מה הכי השפיע על המסע שלכם

לדעתי...

האווירה בפולין שזה אומר- מזג האוויר (ששלללללללללגגגגג), הבתים והבניינים בערים שהיינו בהם, האנשים שניסו לזרוק עלינו כדורי שלג ובכלל היחס שלהם אלינו- הכל הכל הכל הכניס אותי למין מצב כזה מבולבל, כי בבום אחד הבנתי שאני דורכת במקום שאנשים נרצחו בו וגם שאנחנו לא כל כך רצויים שם, וזה מה שהרגישו גם היהודים שחיו שם לפני כל ה.... . אני חייבת לציין שהייתה לי גם מדריכה מדדהההההייייייייימממממממההה שהסבירה לנו ממש מצויין על כל מקום ומקום.
 
אמ..

האמת שהכל..האווירה שם, המשלחת המדריך.. אבל במיוחד הקור שם.. זה נתן הרגשה של איך הם הרגישו...
 

High and Dry

New member
גם לדעתי הקור..

אנחנו היינו בפברואר, היה קור אימים! שלג, גשם, סופות, מינוס מעלות.. אנשים לא יכלו לחשוב בבהירות מרוב הקור, זה ממש ניוון את הגוף והראש. ואז כשאתה עומד שם , עם מאה אלף שכבות, צעיפים, כריות חימום, גרביים זה מכה בך שהם עמדו שם במקסימום איזה כותונת דקה , ואולי נעלי עץ והם שרדו. ראבאק. אלו הדברים שממש השפיעו על ההבנה. למרות שהיו קשים לעיכול.
 

High and Dry

New member
וכמובן

שהקור לא היה הגורם הכי משפיע, אבל אני חושבת שהקור כן היה הגורם המכריע מבחינתי להבנה. הדברים נורא קשים לעיכול, בעיקר כשאתה שם. אני אישית התחלתי לעכל את המסע הזה חודשים אחר כך, אבל הקור הזה הוא הדבר היחיד המוחשי שעדיין מתקרב להרגשה שלהם.
 
הכל ביחד

ב"ה אצלי הכל ביחד כל אחד היה חלק בפזל ענק המדריכה הנפלאה המשלחת החברות והמורות שתמכו ברגעים הקשים האווירה בפולין והמקומות שהייתי בהן כל אחד היה חלק קטן שהשפיע
 

tomtomil

New member
אמממ..

קשה להחליט, אני חושבת שזה בעיקר הכל ביחד.. אבל מכיוון שיצאתי עם התנועה ולא עם בית הספר אז נראה לי שמה שעשה את זה הכי משמעותי זה הפעולות שבסופו של כל יום... כשמגיעים למלון ובקושי יש זמן לאכול ובטח שלא להתקלח ואז יש פעולה עד איזה 12 בלילה .. היו פעולות מאוד משמעותיות שבלעדיהן המסע לא היה משמעותי כמו שהוא יצא..
 
עליי השפיעו הדברים האלה:

המדריך היה לנו אחלה של מדריך, כלומר הוא היה מין היסטוריון כזה יש לו פשוט ידע עצום! אני וכל המשלחת מתגעגעים אליו כל יום. החברים בהחלט היו שם אחלה של אנשים חוץ מאיזה שתי בנות שהדבר היחידי שעניין אותן זה המסע קניות בקרקוב ובדיוטי פרי, וגם ידעתי שאני אראה חברים שלי מבצפר אחר שלא ראיתי המון זמן ושם ראיתי אותם. הרצון לדעת ולהעביר את המסר הלאה לכל מי שלא יצא אל המסע לפולין, בנוסף השנה עשיתי את הבגרות בהיסטוריה ב, אז זה התחבר לי עם לימודי השואה שבדיוק סיימנו ללמוד בבצפר.
 
אה וכמובן גם:

השיחות עד אמצע הלילה עם אנשים שלא חשבתי שיש לי איתם נושאים משותפים, ושיחות בטלפון עם האנשים בארץ שיעודדו אותי ושהם אומרים שהם מתגעגעים אליי.
 

Pukipsey007

New member
גם לנו היו.. בערך

היו שיחות עד מאוחר בלילה, אבל רק כמה פעמים, לא בכל ערב.
 

tomtomil

New member
אצלנו זה החלק הכי חשוב במסע...

זה היה כל ערב ולכן המסע היה כ"כ אינטנסיבי.. כי אחרי פעולה שנגמרת בסביבות 12 אתה עוד רוצה לשבת עם הח'ברה ולדבר... ואז צריכים לקום ב 6 בבוקר קיצר לא ישנים בפולין... אבל זה גם חלק מהחוויה...
 

thunderstorm

New member
גם אצלנו היו פעולות כאלה...

כל ערב, שיחות בקבוצות קטנות (20 איש, כל המשלחת הייתה 80) עם המדריכים. היו פעולות מאוד משמעותיות, ולדעתי היה מאוד מאוד טוב שהן היו. כל יום פעולות עד ממש מאוחר, ואח"כ לרוב עוד נשארנו לדבר/סתם לשבת עם חברים או משהו כזה, כי זה הרי בלתי אפשרי ישר ללכת לישון אחרי ימים כאלה, חייבים להתפרק קצת... ככה שישנו ממש מעט שם.. זכור לי יום אחד שהייתה לנו שיחה עד ממש מאוחר, ואח"כ עוד נשארתי לדבר עם ידיד שלי עוד שעתיים או משהו כזה, על כל דבר כמעט.. שינה זה לא הדבר שבשבילו נוסעים לשם.. חלק מהחוויה זה כמעט ולא לישון במהלך המסע... (אלא אם כן זה באוטובוס.. חח...)
 

T00L

New member
תשובותיי פםפם

אני חושבת שמה שהשפיע הכי זה המשלחת עצמה.. האנשים בעיקר לטוב ולרע (לא שהיה הרבה רע) אני חושבת שתמיד החברה שאתה נמצא בה היא הגורם הכי משפיע.. תקנו אותי אם אני טועה
 

LadySpeedStick

New member
המדריך.

ידע בדיוק מה להגיד ומתי. הוא הביא נגן והשמיע שירים מצמררים במקומות הכי קשים. אני ילדה שקשה לה לבכות ומוזיקה הייתה בדיוק הדבר הנכון בשבילי באותם הרגעים. הוא אחד האנשים המרתקים שפגשתי, ויש לו ידע כ"כ רחב, בעיקר ביחס לגיל הצעיר שלו (24/25). 40% ממה שאני מרגישה זה בגללו. אני יודעת שכל המשלחות מתלהבות מהמדריכים שלהם, אבל אני יודעת שזה לא היה עובד עם כל אחד אחר. המשלחת הייתה בסדר לא יותר מזה. לא אוהבת ת'בי"ס שלי ולא יצאתי עם החברים שלי. אפשר להגיד שיצאתי די לבד וזה היה מינוס גדול בשבילי. המוזיקה עשתה לי את המסע הכי משמעותי. אני יכולה שעות לדמיין ולהזכר במה שראיתי שם וזה לא יעשה לי יותר מיד, ואני יכולה לשמוע שיר ששמעתי שם ולא להפסיק להצטמרר ולבכות.
 

LadySpeedStick

New member
כמעט ששכחתי

יצאנו בחורף, וכמו שאמרתי, יש משהו נורא קסום בכל הלבן הזה שעשה לי המון.
 

tal86

New member
למזג האויר

יש השפעה אדירה.... אני יצאתי במשלחת שיצאה בקיץ וכמעט כל מי היה איתי הסכים איתי שהרבה יותר שווה לצאת בחורף. בקיץ הכל ירוק ופורח ואתה לא מרגיש שאתה במחנות השמדה....
 
קשה להגיד..

המסע השפיע עליי המון, כמעט כל מקום עורר בי משהו. אבל אין ספק שמה שהכי השפיע עליי זה היערות, בורות ההריגה. משהו בשקט שם, באווירה פשוט ריגש אותי. לדעת שהמקום הוא אותו מקום, בעיקר העצים הם אותם עצים שהיו גם אז. מצמרר.
 
למעלה