מה דעתכם?

[דף חדש4]

הצילו! מצבינו דומה

אתם ביחד כל כך הרבה זמן ועדיין לא פתרתם את זה? זה נשמע מייאש. אני חושבת שבן הזוג שלך צריך לעשות את הבחירה שלו. גבר צריך לבחור בבת הזוג שלו העניין הוא- שישבת עם ילדייך ואם היה יושב לידך אז כאילו בחר במשפחתך על פני משפחתו. היה עדיף אם אפשר היה לראות את הבעיות לפני שהן מתהוות ולקבוע איתו מראש- מי ישב איפה ולסדר את השולחנות ככה- שגם הילדים שלו וגם שלך יושבים ביחד איתכם. כניעה לתסביך האדיפלי של הבת שלו- לא מועילה. לא לה, ולא לו. ברור שלא לך. תסביך אדיפוס זו בעצם מחלה. ליישר קו עם מחלה- זה רעיון רע לכולם. עדיף שביתו תבין שהאבא לא מרגיש אשם כשהוא בוחר בת זוג ומקומה כביתו- מובטח. היא לא צריכה להרוג אותך כל פעם מחדש כדי לקבוע את עליונותה והיא לעולם לא תוכל להיות בת הזוג שלו. כשהוא נכנע לזה ונותן לה עדיפות, כשאין סיבה לעשות זאת כמו מצב חרום חלילה, מחלה או משבר חד פעמי או סכנה כלשהי- אלא שגרת חיים- הרי שהוא מפריע לה לצור לעצמה זוגיות. וזו האמת. במקומך- הייתי מתעקשת איתו שיבהיר עם עצמו ואיתך את סדר העדיפויות שלו ויתחיל לחיות לפי זה. למען הבריאות הנפשית של כולם.

 

[רפסודיה]

לא להתרכז בה

בהמשך לתגובות הנוספות שקיבלת כאן רציתי להוסיף:
זו טעות גדולה לדעתי להתרכז בה ובמה שמה שאת חושבת שהיא רוצה/מרגישה/עושה. לא שם המוקד.
אם קורה לך משהו/מרגישה משהו ביחסים עם בן זוגך, זה קורה בין שניכם. גם סיטואציה זו אותה תיארת והמבוכה שהרגשת הן רק סימפטום של חוסר בטחון וחוסר הנוחות שלך ביחסים עם בן זוגך.
לו היית מרגישה בטוחה בקשר שלך עם בן זוגך ובמעמד שלך אצלו, לא היית זקוקה ל"סימנים" ול"הוכחות" וגם לא להצהרות הפגנתיות של בן זוגך כדי להישאר בתוכך בהרגשה טובה עם הקשר שלכם.
כאשר סיטואציה כזו כמו שתיארת מערערת את תחושת הביטחון שלך בקשר, ומביכה אותך, את צריכה לשאול את עצמך למה זה מערער אותך.
איני זוכרת אם סיפרת בעבר האם הלכת לטיפול, אבל מעודדת אותך ללכת. טיפול יהיה מקום בטוח בשבילך לברר עם עצמך למה את חווה אותה בתחרות אתך. למה התפישה שלך היא שהיא מנצחת ואת מפסידה.
טיפול זה גם המקום המתאים להבין למה מצידך את הפרדת את הבתים שלכם. זה חשוב שלא תישארי נטועה בעמדה שאת מחזיקה בה היום: "חד משמעית עזבתי את הבית המשותף בגללה"- עמדה כזו תוקעת אותך. ואני בטוחה גם שבטיפול יתברר לך שלך היו מניעים שמשרתים נטו אותך ושאינם קשורים אל בתו, אלא אל הנוחות ואיכות החיים שלך, לעשות את הצעד הזה.
בטיפול תוכלי לברר לעומק למה, אחרי זמן ארוך כזה של קשר, את לא מרגישה בטוחה בקשר שלכם.
אם תרגישי בטוחה בקשר שלכם לא יהיה אכפת לך מי יושב ליד מי. ישיבה בנפרד לא תחווה אצלך כמשקפת פירוד ביניכם. וגם לא תדברי על תחרות בינך לבין בתו כי את לא תחווי אותה כמתחרה שלך. במצב בו תרגישי בטוחה בקשר שלכם לא תהיי נחרדת ממצב בו הבת שלו תקבע אתו זמו בילוי משותף בלעדי לשניהם, אלא זה יראה לך מצב טבעי ליחסי בת-אב.

 

[kisslali]

אני לא מסכימה עם הגישה

אם נותנים לי סטירה, זה כואב לי . נקודה. להתפלמס על זה שאני בוחרת איך להרגיש כשמרביצים לי זה דרך ל'ניתוח יתר' ולא כלי התמודדות.

מסכימה לגמרי שכל הסיטואציה מתחילה ונגמרת באיש ולא בביתו: האיש לא מתנהג כבן זוג של האישה ולכן להגדיר את האישה רגישה מדי - לא נכון לדעתי. חולקת על "לא משנה מי יושב איפה" ההתנהגות של בני זוג בחברה, אחד כלפי השני, משקפת גם את היחס שלהם לזוגיות. זה לא מראה חוסר בטחון או איום בתחרות כשאחד מבני הזוג מזלזל בשני.

ללי

 

[רפסודיה]

אם המצב הזה נתפס אצלה כסטירה

אז בוודאי שזה כואב לה. אם הייתה מרגישה טוב עם המצב בו המשפחה המורכבת שלה, ילדיה, ילדיו וחבריהם נפגשים לארוחה לא הייתה שום בעיה עם אופן הישיבה. לא חלוקת הישיבה היא האישיו אלא זה שהיא לא מרגישה בטחון בזוגיות ובהרכב המשפחתי המורכב שלה. אם היא מרגישה שיש זלזול בתוך הזוגיות שלה אז לא יעזור שום טיפול נקודתי בסיטואציה מסוימת שאותה היא תפשה כסטירת לחי. צריך טיפול שורש.

 

[רפסודיה]

שימי לב גם לנושא השני שהעלתה

האם גם בזה את רואה סטירת לחי? שהבחורה רוצה להיפגש עם אבא שלה לבד ואיילה חווה את זה כצעד כנגדה?

 

[kisslali]

כן ולא

אני מסכימה ב-100% שצריך פה בירור יסודי של מה מתאים לאיילה ומה הסיכוי שזה יקרה במערכת הנוכחית.

זה טבעי ואפילו בריא שהורה יבלה עם ילדיו הבוגרים וישקיע בזמן איכות. בסיטואציה הספציפית אני רואה את זה אחרת ונותנת לאיילה את הקרדיט שהיא לא מדמיינת שזה סוג של התגרות. אני מנסה לחשוב אם הייתי בוחרת ללכת לבילוי בספא עם בני בן ה-28, רק אני והוא, ולא רק שזה לא נראה לי מתאים, אני פשוט לא מסוגלת לדמיין שהוא בכלל ירצה לעשות את זה.

יום בילוי משותף בספא זה משהו שמתאים לזוג, לחברות, לאמא ובת. זה פחות מתאים לבחורה בת 25 עם אבא שלה. תחברי את זה עם זה שהיא גרה בבית (ולמיטב הבנתי כולם מתנהגים שם כאילו זו הסיטואציה הכי טבעית בעולם) מתנהגת בצורה מספיק תוקפנית שבת הזוג של האב עזבה את הבית וביחד אני מקבלת את הפרשנות שהיא מתחרה עם אייילה על האב. הוא בטפשותו לא רק הורס את הזוגיות אלא גם עושה לילדה נזק.

'בחורה רוצה להיפגש עם אבא שלה לבד' זה לשבת לכוס קפה, ללכת למסעדה, לא לבלות אם אבא שלה לבד בספא. כך לפחות אני מפרשת את זה.

ללי

 

[רפסודיה]

יש מצב

לגבי הספא שכנעת אותי, הראת לי זוית עליה כלל לא חשבתי.
אשר לשאר אני עדיין חושבת שעדיף לה לבדוק בינה לבין עצמה בטיפול לפני שעולה על בריקדות או מתעמתת עם בן זוגה

 

[mother cat]

מסכימה מאד!

 

[ornme]

נראה לי שהיא זקוקה לטיפול,

והוא לא ממש מודע לכך.
ההתנהגות שאת מתארת מתאימה אולי לגיל ההתבגרות, לא לגיל שלה.

כדאי לדבר, שניכם. אחרת המצב הבלתי נסבל הזה יימשך, כל פעם בוריאציה קצת שונה.

ובחגים הקרובים, עדיף שאת תקבעי את סדרי הישיבה מראש. בשולחן אחד.
הרי היא תנצל כל פירצה, כדאי למנוע פרצות...

 

[פיצ111]

היא עושה לך את זה בכוונה כדי לפגוע

ואין פה ספק בכלל.
אין לך מה לריב על כך עם בן זןגך.הוא לא יקשיב ויחשוב שאת קטנונית.הילדה שלו תמיד תהיה המלאך שלא עשתה כלום.
בפעם הבאה פשוט תדאגי שישב לידך.
אל תוותרי על בן זוגך בגללה.
אל תתני לה לנצח.
אני יודעת שבה לך להעיף אותו לכל הרוחות, אין לך מושג כמה שאני מבינה לליבך.
אבל זו לא הדרך.שימרי עליו קרוב אלייך.אין שום סיבה שתוותרי עליו בגללה. ויתרת מספיק.

 

[MAMALY]

כן להתעלם זה לא יעזור לך

מה את רבה עם ילדה מפגרת בת 25???

עשית חג ישבת עם הילדים שלך עשית שמח עשית אוכל טוב מה רצית??? שהוא יפוצץ אץ הכל??? אז הוא ישב עם הילדה שלו.

כן זה מעצבן זה פוגע אז נמנעים ממצבים כאלו מסדרים שולחן אחד

את יכולה להגיד לו שקצת היה לך מוזר והיה לך קצת ככה המממ לא משהו אבל מה זה יעזור לך?
חוץ מזה אם הפרדתם כוחות ועברתם לשני בתים בן הזוג שלך שבוע בידיים של ילדה גם אם היא כבר גדולה אם זה מתאים לך ככה סבבה אבל את היית חלק מזה את ויתרת היא תמשיך כי יש לה שיתוף פעולה החצי שלך לא מסוגל להתמודד עם זה אולי אם יבין מה הוא מאבד הוא יעצור אולי את תאבדי אותו אבל אני לא מוכנה להיות מס' 2 בבית שלי ואני לא מס' 2 או 3 או 4
הילדים מצטרפים אלינו מי שלא היה מעוניין נשאר בצד והבין מהר מאוד שכדאי לו לבוא שהוא רצוי ולא היה לי שיתוף פעולה מהחצי בהתחלה הוא היה נסער מאוד זה עבר לאט לאט לאט

כרגע הבעיה שלך היא לא הילדה שלו היא החצי שלך שמוכן לוותר ולוותר זה בסדר לוותר אבל עד גבול ואצלכם הוא לא כ"כ ברור.

חיבוק גדול זה לא קל בכלל.

 

[איילה421]

מגיבה לכולם: אני מודה שלא הגבתי נכון

להתנהגות של הילדה . לקח לי הרבה זמן (שנים אולי.) להבין שהיא פשוט נלחמת בעקשנות ובעקביות בקשר שלי עם אביה. בכוונה ציינתי שהיא מזמינה אותו ליום ספא - לא לקפה, לא לסרט וכו'. זה קיצוני. היא בודקת את היחסים שלנו מקרוב - כמה אנחנו יוצאים? מה עושים ביחד? כשהוא מחבק אותי היא מתכווצת. למה? הוא אוהב אותה בחום ובגדול. אבל היא נורא רכושנית כלפיו ואף מודה בכך.
תאמינו לי שאני באמת אדם נורמלי ולא קיצוני, ולא רואה צל הרים כהרים. לא מכירה התנהגויות כאלו, גם אני גדלתי במשפחה חד הורית.
אחרי מחשבות כל היום - אני חושבת שלא אומר לו דבר, כי באמת מה זה יועיל?
אבל אחי אמר לי היום חד וחלק: "היא רוצה להפריד בינכם" ואני מבינה שזה נכון. למה? אלף פעם היא ביקשה סליחה על ההתנהגויות הללו ושנייה לאחר מכן חוזרת עליהן.
מה יהיה בעתיד? בהנחה שנצליח להתגבר על המשבר?
אני כרגע לא מוותרת על הקשר. עד כמה שזה נשמע שמאלצי: אנחנו באמת אוהבים, אני מתכוונת מבפנים, ואני אתגבר על זה. ואני לא אדבר איתו על כך. הוא מבין בעצמו ואני מקווה מהיכרותי איתו שישים לב יותר בעתיד.
אני מאד מודה לכם על ההתייחסויות. תודה רבה על הרגישות.
איילה.

 

[MAMALY]

התנהגות הבת שלו טבעית לחלוטין

ככה זה במצבים האלו
היא בודקת היא מקנאה היא רכושנית כלפי אבא בכל גיל ככה זה זה נורמאלי

נסי אולי לפתח קשר של אמון איתה זה לא יהיה קל את תחטפי הרבה עלבונות תעשי את זה בשיתוף פעולה עם בן הזוג שלך רק תרוויחי.

חיבוק גדול

 

[kisslali]

זה נורמלי?

לדעתי זה ממש לא נורמלי, יש לי בן ובת בני 24 ו-28, לזוגי שני בנים ובת בני 22, 33 ו-35, אף אחד מהם לא מתנהג ו/או התנהג ככה ככה כלפי אף אחד מההורים הביולוגים שלו.

ללי

 

[MAMALY]

ברשותך אסביר למה לי זה נראה נורמאלי

יש כל מיני סוגים של גרושין יש טובים יותר וטובים פחות ויש דגרועים
יש הורים מסיתים יש ילדים שלא קיבלו את הטיפול הנכון כשההרוים שלהם התגרשו והם תקועים בשלב כזה של נקמנות רכושנות על אחד מהם כשהם מלאי רעל או שהחליטו "לקחת צד" כדי להרגיש שהם בכל זאת שווים משהו ייתכן שהקשר של אותה בת עם אבא שלה היה קרוב מאוד והוא הלך ואמא שלה היתה עצובה מאוד היא נשארה עם אמא ונאלצה "לקחת צד" את לא יכולה לדעת לאיזה מסקנות ילד צעיר או אדם בגיל התבגרות יכול להגיע הזוי ככל שיהיה ולא מקבל טיפול נכון וזה משתרש.

אני רואה אותי ואת אחותי אני המשכתי הלאה מהגרושים של ההורים שלי אין בי כעסים לא עניני זה היה לפני 30 שנה אחותי שומרת טינה מתנהגת כמו ילדה כשיש מצבי עימות (נגיד ארועים משפחתיים שכולם חייבים לבוא כמו יום הולדת לנכדים) היא אישה גדולה ובכל זאת

אין נורמאלי ולא נורמאלי במצבים כאלו ואין ילדים רעים יש הורים שלא טיפלו נכון בילדים שלהם למרות שהלתגרשו , האבא של הילדה לא בסדר היה צריך לשים גבולות ולא לשאת אשמה ולחשוב שחס וחלילה לא תיפגע הילדה טיפול נכון היה מונע את כל זה אפילו היום יש צורך אדיר לשים גבולות גם לאבא וגם לבת הגיל אינו משמעותי

נערות בגיל ההתבגרות שחוו גרושים נושאות איתן צלקות קשות שמשפיעות על החיים שלהם גם לאחר מכן לא כולן אבל בהחלט יש לזה משמעות אדירה

הילדים של בעלי מהנישואין הקודמים לא מתנהגים ככה, הם התנהגו ככה כשהיו קטנים אבל יחד שמנו גבולות ברורים זה לא היה קל הם גם בנים הם לא בנות בנות זה אחרת זו חשיבה אחרת האבא הוא הגבר הראשון של החיים הוא המודל והאבא שלה בעיניים שלה הלך עם אישה אחרת הוא "בוגד" ואולי הוא יעזוב דם אותי וילך ומי זו בכלל האישה הזו ולמה הוא לא עם אמא שלי... זה נורמאלי לחשוב מחשבות כאלו הגיוני? לא נורמאלי כן.

הילדיםש ל בעלי היום גדולים יותר בגילאים 18 ו 16 יש הבדל עצום בין איך שהיה בהתחלה לבין היום ורק היום אני מתחילה באמת באמת להרגיש שהם משפחה שלי ולא זוג ילדים שמתחשבן..... יש מקום להתחשבנות וצריך לתת לה מקום זה טבעי ואם יראו פחות התנגדות למעשים שלהם ויותר הכלה מצד אחד ומצד שני ישימו גבולות ופחות יתיחסו ויעשו דרמה מכל דבר העוצמות ירדו.

וכמובן לשים דברים על השולחן לגיל אין משמעות יש אנשים גדולים שמתנהגים כמו גמדים קטנים בגלל שנפגעו ואפילו להם אין מושג מה לעשות עם זה.

ככה בכל אופן מנסיוני האישי אני רואה את זה.
לא אצל כולם דבש ...... מה חבל.

 

[דף חדש4]

מזדהה עם הקושי שלך

הסיפור שלך דומה לשלי. כשאבא שלי יצר לעצמו זוגיות חדשה, כשהייתי בשנות ה 20 לחיי- פירגנתי לו. לא ניסיתי להפריד ולא ממש עניין אותי מה קורה בינו לבין בת זוגתו. זה היה העסק שלו מבחינתי. כל עוד הוא המשיך להיות האבא שאני אוהבת ולא הרגשתי שהזוגיות הזו באה על חשבוני. זה לא נורמלי בעיני ההתנהגות הזו של בנות ה 20 שמנסות להפריד ואני מכירה אישה בת 50 פלוס שלא קיבלה עד יומו האחרון- את הזוגיות של אביה בן ה 70 עם אשה מסורה שגרה איתו והוא- נו, מה חדש- אכן דאג שזוגתו לא תהיה בסביבה כשביתו בת ה 50 פלוס היתה באה עם משפחתה לבקר. זו תעודת עניות בעיני- לכולם. למי שחולה (הבת) ולמי שמשתף פעולה עם זה (האבא). לצאת למלחמה מול הבת- זה לתת לה כח. אין לי עצות כי אני בתוך זה בעצמי ועם פחות נסיון ממך.

 

[riki23]

מה בעיה

ללכת עם אבא לספא, ים, ברכה ועוד? ממש לא הבנתי

 

[איל85]

תיאום ציפיות

שלום רב
לא מכיר את העבר, כפי שנכתב לפניי, כי יכול לומר, שמה שקורא כאן מדברייך,

שאתם לא מתואמים עד הסוף במערכת הזוגית שלכם. בת בת 25 לא יכולה

ולא צריכה לשים את אביה ב"פינה", אם הוא שלם עם הזוגיות שלו.

אם ההחלטה להפריד בתים נובעת מאי יכולת להתגבר על הילדים, נראה לי

שנכון לכם להגדיר מה כל אחד מצפה מהקשר. חשוב שכל אחד בקשר יבין

את מחוייבות השני באיכות ובעתיד הקשר. חבל לפגוע בילדים שלך, ולטעון

טענות לילדים שלו, זה מתחיל ומסתיים בכם. מה שלכם חשוב זה מה שהילדים,

במוקדם או במאוחר יכבדו. מציע לכם, לשבת שוב ולהבין לאן הקשר שלכם הולך,

מה כל אחד מצפה, ומוכן "לשלם" עבור זה. שנה טובה -איל

 

[דף חדש4]

הנושא דומה- התגובות שונות

אני תוהה לגבי זה. הנושא נראה על פניו דומה לנושא שאותו אני העליתי, ילדה ב 25 שמנסה להפריד בין האבא לבת הזוג שלו. התגובות מאד שונות . אצלי- אני האמא הרעה החורגת מהאגדות ופה- הילדה היא "ילדה מפגרת בת 25" שמאיימת ולא צריך להכנע לה או לתת לה לנצח... אני תוהה לגבי התגובות השונות כל כך כלפי אותו נושא. כאילו הנושא מעורר תגובות בקצוות- או הזדהות עם "היתומה המסכנה" מסיפורי עמי ותמי, סינדרלה ושלגיה או הזדהות עם בת הזוג שהבת מתעמרת בה (לא מצאתי אגדות שעוסקות בזה...) אני תוהה אם אפשר לקרב בין הקצוות בתפיסת המצב של קונפליקט בין בת הזוג של אבא לבין ביתו. ואני תוהה- האם רק הבת מקנאה בנו- בנות הזוג שהאבא יכול לכונן איתה זוגיות (מיניות גם) שאינה אפשרית בינו לבין הבת ואולי גם הפוך- אנחנו , בנות הזוג, מקנאות בקשר הדם הזה שלא ימחה לעולם בין האבא לבין ביתו....ולא בטוחות במעמד שלנו אצלו בעוד מעמדה בטוח....סתם מחשבות...

 

[TatyBar]

ממש לא אותו דבר. לחלוטין הפוך!

פה, הילדה מנסה להפריד בין אבא לאשה.
אצלך, את מנסה להפריד בין האבא לבת.
דווקא התשובות קונסיסטנטיות!
לא להפריד!!