של מתח שמתבטא בעליצות/שמחה רגעית. מבחינת מטרה... אפשר להגיד שאדם צריך גם לחוות רגשות חיוביים - שמחה, אושר, צחוק כחלק מהתכונות שלו, הוא צריך לחוות יותר רגשות חיוביים מאשר רגשות שליליים ואת זה הצחוק יכול ליצור. אבל לדעתי אין ממש מטרה בצחוק, מלבד העלאה של מצב רוח.
* ידוע שצחוק הוא תופעה "מדבקת" ולאנשים יש נטיה לצחוק יותר כשהם נמצאים בחבורה מאשר כשהם בגפם * הרבה פעמים זה שצוחק מסתכל ו"בוחן" את התגובות של אלה שאיתו (כאילו הוא מצפה או כמעט מבקש מהם להצטרף או לפחות רוצה לדעת איפה הם עומדים..). * כשחבורה של אנשים יושבים באוטובוס ומתבדחים, בד"כ מי שלא שייך לקבוצה לא צוחק בכלל (מקסימום מחייך מדי פעם), גם אם מדובר באנשים מאותה שכבת גיל / סטטוס סוציו-אקונומי וכו' וגם כשברור שאותו אדם קשוב ושומע הכל. לא ידוע לי אם אמוץ (זהבי) התייחס לעניין אבל לדעתי אפשר בהחלט לייחס את זה לנושא "בחינת הקשר". מזכיר לי שאתמול ראיתי הופעה של אריק לביא ז"ל (כנראה מלפני כמה שנים) ובסוף היה קטע ממש מביך לדעתי. הבנות שלו ואשתו (כנראה שמדובר בהן) ישבו בקהל והתרגשו מאוד. האישה רצתה לקום (ל-standing ovation) אבל היססה, כמעט קמה, חזרה לשבת, הסתכלה על הבנות ורק אחרי שהבנות קמו היא הצטרפה סופית (נדמה לי שאח"כ רוב הקהל נעמד). בכלל הקטע של standing ovation הוא "הכבדתי", בעיקר לגבי הראשון שקם. מי שקם ראשון מסתכן ב"הלבנת פניו ברבים"...זה די מביך לקום ולגלות שהאחרים לא מצטרפים אליך...
כדי שתוכל לדעת מה יחסם של הסובבים. אני זוכר שהתארחתי פעם במקום שלא הכירו אותי ואחת ה"מארחות" נהגה להסתכל עלי כשהיא סיפרה בדיחה או משהו הצחיק אותה (אגב, לא מדובר במכון ליווי למי שחשב...). היא הסתכלה דווקא עלי אולי כי אותי היא לא הכירה ובצורה כזו היא "בחנה" אותי..
עצבנית לסיטואציה מפתיעה. משהו שמזכיר את חשיפת השיניים והגירגור של כלבים כאשר הם ניתקלים באירוע חריג לידם שעלול (לדעתם) לאיים עליהם. הצחוק הוא כנאה יחודי לבני האדם במובן זה שהוא לא רק בגלל אירוע פיזי, אלא בגלל רעיון מפתיע, או תיאור סיטואציה מוכרת מזווית ראיה אבסורדית.
צחוק הוא מנגנון הגנה יחודי אשר פיתח הגוף שלנו אבולוציונית (מה שמוכיח בצורה נוספת את עליונותו של האדם על החיות, כנראה). ישנם שלושה הורמונים שקשורים בהורדת מתח - אפינרפין (מה שאנחנו מכירים בתור אדרנלין), נורפיניפרין ו-ACTH, כאשר אנחנו צוחקים, הורמון האדרנלין עולה ומוריד את המתח (שלא זכור לי איך להסביר אותו במקרה הזה...) ובקיצור, כימולוגית - צחוק מרפא.