מה המונח העברי ל- feed-forward ?

נוף-צלול

Active member
פידבק הוא בעברית משוב (מלשון לשוב), ובעבר היזון חוזר; תגובה לשינוי.
השאלה אם יש מונח עברי ל feed-forward, תגובה לא לשינוי אלא לציפיה לשינוי
תודה רבה!
 

אור גינאל

Well-known member
פידבק הוא בעברית משוב (מלשון לשוב), ובעבר היזון חוזר; תגובה לשינוי.
השאלה אם יש מונח עברי ל feed-forward, תגובה לא לשינוי אלא לציפיה לשינוי
תודה רבה!
feed-forward משמש במערכת פתוחה ללא היזון חוזר .
לכן הביטוי המתאים יהיה 'ללא היזון חוזר' אפילו שהמשמעות המילולית היא הזנה ללא בקרה.
 

נוף-צלול

Active member
feed-forward משמש במערכת פתוחה ללא היזון חוזר .
לכן הביטוי המתאים יהיה 'ללא היזון חוזר' אפילו שהמשמעות המילולית היא הזנה ללא בקרה.
שלום אור, תודה על תגובתך. אינני בטוח לחלוטין שאתה צודק. לדעתי חסימת תחושת הרעב כשהמזון בקיבה וטרם התעכל והגיע לדם זה מקרה של feed-forward, כך גם צמא, ואולי גם הפרשת רוק כשרק מריחים ריח מסוים לפני שנכנס משהו לפה וכו'
 

אור גינאל

Well-known member
שלום אור, תודה על תגובתך. אינני בטוח לחלוטין שאתה צודק. לדעתי חסימת תחושת הרעב כשהמזון בקיבה וטרם התעכל והגיע לדם זה מקרה של feed-forward, כך גם צמא, ואולי גם הפרשת רוק כשרק מריחים ריח מסוים לפני שנכנס משהו לפה וכו'
מערכת העיכול היא מערכת סגורה בעלת היזון חוזר, תחושת רעב נגרמת מהפרת האיזון בחומציות הגוף, וכשהמזון מגיע לקיבה נוצר איזון שמבטל את תחושת הרעב,
אם במערכת העיכול היה מתקיים תהליך של feed-forward היינו אוכלים ללא הפסקה.
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
מערכת העיכול היא מערכת סגורה בעלת היזון חוזר, תחושת רעב נגרמת מהפרת האיזון בחומציות הגוף, וכשהמזון מגיע לקיבה נוצר איזון שמבטל את תחושת הרעב,
אם במערכת העיכול היה מתקיים תהליך של feed-forward היינו אוכלים ללא הפסקה.
שוב, תחושת הרעב היא החלטה של המוח בלבד. היא יכולה להיות קשורה למצב הכימי של הגוף, אבל היא בהחלט לא חייבת להיות קשורה.
וכולנו מכירים את המצב האחרון. שנוצרת תחושת רעב, אפילו חזקה, למרות שאנחנו שבעים.
יש גם מצב הפוך שרוב האנשים לא מכירים, והיא חוסר בתחושת רעב למרות שהאדם לא אכל הרבה זמן. מי שמנסים רעב ארוך - של כמה ימים - יודעים שאחרי שלושה ארבעה ימים תחושת הרעב נעלמת. תחושת הרעב נעלמת אם המוח משתכנע שאין אפשרות להשיג אוכל כי הוא לא זמין, או שאין סיכוי לקבל אותו גם אם הוא זמין.
 

נוף-צלול

Active member
מערכת העיכול היא מערכת סגורה בעלת היזון חוזר, תחושת רעב נגרמת מהפרת האיזון בחומציות הגוף, וכשהמזון מגיע לקיבה נוצר איזון שמבטל את תחושת הרעב,
אם במערכת העיכול היה מתקיים תהליך של feed-forward היינו אוכלים ללא הפסקה.
מערכת העיכול היא מערכת סגורה? באיזה מובן? קודם כל היא - פיזית - מערכת פתוחה. ואם הכוונה סגורה מבחינת בקרה, איך אתה מסביר, למשל, את הרפלקס המותנה המקורי של פבלוב, אנורקסיה, בולימיה, אכילה אמוציונלית, זללנות בתסמונת פראדר-וילי, פגיעה של טיפולים כימותרפיים בתיאבון, השפעת קנביס על התיאבון, ומספר עצום של תופעות אחרות.
אך אבקש שלא לגעת בכל זה, אלא בשאלה הלשונית בעברית: מהו המונח העברי ל-feed-forward ?
תודה
מערכת העיכול היא מערכת סגורה בעלת היזון חוזר, תחושת רעב נגרמת מהפרת האיזון בחומציות הגוף, וכשהמזון מגיע לקיבה נוצר איזון שמבטל את תחושת הרעב,
אם במערכת העיכול היה מתקיים תהליך של feed-forward היינו אוכלים ללא הפסקה.
 
נערך לאחרונה ב:

אור גינאל

Well-known member
מערכת העיכול היא מערכת סגורה? באיזה מובן? קודם כל היא - פיזית - מערכת פתוחה. ואם הכוונה סגורה מבחינת בקרה, איך אתה מסביר, למשל, את הרפלקס המותנה המקורי של פבלוב, אנורקסיה, בולימיה, אכילה אמוציונלית, זללנות בתסמונת פראדר-וילי, פגיעה של טיפולים כימותרפיים בתיאבון, השפעת קנביס על התיאבון, ומספר עצום של תופעות אחרות.
אך אבקש שלא לגעת בכל זה, אלא בשאלה הלשונית בעברית: מהו המונח העברי ל-feed-forward ?
תודה
המונח העברי ל-feed-forward לא יכול להיות 'מַקדוֹם'!
מפני ש'קדם' היא מילה שמקורה בארמית ומשמעותה מזרח.
אם תמצא הסבר שהוא קצת יותר טוב משלי אשמח לשמוע.
 

נוף-צלול

Active member
המונח העברי ל-feed-forward לא יכול להיות 'מַקדוֹם'!
מפני ש'קדם' היא מילה שמקורה בארמית ומשמעותה מזרח.
אם תמצא הסבר שהוא קצת יותר טוב משלי אשמח לשמוע.
אכן, קדם מונח בעייתי: המזרח הקדום, למשל, לעומת קדימה צעד, אז זה גם לפנים, וגם לאחור וגם מזרח.
זו דרכם של מונחים.
לא תבוא מן הסתם בטענות למ"כ שחייליו עומדים על כביש שפניו מערבה ופוקד עליהם: קדימה צעד.
אשמח לאמץ כל תרגום מקובל או תקני ל- feed forward
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
שלום אור, תודה על תגובתך. אינני בטוח לחלוטין שאתה צודק. לדעתי חסימת תחושת הרעב כשהמזון בקיבה וטרם התעכל והגיע לדם זה מקרה של feed-forward, כך גם צמא, ואולי גם הפרשת רוק כשרק מריחים ריח מסוים לפני שנכנס משהו לפה וכו'
 

אור גינאל

Well-known member
פידבק הוא בעברית משוב (מלשון לשוב), ובעבר היזון חוזר; תגובה לשינוי.
השאלה אם יש מונח עברי ל feed-forward, תגובה לא לשינוי אלא לציפיה לשינוי
תודה רבה!
feedback משמש במערכת סגורה עם צמתים המחזירים שגיאות לנקודת ההתחלה- בעברית משוב.
feed-forward משמש במערכת פתוחה ללא היזון חוזר- בעברית אין-שוב.
 

נוף-צלול

Active member
feedback משמש במערכת סגורה עם צמתים המחזירים שגיאות לנקודת ההתחלה- בעברית משוב.
feed-forward משמש במערכת פתוחה ללא היזון חוזר- בעברית אין-שוב.
אין שוב - אפשרות מעניינת. אינני בטוח שזה לגמרי מתאים למקור שכולל feed, אבל בהחלט מעניין.
אינני בטוח שזו יכולה להיחשב כמערכת פתוחה. מערכת פתוחה היא כשאתה מדליק את האור והולך, מדליק את התנור והולך.
ועדיין, אין שוב - הצעה מעניינת.
תודה!
 

קלייטון.ש

Well-known member
מה המונח העברי לשיטתו של מי?

חיפוש באתר הוועד ללשון העברית:

תרגום גוגל מציע "הזנה"

אבל צריך קודם להבין למה מתכוונים באנגלית. זה לא ברור כמו המונח feedback.
 

נוף-צלול

Active member
מה המונח העברי לשיטתו של מי?

חיפוש באתר הוועד ללשון העברית:

תרגום גוגל מציע "הזנה"

אבל צריך קודם להבין למה מתכוונים באנגלית. זה לא ברור כמו המונח feedback.
תודה רבה!
זה לא ממש עונה לצורך.
הכוונה למשהו בנוסח להקדים רפואה למכה.
(בעבר הרחוק חשבתי על משהו בנוסח מַקדוֹם, בדומה למשוב)
תודה רבה. אמשיך לחפש. תודה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גם אני לא מכירה את המונח באנגלית ולא מצליחה להבין אותו.
 

נוף-צלול

Active member
המובן דומה מאד ל"להקדים תרופה למכה"
אתן לך דוגמה: כשנפח המים בדם יורד, מופעל מרכז הצמא, האדם חש צמא ורוצה לשתות.
הוא שותה 3-2 כוסות וחש רוויה.
יש כאן בעיה: למים לוקח זמן להיספג לגוף. יוצא שהוא מפסיק לשתות כשעדיין נפח הדם קטן מדיי. ברור שאם ישתה עד שהמים יגיעו לדם הוא ישתה כמויות מוגזמות עד כדי סכנה. ההסבר הוא שפועל כאן feed-forward : כשיש מים בפה ובקיבה הגוף "מעריך" שתוך זמן קצר הבעיה תיפתר, ולכן נחסמת תחושת הצמא נניח לרבע שעה.
למשל הרטבת השפתיים לצמא שאסור לו לשתות מבטלת בו לכרבע שעה את תחושת הצמא.
זו דוגמה אחת מרבות רבות (דוגמה בולטת יותר היא אכילה ותחושת הרעב, וכאמור יש עוד רבות).
דוגמה נוספת שקרובה מאד לביטוי להקדים תרופה למכה: לפני טיפול שיניים גדול מורים לך להתחיל לקחת אנטיביוטיקה יום יומיים, נניח, לפני הטיפול. לא ממתינים להגיב להתפתחות זיהום, אלא צופים אותו מראש ומגיבים בהתאם.
פידבק - תגובה בעקבות שינוי; feed-forward תגובה כצפי לשינוי. חשבתי פעם על משהו כמו מַקדוֹם, להקדים תרופה למכה.
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
המובן דומה מאד ל"להקדים תרופה למכה"
אתן לך דוגמה: כשנפח המים בדם יורד, מופעל מרכז הצמא, האדם חש צמא ורוצה לשתות.
הוא שותה 3-2 כוסות וחש רוויה.
יש כאן בעיה: למים לוקח זמן להיספג לגוף. יוצא שהוא מפסיק לשתות כשעדיין נפח הדם קטן מדיי. ברור שאם ישתה עד שהמים יגיעו לדם הוא ישתה כמויות מוגזמות עד כדי סכנה. ההסבר הוא שפועל כאן feed-forward : כשיש מים בפה ובקיבה הגוף "מעריך" שתוך זמן קצר הבעיה תיפתר, ולכן נחסמת תחושת הצמא נניח לרבע שעה.
למשל הרטבת השפתיים לצמא שאסור לו לשתות מבטלת בו לכרבע שעה את תחושת הצמא.
זו דוגמה אחת מרבות רבות (דוגמה בולטת יותר היא אכילה ותחושת הרעב, וכאמור יש עוד רבות).
דוגמה נוספת שקרובה מאד לביטוי להקדים תרופה למכה: לפני טיפול שיניים גדול מורים לך להתחיל לקחת אנטיביוטיקה יום יומיים, נניח, לפני הטיפול. לא ממתינים להגיב להתפתחות זיהום, אלא צופים אותו מראש ומגיבים בהתאם.
פידבק - תגובה בעקבות שינוי; feed-forward תגובה כצפי לשינוי. חשבתי פעם על משהו כמו מַקדוֹם, להקדים תרופה למכה.
הסיפור עם תחושת הצמא הוא לא שום מקרה של היזון, לא קדימה ולא לאחור.
תחושת הצמא כמו כל תחושה היא החלטה של המוח. זה לא "הגוף" בכללו מחליט אלא רק המוח.
המוח החליט שצריך לשתות, בוצעה שתיה, המוח מחליט שזה בסדר.
כל ההיזונים האלה במערכות בקרה הם במערכות שבהן לרכיבים השונים יש כושר עיבוד משלהם.
איפה שיש רק מעבד מרכזי אחד - כמו בגוף האדם - אין היזונים.
מה שיש הם גלאים, והמעבד המרכזי מקבל מהם חיוויים. אבל הוא היחיד שמבצע עיבוד ומקבל החלטות.
 

נוף-צלול

Active member
הסיפור עם תחושת הצמא הוא לא שום מקרה של היזון, לא קדימה ולא לאחור.
תחושת הצמא כמו כל תחושה היא החלטה של המוח. זה לא "הגוף" בכללו מחליט אלא רק המוח.
המוח החליט שצריך לשתות, בוצעה שתיה, המוח מחליט שזה בסדר.
כל ההיזונים האלה במערכות בקרה הם במערכות שבהן לרכיבים השונים יש כושר עיבוד משלהם.
איפה שיש רק מעבד מרכזי אחד - כמו בגוף האדם - אין היזונים.
מה שיש הם גלאים, והמעבד המרכזי מקבל מהם חיוויים. אבל הוא היחיד שמבצע עיבוד ומקבל החלטות.
השאלה שלי היתה לשונית, כיאה לפורום זה. מקשה עליי לא פעם שאין מונח עברי ל-feedd forward
מכל מקום עבדתית, כל טקסט בפיזיולוגיה של יצורים חיים (ואני מניח שגם באתולוגיה - התנהגות של בעלי חיים, אף שבזה אינני בקיא), כולל פיזיולוגיה של מערכת העצבים והמוח, משופע במשובים וגם ב- feed-foorward.
זה לא עניין של השקפה - זאת עובדה (גם אם זה מבוסס על תפישה לקויה, העובדה קיימת). ובתור שכזאת, חסר מונח עברי. כל מנגנון משוב באשר הוא מבוסס על חיישן, אפקטור המומיא לפועל תגובה, ויחידת החלטה, גם אם הם מאוחדים כחטיבה אחת, וגם אם - ובמיוחד אם - ההחלטה היא החלטה של אוטומט, ולא החלטה מודעת. חוסר תפקוד של מנגנון משוב ולו אחד מהמונים שהגוף משופע בהם עלולה להיות פטאלית.
וחוזר לנקודת ההתחלה: האם יש מונח עברי ל-feed-forward?
 
נערך לאחרונה ב:

קלייטון.ש

Well-known member
השאלה שלי היתה לשונית, כיאה לפורום זה. מקשה עליי לא פעם שאין מונח עברי ל-feedd forward
מכל מקום עבדתית, כי טקסט בפיזיולוגיה של יצורים חיים, כולל פיזיולוגיה של מערכת העצבים והמוח, משופעים במשובים וגם ב- feed-foorward.
זה לא עניין של השקפה - זאת עובדה (גם אם זה מבוסס על תפישה לקויה, העובדה קיימת). ובתור שכזאת, חסר מונח עברי. כל מנגנון משוב באשר הוא מבוסס על חיישן, אפקטור המומיא לפועל תגובה, ויחידת החלטה, גם אם הם מאוחדים כחטיבה אחת, וגם אם - ובמיוחד אם - ההחלטה היא החלטה של אוטומט, ולא החלטה מודעת. חוסר תפקוד של מנגנון משוב ולו אחד מהמונים שהגוף משופע בהם עלולה להיות פטאלית.
וחוזר לנקודת ההתחלה: האם יש מונח עברי ל-feed-forward?
נראה שאין וגם לא צריך להיות.
המונחים האלה נוצרו בתחום מערכות בקרה, שהוא תחום הנדסי במכניקה ואלקטרוניקה.
לוקחים אותם ומנסים להחיל אותם על תחומים אחרים, כמו על יחסי אנוש.
"תן לי משוב על המסמך ששלחתי לך", המשוב פה הוא לא אותו משוב המקורי ממערכות בקרה. אבל פה לפחות אפשר להבין למה מתכוונים: "קח את המסמך, קרא אותו, ותשיב לי את דעתך עליו".
לפעולה של הזנה-קדימה יש משמעות מסויימת במערכות בקרה. לא מהפכנית כמו במשוב אבל נגיד שיש.
עוד צריך להגדיר את המשמעות שיש לה בתחומים אחרים. האם כשהעברתי את המסמך לביקורת ביצעתי "הזנה קדימה"? לא נשמע טוב.
 

נוף-צלול

Active member
נראה שאין וגם לא צריך להיות.
המונחים האלה נוצרו בתחום מערכות בקרה, שהוא תחום הנדסי במכניקה ואלקטרוניקה.
לוקחים אותם ומנסים להחיל אותם על תחומים אחרים, כמו על יחסי אנוש.
"תן לי משוב על המסמך ששלחתי לך", המשוב פה הוא לא אותו משוב המקורי ממערכות בקרה. אבל פה לפחות אפשר להבין למה מתכוונים: "קח את המסמך, קרא אותו, ותשיב לי את דעתך עליו".
לפעולה של הזנה-קדימה יש משמעות מסויימת במערכות בקרה. לא מהפכנית כמו במשוב אבל נגיד שיש.
עוד צריך להגדיר את המשמעות שיש לה בתחומים אחרים. האם כשהעברתי את המסמך לביקורת ביצעתי "הזנה קדימה"? לא נשמע טוב.
פיזיולוגיה (כולל נוירופיזיולוגיה) זה הנדסה של יצורים חיים. בהבדלים אלה: א. אין מהנדס במובן של אדם. ב. זו הנדסה הפוכה: לא מתכננים, אלא מנסים לפענח את התכנון על פי הקיים = הנדסה הפוכה, שהיא גם הנדסה כמובן.
 
למעלה