מה דעתכם?

[שירלי של 4]

למרי לא מובן מאליו. אשרייך

ואם יש משהו שההורות לתאומים הבהירה לי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים היא, שילדים נולדים עם קווים אישיותיים מסויימים ואנחנו ההורים מנסים לנתב את ההתנהגות ותפיסת החיים שלהם, אבל בסופו של דבר, ההשפעה שלנו כהורים היא מאוד מוגבלת שלא לאמר מינימלית (אני לא מדברת על מקרי קיצון של להותיר בילדים טראומות וכד׳).
בקיצור - נעשה הכי טוב שאנחנו יכולים (Good enough) נוקווה לטוב הא?!

 

[noaronen1]

כל -כך נכון. אנחנו לא נשנה את הילדים שלנו

הם יהיו מי שהם יהיו, אנחנו רק יכולים לגדל אותם על סמך הערכים שלנו ולתת להם את הכלים שיום אחד הם יוכלו להבין שלכל בחירה שלהם יהיו תוצאות כאלו או אחרות...

 

[קוף מקליד]

- להיות שם בשבילם, לא במקומם

 

[ניריתסקוטלנד]

תודה.

את כל כך צודקת לגבי הילדים שלומדים מההורים.

מצ"ב סירטון מבויים, אבל אלוף שראיתי לפני כשבוע ומתאים בדיוק.

 

[Mottek]

ברשותכם מרחיבה את השאלה -

מה לגבי בובות בסגנון של ברבי או בראץ (ככה כותבים את זה?)? איך זה משפיע לדעתכם על תפיסת הגוף הנשי?
האם שיחקתם בברביות בילדותכם? האם אתם קונים לילדים שלכם את הבובות האלו? האם אתם מחרימים אותם היום?

 

[קוף מקליד]

לא קונה ברביות

בתור ילדה היו לי כמה ברביות - בעיקר כדי שאמא לי וסבתא שלי יוכלו לתפור להן בגדים!

(שתיהן תופרות מדהימות)
אני לא ממש אהבתי לשחק בבובות, יותר אהבתי לשחק בחוץ או לקרוא.
אצלנו אין בשום אופן בובות ברבי או בראץ, הן מעולם לא היו חלק מהבית שלנו ואני מקווה שנעבור את הגיל הרלוונטי בלי שהן יהיו. פעם כשהקטנה היתה בת 4 איזו אמא שאלה אותה "מה את רוצה ליומולדת, ברבי?", ואני ממש התחלחלתי ונפנפתי את ההצעה. שנה אח"כ איזו חברה טובה שאלה את לילה מה היא רוצה והיא אמרה ברבי, אולי בהשפעת השאלה ההיא. ביקשתי מהחברה שלא תעשה את זה, והיא אמרה שהיא קונה את המתנה לילדה ולא לי. זה נראה לי די פולשני אבל בסופו של דבר לא יצא לה לקנות את הבובה...
ניסיתי להסביר לילדה למה אני לא מכניסה ברביות הביתה, אבל נראה לי שקצת קשה להסביר את זה לילדות קטנות. השורה התחתונה: אני לא בדיוק אמא זורמת וקלילה שפתוחה לכל מיני - הבית מתנהל בהתאם לכמה עקרונות. מצד שני, כל מיני עקרונות שהיו עקרונות ברזל די החלידו עם הזמן...למשל, היום לפעמים נכנסים אלינו הביתה ממתקים שפעם לא העליתי על דעתי שיחצו את מפתן דלתנו.

 

[ניריתסקוטלנד]

בהחלט קונה ברבי ובראץ

אני מאוד זורמת עם מה שבוני רוצה. לדעתי לאסור על משחק במשהוא, יוצר חוסר שרק מעצים את הצורך (אם אפשר להשתמש במילה הזאת).

אני שיחתי בברביות ומאוד אהבתי אותן. לא נראה לי שהחזות האידיאלית כביכול שלהן עיצבה את אישיותי או השפיעה אלי בצורה כזאת או אחרת. הבראציות לגמרי מעוותות עם הראש הגדול שלהן, למרות שהבגדים שלהן לפעמים קצת בעיתיים, כי הן נערות לעומת ברבי שהיא יותר בוגרת (ככה אני תופסת את זה לפחות) אבל פרטי הלבוש שלהן יכולים להיות פרובוקטיבים. זה בדיוק המקום לשחק בכאילו ולא לנסות על עצמי. זה גם כלי נפלא בשבילי לראות מה מדבר אל בוני, איך היא מלבישה אותן ומה פרטי לבוש שונים עושים לאופי של כל בובה.

לעומת זאת אני התנגדתי לקנות לבוני את נעלי העקב נסיכות (של התחפושות) כי לדעתי הנעלים האלה מסוכנות.

 

[noaronen1]

ברביות מסכנות שלנו

כשהייתי ילדה היו לי בבית ברביות והאמת לא ממש התייחסתי לקיומן, זה די שיעמם אותי.
הגיסה נתנה לבת שלי ברביות ובראץ שהיו של הבת שלה. היא הסתכלה עליהן שיחקה איתן פעם ורבע וזהו.

 

[קסם מעשית]

ברביות משפיע?! פחחחחחח

דוגמנית על השער של עיתון. אימא עושה דיאטה ואומרת שהיא שמנה או לא מוכנה ללכת לבריכה בגלל אך שהיא ניראת בבגד ים. השטיח האדום בהוליווד. אלסה/סינדרלה/שלגיה/היפיפה הנרדמת. להקת בנות בלבוש מינמלי. כל אלו ביחד, ולחוד משפיעים על דימוי הגוף, ולא (בהכרח) ברבי.

ברבי היא בובה. יש לנו 15 בובות, ויש לנו בית בובות ענק, ויש לנו בגדים מקסימים לבובות, נעלי עקב לילדות (שאני לא אוהבת פשוט כי זה מסוכן), וארון שלם עם שמלות ורודות ומנצנצות של נסיכות ואנחנו גם רואות את התוכנית של ברבי/מונסטר היי/לגו גירלס/נסיכות. יש לנו כבר מספיק ברביות ובובות בסגנון, אז הודעתי שלא קונים יותר, כי לא צריך להגזים ולהסחף ולהפוך ליותר מידי חומרניים.
להגביל ילדות זו טעות. להגיד שברבי היא שורש כל הרע זה לא נכון, וטמינת ראש בחול, או יותר נכון, לחפש את האשם במקום הלא נכון, כי ברבי היא בובה. נכון שהיא יפה, נכון שהיא ברבי ולא מציאותית (אלא אם כן את פמלה אנדרסון) וזה בעצם מה שעושה אותה כלכך אטרקטיבית וכיפית. אז נכון שהיא בובוה, אבל היא גם אישה שהיו לה המון מקצועות כגון אסטורנאוטית, וטרינרית, נשיאת ארה"ב, אופה, דוגמנית, מורה, רופאה.......
ולדעתי בלבד, אין שום נזק במשחק עם בובות. אני דיברתי עם הבנות, אחרי שהבכורה אמרה שהיא תהיה גדולה היא תרצה להראות כמו ברבי דיברנו על ההבדל בין החיים האמיתיים לבין בובות ותוכניות טלווזיה.
כמו נירית ונוע אני לא מאמינה בלהגביל ילדים במשחקי דימיון, אני מאמינה שצריך לתת להם להתנסות ולהחליט בעצמם מה כן ומה לא. גם ככה אחרי כמה שנים מאחסנים הכל בארגזים......





כל אחת

 

[קוף מקליד]

בהחלט לא רק ברבי, אבל..

מסכימה שברבי לבדה לא משפיעה על דימוי הגוף - אבל אני חושבת שהיא חלק מהבעיה (מה גם שאין אצלנו טלוויזיה אז החשיפה יותר נמוכה בכל מקרה). מסכימה לגמרי שלדוגמה האישית של ההורים יש השפעה מכרעת: ההתנהלות היומיומית שלנו דוחה מותגים וטיפוח קיצוני. אני אוהבת להתלבש ואפילו יש לי שמלות מיני ומכנסי ג'ינס קצרים מאוד מאוד, אבל מכאן ועד דימוי גוף מעוות יש הבדל גדול. בסופו של דבר, החברים הם ההשפעה העיקרית ועליהם אין לי שליטה - היא תמיד חוזרת מחברות עם לק ותסרוקות ושותה אצלם פינק מילק, וזה בסדר גמור בעיני.

חוץ מזה, ברבי היא לא רק בובה, היא מותג. הילדים שלי כבר יודעים שצריך להתייחס למותגים בחשדנות, שלא לומר בעוינות. יש מותגים שאני מבינה שמעידים על איכות (לגו, נגיד), אבל יש מותגים שמטרתם היא רק לחלוב כסף מההורים (הלו קיטי, למשל).

בנוגע להגבלה: אני חושבת שאנחנו מגבילים ילדים כל הזמן - אנחנו קובעים מתי הם הולכים לישון, לאיזה בית ספר הם הולכים ואיפה הם גרים. לכל משפחה יש קווים אדומים משלה. מבחינתי לחנך ילדים עם יחס ביקורתי לתרבות הצריכה ותרבות הגוף זה דבר חשוב מאוד. הילדים שלי לא מסכנים. לילדה יש תחפושות של נסיכות בשפע וכאשר למתבגר היה נורא חשוב דווקא נייקי, קנינו נייקי. אחרי שהן התבלו הוא כבר שכח שמותגים זה חשוב והנעליים הבאות נראות כמעט אותו דבר אבל בלי סמל הוויש שמייקר אותן פי חמש.

אני לא חושבת שילדה שיש לה בובות אחרות שאינן מותג ברבי מוגבלת במשחקי דמיון. למעשה, לדעתי צעצועים קנויים מגבילים את הדמיון - אבל ברור שלכל ילד יש טעם משלו וצרכים משלו וגם מילייה חברתי שמשפיע על המשחק. מספיק שתי חברות טובות שברבי היא כל עולמן כדי שזה ייהפך למשהו ממש חשוב. במצב כזה ייתכן שהייתי קונה לה ברבי כדי שלא תהיה מחוץ לחברה.

אגב, בלי קשר לדימוי הגוף יש קטע נפלא על ברבי בספר המופת "מומו" של מיכאל אנדה, שבו מומו הילדה עם הדמיון העשיר מקבלת בובה כמו ברבי שגם מדברת, ומה שעושים איתה זה שמלבישים אותה ומשחקים בכל האביזרים שיש לה, ותמיד אפשר לקנות לה עוד ועוד דברים. כמו הילדות של נוע, גם מומו משתעממת מזה די מהר והולכת לשחק במשהו אחר.

אוי, כתבתי המון. זה נושא ממש חשוב בעיני.

 

[noaronen1]

מומו זה הספר שאני הכי אוהבת יש לי אותו בבית

מעניין למה מכל הדוגמאות בחרת דווקא ב- מומו (-:
בדיוק הלילה לפני השינה חשבתי שאני אקרא לעמית שלי את מומו.

 

[קוף מקליד]

זה גם אחד האהובים עלי

 

[משל333]

אני שיחקתי בברביות

ואני לא רואה איך זה משפיע בכל צורה שהיא על תפיסת הגוף הנשי. מבחינתי זה היה NON ISSUE.

 

[שירלי של 4]

ברבי

בתחושה שלי, ההשפעה שלהן היו בעידן התקשורת היא מינימלית עד לא קיימת.
כמו שכתבה קסם מעשית, יש כ״כ הרבה דברים סביבינו שמשפיעים הרבה יותר.
בילדותי שיחקתי המון בברביות לבד ועם חברות. שנים על גבי שנים. לא מרגישה שהן השפיעו על דימוי הגוף שלי או הבחירות שלי. קיבלתי חינוך מספיק טוב בבית!
לבת שלי יש שק מלא ברביות שאת כולן קיבלה כמתנות או ירושה. לי לא יצא לקנות לה מעולם ברבי אם כי אני לא מתנגדת לכך באופן נחרץ.
למרות הכמות הנכבדת היא שחקה בברביות בתדירות כ״כ נמוכה. לא נראה לי שהיא נמשכת לכך כ״כ. אולי כי הבית שלנו מלא בנים...?

 

[ניריתסקוטלנד]

תודה רבה על הדיון הזה

קוף מקליד כתבה: "מי שהולך בעיוורון אחרי העדר לא פורש כנפיים ולא חופשי". כל כך נכון. בתור קיבוצניקית חייתי בעדר עד גיל הנעורים וגם לתוכו, רק שאז התחלנו לרצות להיות אינדיבידואלים (תודה לאל, כמו כל הילדים הנורמלים) להיות מיוחדת היה מאוד חשוב לנו, למרות שכולנו לבשנו בסופו של דבר די אותו דבר

סקסי זה חשוב, אבל צריך להיות במקום הנכון. הסקסי שמדובר בכתבה הוא סקסי זול. אותי הוא דוחה ולא מושך. בעיני זה משחק שמתאים לנשים שיודעות מה זה עושה ולא לילדות שמנסות את כוחן ויכולות למצוא את עצמן בבעיה.
שכבתי עם המון גברים בחיי, אף פעם לא הייתי זולה.

בתור קיבוצניקית, אמא שלי לא היתה מורה נבוכים בשבילי (ואולי זה הקשר שהיה לי איתה) למדתי הכל עם החברות ילדות שלי, שעווה, איפור ומה לעשות או מה לא עם הבנים, הכל חברות.

בוני היא לא בעדר. היא אוהבת להיות שונה לפעמים, היא לא מתעסקת עם הלבוש שלה יותר מידי, ולרוב מעדיפה שאני יבחר בשבילה, מה שנראה לי בעיה לכיוון השני וכבר שבועיים בערך היא בוחרת לעצמה בגדים כל ערב, כי חשוב לי שהיא תלמד לעשות בחירות, להתאים למזג האויר וליום שהולך להיות מחר. היא רגישה לאחרים ולמה שקורה סביבה ואני תקוה שהיא תגדל להיות נערה ואישה עם ערכים חברתיים ועמות מידה נכונות, שתדע להבחין בין נכון ללא נכון.

אמן!!!

תודה לכן

 

[noaronen1]

 

[Boston Guy]

אז מה היה לנו שם

משמעות המילה "סקסית" היא "מינית".
אז דעה אחת ששמענו בדיון כאן היא שחשוב שאימא תלמד את ילדתה איך להיות "מינית", תראה לה איך לצבוע את עצמה בצבעים עליזים כדי להראות יותר "מינית", תלמד אותה איך להתלבש כדי להבליט ולהפגין את ה"מיניות" שלה. ההמשך הטבעי של זה הוא שמי שנוהג לפי דרך זו אחר כך נורא דואג בגלל "כל הבולבולים שרוצים להינעץ בילדה שלו".

ודיעה אחרת ששמענו כאן היא קצת הפוכה לזה, ואם הבנתי נכון היא גורסת שצריך ללמד את הילדה למדוד את עצמה לא לפי ה"סקסיות" שלה אלא לפי החכמה שלה, הכישרון שלה, היכולות האקדמיות שלה וכיוצ"ב.

וברקע יש את המדיה שמציפה אותנו בדוגמאות של הזניית ילדות (עיין ערך כל זמרת שיצאה מפס הייצור של חברת "דיסני" - מבריטני ספירס, ועד סלינה גומז), ותרבות הטראש שהופכת "בראט'ז" אנושית כדוגמת הקרדשיאנית לאושית תרבות.
אימא של הקרדשיאנית שייכת, מן הסתם, לאסכולה של הדיעה הראשונה. היא הבינה שהרבה שכל אין שם בקלבאסה, אבל עם קצת לייזר, ניתוח פלסטי פה ושם, הרבה התעמלות וכל זמן שהפה שלה ישמש רק למעשים ולא לדיבורים - הילדה שלה תעשה לה הרבה כסף...

 

[קסם מעשית]

כרגיל כתבת המון בלי להגיד שום דבר מועיל

 

[אספרסו2]