הכי גדול שלכם מהסגר הקרוב?
אני לא חוששת מהסגר. חבל שלא הכריזו עליו הרבה הרבה קודם.
לחברתי הטובה בת שחזרה בתשובה וחיה בחריש. הבת והחתן נדבקו בקורונה. חברתי לא בקרה אותם בזמן המחלה, אך לפני כן המשיכה להגיע ליום בשבוע, בו טיפלה בבית, בישלה, הוציאה את הילדים ממוסדות החינוך, יצאה איתם לגינה, קילחה, האכילה והשכיבה אותם. מעט אחרי שהבת והחתן חלו חלתה גם חברתי, וכך גם בן זוגה. שבוע אישפוז, והיא יצאה מזה. אני לא מאשימה את הבת והחתן, האחריות היא של חברתי. סגר היה חוסך לה את זה.
גם לבני הדודים האהובים בת שחזרה בתשובה. הבת, בעלה וכל הילדים שחיים באלעד חלו. בני הדודים שלנו נוהגים כל השנים לצייד את הבת ומשפחתה במצרכים (בן הדוד הוא מומחה גדול בבשרים). כשהיה סגר- הביקורים נקטעו. כשהוסר הסגר התעקש בן הדוד לחדש את המשלוחים ולפגוש את הבת, החתן והנכדים שהחלימו, וזה נעשה באלעד. הוא נדבק. בתוך יום מאז שעלה לו החום הוא מת. בת הדודה- אשתו- חולה כעת בעצמה, ואנחנו לא יכולים לבקר אותם בשבעה. הלוואי שהיה סגר שמונע מהאיש החם, הלבבי, האכפתי והמשפחתי הזה להגיע לאלעד.
