מה דעתכם?
קוראת אתכם ונהנית מחילופי הדיעות וסיעור המוחין בנושאים השונים שעולים כאן... רוצה להעלות לדיון סוגיה שנתקלתי בה היום..אשמח לשמוע דעתכם. ומעשה שכך היה: השבוע התקשרה אלי אם מודאגת וביקשה להביא לפגישה את בנה בן ה-14 כיוון שלדעתה אין לו מוטיבציה ללמידה ועל רקע של חילוקי דיעות ביניהם. (אני מאמנת בעיקר ילדים ובוגרים עם קשיי למידה) כבר בשיחה זו עם האם הרגשתי איתה לא נוח. היא ניסתה להכתיב לי כיצד ואיך לדבר עם הילד, ודרשה שלא אגיד לילד מה מטרת המפגש אלא אסווה אותו בכל מיני "כאילואים". אמרתי לה שזה לא מקובל עליי וביקשתי ממנה שתיתן לי הזדמנות לבחון בעצמי עד כמה נגיש הילד ומסוגל להיות פתוח לכ מה שיצא בשיחה. הם הגיעו אליי היום יחד, והייתה שיחה נהדרת ( ביקשתי מהאם מספר פעמים שלא להתערב ברוב חלקי השיחה..). אקיצר, הילד ( המאוד ורבלי ובוגר לגילו) יצא מוקסם וניכר היה שהשיחה פתחה בפניו תובנות חדשות לגבי התנהגויות מסויימות שלו. חלפה שעה קלה ואני מקבלת טלפון מהילד, שבינתיים נסע אל האבא שלו לשבת (ההורים גרושים ויש ביניהם הרבה מאוד "חתולים שחורים"- בלשון המעטה....) הילד נשמע מאוד נרגש בטלפון ואמר שהשיחה הבהירה לו דברים שלא חשב עליהם קודם והוא כבר בציפיה למפגש הבא וכו' וביקש שאשוחח עם האבא שלו. הסכמתי. שוחחתי עם האבא שנשמע אדם נעים והתעניין מה היה במפגש ומה זה קואוצינג וכיוב. לאחר שיחה קצרה איתו ביקש להפגש איתי כיוון שהוא חש ששיחות אימון עשוייות לעזור גם לו במצבו הנוכחי. כך קבענו מועד פגישה לשבוע הבא. לא עברה אפילו חצי שעה אח"כ וכבר אני מקבלת מהאמא טלפון............כולה בוכיה ונסערת. "מה פתאום קבעת להפגש עם האבא...אני לא מאמינה שנתת לו לקבוע איתך פגישה"..... לאחר שנרגעה מעט החלה לדבר איתי בטון של " אני מאוכזבת ממך"... לא הייתה מוכנה לקבל את זה שהאקס מבקש לבוא לשיחות אצלי, כיוון שהיא רצתה בלעדיות על הקשר איתי (למרות שמתחילת ההתקשרות ביננו הודיעה כי היא לא מעוניינת להיחשף וכי מבחינתה הקשר יהיה עם הבן בלבד, והיא תגיע ותשתתף בשיחות הראשונות בלבד.אך לא על עצמה ) טענה שזה נראה לה לא אתי שהסכמתי לקבל אותו לפגישות ושהיא חושבת שהשיקול שלי בא ממניעים כספיים וכל מיני סופרלטיבים אחרים שהשמיעה באזניי. כל מה שניסיתי להסביר כי אני כמאמנת נותנת מענה לכל מי שפונה אלי לעזרה (למעט מקרים מיוחדים..שזה אינו נמנה עליהם..) ושמטרת המפגשים לא יסובו סביב הקשר בינה לבינו והאינטריגות ביניהם,עלו בתוהו. בהמשך אף איימה כי מבחינתה אם לא אבטל את הפגישה שקבעתי איתו בשבוע הבא, היא עצמה תנתק כל קשר איתי ועם התהליך שיהיה עם הבן, וכל האחריות תיפול על האבא- להביא אותו למפגשים ולשלם עליהם מכיסו. לא עניתי לה לחיוב או שלילה...אמרתי שאני רוצה לחשוב על זה במהלך השבת ואחזיר לה תשובה לאחר שאשקול את הנושא לכאן ולכאן...... מה דעתכם? האם אני צריכה להיכנע לדרישות הללו? האם לדעתכם זו אינה התנהגות אתית כפי שהיא טוענת? אשמח לשמוע תגובותיכם שתהיה שבת קסומה ותודה מראש
קוראת אתכם ונהנית מחילופי הדיעות וסיעור המוחין בנושאים השונים שעולים כאן... רוצה להעלות לדיון סוגיה שנתקלתי בה היום..אשמח לשמוע דעתכם. ומעשה שכך היה: השבוע התקשרה אלי אם מודאגת וביקשה להביא לפגישה את בנה בן ה-14 כיוון שלדעתה אין לו מוטיבציה ללמידה ועל רקע של חילוקי דיעות ביניהם. (אני מאמנת בעיקר ילדים ובוגרים עם קשיי למידה) כבר בשיחה זו עם האם הרגשתי איתה לא נוח. היא ניסתה להכתיב לי כיצד ואיך לדבר עם הילד, ודרשה שלא אגיד לילד מה מטרת המפגש אלא אסווה אותו בכל מיני "כאילואים". אמרתי לה שזה לא מקובל עליי וביקשתי ממנה שתיתן לי הזדמנות לבחון בעצמי עד כמה נגיש הילד ומסוגל להיות פתוח לכ מה שיצא בשיחה. הם הגיעו אליי היום יחד, והייתה שיחה נהדרת ( ביקשתי מהאם מספר פעמים שלא להתערב ברוב חלקי השיחה..). אקיצר, הילד ( המאוד ורבלי ובוגר לגילו) יצא מוקסם וניכר היה שהשיחה פתחה בפניו תובנות חדשות לגבי התנהגויות מסויימות שלו. חלפה שעה קלה ואני מקבלת טלפון מהילד, שבינתיים נסע אל האבא שלו לשבת (ההורים גרושים ויש ביניהם הרבה מאוד "חתולים שחורים"- בלשון המעטה....) הילד נשמע מאוד נרגש בטלפון ואמר שהשיחה הבהירה לו דברים שלא חשב עליהם קודם והוא כבר בציפיה למפגש הבא וכו' וביקש שאשוחח עם האבא שלו. הסכמתי. שוחחתי עם האבא שנשמע אדם נעים והתעניין מה היה במפגש ומה זה קואוצינג וכיוב. לאחר שיחה קצרה איתו ביקש להפגש איתי כיוון שהוא חש ששיחות אימון עשוייות לעזור גם לו במצבו הנוכחי. כך קבענו מועד פגישה לשבוע הבא. לא עברה אפילו חצי שעה אח"כ וכבר אני מקבלת מהאמא טלפון............כולה בוכיה ונסערת. "מה פתאום קבעת להפגש עם האבא...אני לא מאמינה שנתת לו לקבוע איתך פגישה"..... לאחר שנרגעה מעט החלה לדבר איתי בטון של " אני מאוכזבת ממך"... לא הייתה מוכנה לקבל את זה שהאקס מבקש לבוא לשיחות אצלי, כיוון שהיא רצתה בלעדיות על הקשר איתי (למרות שמתחילת ההתקשרות ביננו הודיעה כי היא לא מעוניינת להיחשף וכי מבחינתה הקשר יהיה עם הבן בלבד, והיא תגיע ותשתתף בשיחות הראשונות בלבד.אך לא על עצמה ) טענה שזה נראה לה לא אתי שהסכמתי לקבל אותו לפגישות ושהיא חושבת שהשיקול שלי בא ממניעים כספיים וכל מיני סופרלטיבים אחרים שהשמיעה באזניי. כל מה שניסיתי להסביר כי אני כמאמנת נותנת מענה לכל מי שפונה אלי לעזרה (למעט מקרים מיוחדים..שזה אינו נמנה עליהם..) ושמטרת המפגשים לא יסובו סביב הקשר בינה לבינו והאינטריגות ביניהם,עלו בתוהו. בהמשך אף איימה כי מבחינתה אם לא אבטל את הפגישה שקבעתי איתו בשבוע הבא, היא עצמה תנתק כל קשר איתי ועם התהליך שיהיה עם הבן, וכל האחריות תיפול על האבא- להביא אותו למפגשים ולשלם עליהם מכיסו. לא עניתי לה לחיוב או שלילה...אמרתי שאני רוצה לחשוב על זה במהלך השבת ואחזיר לה תשובה לאחר שאשקול את הנושא לכאן ולכאן...... מה דעתכם? האם אני צריכה להיכנע לדרישות הללו? האם לדעתכם זו אינה התנהגות אתית כפי שהיא טוענת? אשמח לשמוע תגובותיכם שתהיה שבת קסומה ותודה מראש
