מה הדבר הכי כייפי אחרי לידת בית?

אשכר ש

New member
מה הדבר הכי כייפי אחרי לידת בית?

מה הדבר שזכור לכם במיוחד אחרי לידת הבית שלכן? מהרגעים הראשונים או כמה שעות לאחר מכן, תחושה מיוחדת? זיכרון נעים במיוחד? שתפו, זה בטח יעשה לנו חם בלב
...
 

mamadan

New member
וואיי יש כ"כ הרבה..

שלא לוקחים אותו לשום מקום, לשכב במיטה ולהחזיק ולהיניק אותו במשך שעות בלי להיפרד... לישון במיטה שלך, להתקלח במקלחת שלך, לאכול את האוכל שלך.. המפגש הראשון של הבכור עם התינוק כמה שעות אחרי הלידה היה פשוט מדהים. התקבצות ספונטנית של כל בני המשפחה הקורבה, בכדי להתבוננן בנס הזה- פשוט מרגש.
 
שהיא נגמרה... ../images/Emo6.gif

השקט (נו טוב כשהפסקתי לצרוח באמת השתרר שקט, בבית, ברחוב, בשכונה ובכלל...
) זה היה כ"כ טבעי, פשוט להיות. בלי לחשוב מי יכול להיכנס לי לחדר ולראות אותי עירומה. ולדולה שלי היתה פנטזיה להאכיל אותי אחרי הלידה פירות ביוגורט, בכפית - אז זה היה כיף... וואו איך השאלה שלך החזירה אותי אחורה... ומחר אני נפגשת עם המיילדת שלי והדולה שלי האהובות, היה כיף להיזכר, תודה אשכר !
 

סטיוויה

New member
וואו,לפני,במהלך ואחרי....

מה שנשאר איתי הכי חזק; -שהייתי כל היום עם המשפחה שלי והיה לנו כיף יחד. ידעתי שאני בלידה והיה נפלא לדעת שאני לא צריכה להתכונן לעזוב לשומקום. -שיכולתי לבקש לשמוע את פינק פלויד בזמן צירי הפתיחה(אם להיות מדוייקת,"החומה",חלק שני,שירים 1-6)ולממש פנטזיה לעשות קול שני לרוג'ר בזמן שאני כל כך כואבת. -ללכת להכין לעצמי חליטת סרפד כמה שעות אחרי הלידה.ולאכול פאי פירות שהכנתי מבעוד מועד. -לעבור לישון ליד הבנים ולחזור לתינוקת וחוזר חלילה. -להיות בבית.עם כל האנרגיות של הלידה-שלושה ימים ולילות היו מלאכים בבית.קדושה מיוחדת במינה. איך אפשר לוותר על כזו ברכה?
 

vashti72

New member
לגבי פינק פלויד...

אני חייבת לספר לך (והיה לי ממש מוזר לקרוא את זה), שפתאום בשבועיים האחרונים החומה כל הזמן מתנגן... ואמרתי לבעלי שבסוף אני עוד אלד עם החומה אבל שזה נשמע מעט מורבידי ללדת עם זה. ואז עם כל הבלגן ביום שישי(צירים סדירים כל הלילה) בחמש בבוקר פתאום שידרו את החומה, והייתי בטוחה שזה סימן למשהו, ואז התחלתי לראות את הסרט והצירים נעלמו
.
 

סטיוויה

New member
../images/Emo13.gif

היו לי המון דברים שהקשבתי להם בהריון ואמרתי לעצמי כל פעם מחדש "עם זה אלד"(ג'ון פרושיאנטה,מכירה?).מעניין שדווקא על פינק פליד לא חשבתי.זה קפץ תוך כדי. אבל אם זה היה חלק מס' 1 לא חושבת שהייתי עומדת בזה
 

Merav B R

New member
לשבת בסלון שלי אחרי שעתיים ולהניק

וכמובן באותו ערב כבר ללכת לאכול ארוחת ערב שישי אצל אמא שלי...
 
זה ../images/Emo26.gif

וגם, המנוחה השלמה הזו שבביה"ח לא היתה לי - אף אחד לא מציק לי עם מדידת חום ול"ד כל 10 דקות, אף אחד לא מתעקש שחייבים לשקול את התינוקת דווקא בחצות ולוקח לי אותה לשלוש שעות (ולא מרשה לי להכנס לצינוקיה, רק להביט מבחוץ איך היא צורחת
), שמטפלים בי ואני לא צריכה לעשות כלום - שלושה ימים לא יצאתי מהחדר שלי כמעט, ולא ירדתי לקומה התחתונה בכלל (להוציא יציאה אחת לביקור אצל רופאת הילדים, שלאחריה מיד חזרתי למיטה), והאכילו אותי והשקו אותי וטיפלו בי... אמא, את מלכה!
 

ריקי29

New member
יו, היא כ"כ מתוקה!!!

איזה כייף לראות את התמונות האלה! ממש שירשור שווה!!
 

g a n i

New member
התמונה הזו גרמה לי לבכות עוד לפני

שקראתי, וכשקראתי כבר הייתי כולי שלולית... אמרתי לגדולה שאילו דמעות שמחה בשביל חברה טובה שילדה באמריקה, כי לא הצלחתי להסביר למה אני כ"כ מתרגשת כשמעולם לא נפגשנו
אפשר להציע לך חברות?
כמה רכות, כמה מתיקות, כמה ורדרדות
והתמונה עם הגדולות...
והשקילה: ROTFL!
 

אשכר ש

New member
וואי רוני, היא יפהפיה!

פשושה כזו
... איך את מרגישה? חזרת לעצמך לגמרי?
 
../images/Emo24.gif לגמרי? לא יודעת...

הרגשתי נהדר בימים הראשונים, וזה בגלל שנחתי ונחתי ונחתי... אתמול יצאתי קצת לקניות (חנות אחת ומיד הביתה כי לא רציתי להעמיס על הגוף) ובכ"ז כשחזרתי הייתי נורא עייפה, הדימום התגבר מחדש (הוא כבר כמעט נגמר לחלוטין!) ורק הבוקר אני שוב בכוחות מחודשים
המסקנה שלי - המילדות שלי צדקו, ומזל שהקשבתי להן ולא השתוללתי, וכנראה שאני עדיין צריכה להמשיך ולנוח ולהתאושש... תיכף הולכת לכתוב את סיפור הלידה
 
למעלה