באמת יותר מדי שאלות ../images/Emo12.gif
אני מקווה שאתה לא מנסה להעמיס את כל הפילוסופיה של הגסטרונומיה על שרשור אחד...
אני מרשה לעצמי להקביל את הגסטרונומיה לאמנות הפלסטית. האם קיים "מבחן תוצאה" באמנות הפלסטית? קיים גם קיים. לך לבי"ס לאמנות, למד ותרגל את היסודות, הטכניקות, ההיסטוריה, הזרמים והמגמות -- ותהיה מסוגל להפיק יצירת אמנות אשר מוריך יעריכו כ"עומד במבחן התוצאה". מבחן אוביקטיבי מחד (יכולתך ליישם את מה שלמדת) וסוביקטיבי מאידך (אין כאן מדדים מדויקים, כמותיים או אחרים). השאלה שישאל מבקר האמנות היא לא עד כמה מקורית, מעוררת השראה, חדשנית או מרתקת היא היצירה שיצרת, אלא האם היא עומדת בקריטריונים מסוימים, חלקם מוגדרים באופן סוביקטיבי. ניתן להחיל את ההתיחסות הנ"ל גם לגסטרונומיה: למד ותרגל את היסודות, הטכניקות, ההיסטוריה, הזרמים והמגמות -- ותהיה מסוגל להפיק מנה אשר מוריך יעריכו כ"עומדת במבחן התוצאה הגסטרונומית". מעטים האמנים המפיקים יצירות ברמה של מונה וסזאן, ומעטים הטבחים המפיקים מנות ברמה של לואזו ופאסאר, אבל לימוד ואימון יכולים להביא את האמן והטבח לדרגה בה יהיה מסוגל: *
לחקות את היוצרים הגדולים. *
ליצור יצירות משלו, גם אם אינן ברמה של ה"גדולים". האם ניתן לחנך לאמנות, או שמדובר בתכונות אופי? בודאי שניתן לחנך לאמנות, ובשני מישורים: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי. החינוך הפורמלי הינו כדוגמת זה הניתן בביה"ס לאמנות, אלא שמטרתו אינו הכשרת אמנים אלא הכשרת
שוחרי אמנות. הכרת כל אותם אלמנטים שציינתי לעיל היא אמנם הבסיס שבלעדיו אין יצירה, אבל גם הבסיס
להערכת יצירה. אינך צריך להיות רנואר כדי להעריך יצירה שלו, אבל כדאי שתבין מהו אימפרסיוניזם, מאיפה הוא בא ומדוע. החינוך הבלתי פורמלי הוא מנת חלקם של מי שאינם מסתפקים בביקור חטוף במוזיאונים, בתערוכות ובגלריות, אלא מעמיקים את הכרתם והבנתם בעצמם, באמצעות שפע המידע והידע העומד לרשותנו כיום. בקיצור, אינך צריך להיות בעל תכונות אופי מיוחדות (למעט, אולי, סקרנות בסיסית ורצון לדעת) כדי לחנך ולהתחנך לאמנות. וכי הדבר שונה בגסטרונומיה? לדעתי אין הבדל מהותי, אולם קיים הבדל מנטלי: אנו, כחברה, נוטים להכיר בערכיותה הרבה של האמנות ובהתאם משקיעים מאמצים ניכרים לקרב את הציבור אליה (ואותה אל הציבור). למעט חברות יחידות סגולה (מישהו אמר צרפת?
) איננו עושים כן, או עושים הרבה פחות, בתחום הגסטרונומי. התוצאה, לצערי, היא האדרת טבחים בינוניים להפליא לדרגת "אמן דגול" רק בזכות יכולת החיקוי שלהם מחד, וחוסר יכולתנו לשפוט אותם כהלכה מאידך. יכול לבוא אדם ולומר: הרי לא רק מאכלי גורמה עולים על שולחנך, אז מי אתה שתחנך לגסטרונומיה או תשפוט אחרים. נכון. אני גם לא מצייר כמו ון-גוך ומפסל כמו מיכלאנג'לו, אבל מסוגל להעריך את יצירותיהם. יש לי טעם משלי באמנות, אותו גיבשתי לאורך שנים. אני יודע מה אני אוהב ומדוע, ומסוגל גם להעריך מהי יצירה טובה ומדוע. ולילדי אני מנחיל את אותה מורשת, ע"י חשיפתם לאמנות, להיסטוריה שלה, לזרמים שבה, לטכנולוגיות והטכניקות -- וכל מה שיכול להעשיר את עולמם ולתת להם כלים להערכת ולאהבת אמנות. ובאותה מידה אינני מבשל כמו רובושון או בולוד, אבל מסוגל להעריך את יצירותיהם. יש לי טעם משלי בגסטרונומיה, אותו גיבשתי לאורך שנים. אני יודע מה אני אוהב ומדוע, ומסוגל גם להעריך מהי מנה טובה ומדוע. ולילדי אני מנחיל את אותה מורשת, ע"י חשיפתם לגסטרונומיה, להיסטוריה שלה, לזרמים שבה, לטכנולוגיות והטכניקות -- וכל מה שיכול להעשיר את עולמם ולתת להם כלים להערכת ולאהבת הגסטרונומיה. וסליחה על הכפילות.
