מה היתרון האבולוציוני בחיים קצרים?

[הגזע הנחות]

יהיה פיצוץ אוכלוסין

ואז יהיו מלחמות והמינים המתאימים ישרדו. אז בעצם ישארו מעט מינים לא? ואז הם ימשיכו לגדול וגם המעט מינים ילחמו בין עצמם עד שישאר מין אחד. הרי אם כל פרט חי אלפי שנים אז קצב ההתרבות של כל מין הוא עצום.

 

[זולל מישמישים]

קצב ההתרבות הוא מוגבל

הוא בדרך כלל מסתובב סביב האפס פלוס מינוס, ולא נראה לי שזה קשור לתוחלת החיים. ברוב המינים ישנם רק מעטים שמצליחים לשרוד ולהתרבות. כמעט תמיד ישנם גורמים מגבילים או ממתנים - זה יכול להיות מגבלת מזון, חוסר במקומות קינון וטריטוריה, טורפים, מחלות. (לדוגמא: אוכלוסית הזנבנים בדרום היא בגודל קבוע, ומה שקובע את גודלה הוא גודלו של בית הגידול שמתאים למגורים ולקינון.)

 

[הגזע הנחות]

גם אם קצב ההתרבות קבוע

עדיין למבוגרים לוקח אלפי שנים למות. אז בעצם יש מצב שבו נולדים צאצאים אבל אין (כמעט) תמותה,והאוכלוסיה גודלת.

 

[Levos]

למה אין תמותה?

בטבע בכל מקרה כמעט כל התמותה נגרמת מגורמים שונים מזקנה. רוב רובם של בעלי החיים נטרפים, חולים או גוועים ברעב. כמעט אין מוות מזקנה, ולכן הארכת אורך חיים מקסימאלי לא תשפיע כמעט על אורך חיים ממוצע.

 

[זולל מישמישים]

נכון, כי מספר הפרטים

של מין מסויים בתא-שטח נתון הוא פחות או יותר קבוע לאורך השנים (בהנחה שתנאי המחיה אינם משתנים), עם תנודות מסויימות למעלה ולמטה. ובכל אופן יש גבול עליון של מספר הפרטים ממין מסוים שתא השטח יכול להחזיק.

 

[קפהש]

זיקנה

כפי שLEVOS אמר בטבע נמעט אין מוות כתוצאה מזקנה. בד"כ רוב ב"עח ממחלות זיהומיות וטורפים לפני שהם נאלצים להתמודד עם זיקנה. כלומר רוב הברירה הטביעת התמקדה פיתוח מינים עמידים למחלות וטורפים. לא נעשתה הרבה "עבודה" אבולציונית פיתוח מינים עמידים למחלות. אנחנו כמעט ולא סובלים ממחולת זהומיות וטורפים ולכן נחשפנו לתופעות של הזקנה "שלא טופלו כראוי" על ידי האבולוציה. בנוסף על כך במאגר הגנטי שלנו יש המון "מחלות זיקנה" שהאבולציה התמודדה איתן על ידי כך שדחתה אותם לגיל מבוגר. האסטרטגיה של דחית המחלות לגיל מבוגר יעילה מאוד אם נבין שהאבולציה "דחתה" את הופעת המחלה לגיל 70 בשעה שתוחלת החיים היה סביבות ה- 40. כביכול דחתה את הופעת המחלה "לאחרי המוות". דוגמאות למחולת שנוטות להפיע בגיל מבוגר יותר: סרטן, אלצהיימר, פרנקינסון בריחת סידן ועוד ועוד.

 

[אֶחָד]

שאלה קשה

יתכן כי פרטים זקנים שמתו, מפנים את הנישה האקולוגית לצאצאהם, ובכך מעלים את סיכויי הצאצאים לשרוד (יותר מזון, מקום פיסי). במינים תבוניים יותר נראה לי שיש יתרון אבולוציוני בהארכת החיים, שאז בעל החיים מעלה את סיכוי השרידות בכך שרכש ניסיון חיים.