלת להמעיט ככל האפשר. טלפון זה באמת לא כיף. אני לא מבינה איך אנשים כל כך קשורים אליו. והיי, אם אין מה להגיד ~בטלפון~ באמת כדאי לנתק. אני שונאת את הרגעים האלו שאין מה לומר וכל אחד עושה משהו אחר - אחד הולך להכין חביתה והשני מקליד משהו במחשב, והכל בשתיקה, וכאילו - סתם מחממים את האוזניים. את הרגעים השקטים בשיחות יותר קל להעיר. יש מיליון אפשרויות, פשוט כי בשיחות פנים-אל-פנים כל החושים מעורבים. השתיקות של הטלפון הן סתם מעפנות, ורוב הניסיונות להחיות אותן הם באמת כושלים ומאולצים. [אגב, השיר שבחתימה שלך גאוני. באמת גאוני. ואני אפילו לא שומעת אותם יותר מדי. כפי ששמת לב, הם לא בעשר הלהקות שלי

]

 

[אדםלבארי]

בשיר הם מדברים בטלפון ../images/Emo13.gif

כל החושים, הא?

בשיחה של פנים מול פנים, איך תעירי אותה? לאיזה כיוון?

 

[לולו המשוגע]

זה תלוי בבן אדם../images/Emo60.gif

אין לי אסטרטגיה מוכנה מראש, אי אפשר לדעת ככה סתם בצורה היפותטית. אפשר לומר שזה גם זורם לפי הבן אדם שמולך. בדרך כלל, אם שיחה נתקעת ואני אישית רוצה להמשיך אותך - זה יכול להיות כמעט כל דבר בערך. אבל מה שכן, זה ממש חשוב שהבן אדם שאיתו אתה מדבר ממש נמצא מולך ואתה רואה אותו והוא אותך. יש לזה הרי תרומה עצומה לשיחה. בכל אופן, לא אגרור שום שיחה לסמול טוק בחזרה. זה הכי גרוע. לחזור לנקודת ההתחלה המייגעת

 

[אדםלבארי]

כמובן.

חוץ מהנקודה שהבן אדם צריך להיות ממש מולך. אפשר לנהל דו שיח באופן וירטואלי, לפי דעתי. יש לזה צדדים חיוביים נוספים שאת יכולה לחפש מידע ברשת.

 

[Nimst]

אני לא אוהבת סמול טוק

זו איזו התעניינות נורא בלתי כנה במישהו אחר שאני גרועה בלזייף.

 

[אדםלבארי]

אז מה שלומך? ../images/Emo3.gif

צודקת... עקרונית זה ממש מיותר. אבל מעשית?... אולי פשוט צריך להתרגל לדבר ככה, בלי דברים מיותרים.

 

[Barysik]

כל אחד יכול להגיד חנוניות

בצורה שונה, אני לא מעדיף בשישי להשאר מול המחשב ואני גם לא מעדיף ללכת לאיזה מסיבה כי הטראנס הזה עושה לי חור בראש הכי טוב זה לשבת עם חברים איפה שהוא ואז כבר מוצאים מה לעשות צודק חנוניות זה באמת חוסר ניסיון חברתי וזוגי אבל גם אותו משלימים עם הזמן

 

[אדםלבארי]

אני יודע...

אבל לא ענית על הדבר העיקרי...

 

[Barysik]

ממ אין לי בעיה עם זה

בכיף..אני לא סובל את הרגע הזה של השתיקה המביכה זה מלחיץ

 

[אדםלבארי]

למה מלחיץ?

עדיף להגיד דברים לא חשובים? עדיף לשמור את האנרגיות לדברים החשובים...

 

[Barysik]

לאן זה כבר יכול לזרום עם לא תדברו?

 

[אדםלבארי]

השאלה על מה מדברים...

לאן זה זורם אם מדברים על דברים לא חשובים?

 

[הרמיוניDanger]

זה יכול לשמש פתיח

בשביל שיחה שוטפת אתה צריך קו של אסוציאציות מנושא לנושא, ובשביל ליצור את הקו הזה חייבים נקודת מוצא. היא לא חייבת להיות נושאי חולין, אבל לא תמיד קל להתניע על ההתחלה ולמצב הזה הסמול טוק שימושי. זה גם שימושי כשאתה לא ממש יודע עם מי אתה מדבר, בשביל כמו לבדוק את המים לפני שקופצים פנימה, שלא תתחיל לדבר עם הומופוב על אבא ואבאל'ה. אם הסמול טוק לא זורם ל"דיבור על דברים חשובים" הוא מן הסתם לא ממלא את התפקיד המיועד שלו, אבל עדיין יש לו חשיבות. יש הרבה מצבים שעדיף לדבר על כלום מאשר לשתוק, למשל בתור הסחת דעת כשאתה מקבל זריקה (אם היא מפחידה אותך), או כדי "להראות עסוק" כדי להימלט מלדבר עם מישהו אחר ובלתי רצוי שמנסה לדבר איתך, או סתם כדי ליצור אינטראקציה עם בני אדם כשנוחתת עליך רוח החברתיות ואין שום צמח בסביבה להפיג את בדידותך.

 

[אדםלבארי]

../images/Emo6.gif בהחלט תיאור ממצא.

אבל האם אפשר בלי? אולי זה פשוט משהו תרבותי שהשתרש, מנהג. כמו שקוראים לכל אחד בשם אדוני בספרות האנגלית הישנה. דברים משתנים, אולי הגיע גם הזמן לזה להשתנות?