מה המסוק הפרטי הכי בטיחותי?

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מהסוג הישן והטוב.



אבל אתם יודעים מה? מה אכפת לי? יאללה, בסדר. אחרי שאקנה למבורגיני אוונטדור, אצרף גם רוולטו אחת לאוסף

 

[כאוס מסודר]

ישראל מצרים ירדן וסעודיה
פלסטין קפריסין לבנון וטורקיה
בנוסף עיראק וגם סוריה
איחוד מזרח תיכון בקונסוליה

שלום כלכלה בטחון וחברה
ערבים ויהודים נוצרים בתפילה
שטח עצום והמון אהבה
בנימין נתניהו מעריצים אותך

חותמים על הסכמי אברהם
ננוח יחד בחוף הים
מעצמת על בכל העולם
המלחמות נגמרו אי שם

לא אום ולא האג
זהו עידן חדש ומנהג
צחוק ושמחה אריה ישאג
לשולחן מוגשת מנת הדג

 

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

מתאים לאולימפיאדה - אישה צעירה והים, סיפורה האמיתי המדהים של טרודי אדרלה, האישה הראשונה שחצתה בשחייה את תעלת למאנש.
בזכותה נשים יכולות להתחרות באולימפיאדה, היא גם השתתפה באולימפיאדה לפני 100 שנה בדיוק.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

צפה בקובץ המצורף 112546

מתאים לאולימפיאדה - אישה צעירה והים, סיפורה האמיתי המדהים של טרודי אדרלה, האישה הראשונה שחצתה בשחייה את תעלת למאנש.
בזכותה נשים יכולות להתחרות באולימפיאדה, היא גם השתתפה באולימפיאדה לפני 100 שנה בדיוק.

 

[שמלת תחרה1]

מתאים לאולימפיאדה - אישה צעירה והים, סיפורה האמיתי המדהים של טרודי אדרלה, האישה הראשונה שחצתה בשחייה את תעלת למאנש.
בזכותה נשים יכולות להתחרות באולימפיאדה, היא גם השתתפה באולימפיאדה לפני 100 שנה בדיוק.

מה קרה כפול? מתחיל שוב תקלות?!

 

[hrpbiiapnrpeltework]

הפיננסי. אני מגיע ממשפחה עשירה. ממזמן הגיע הזמן שאני אספר את זה. השאלה היא, למה לא סיפרתי עד עכשיו? טוב, כי אני באופן אישי לא חושב שזה כזה מעניין, או כזה חשוב, או קשור אל הפורומים או הכתיבה שלי בהם, או שזה בהכרח משהו שאנשים צריכים לדעת אותו או שזה אחד הדברים הגדולים או המרכזיים שמגדירים אותי. כי כאילו, אני חושב שאני הרבה יותר מוגדר על-ידי הלב הטוב שלי והאישיות הטובה שלי, החוכמה האדירה שלי, הכישרון הרב שלי, ואפילו המראה הנאה שלי (שימו לב איך שממש מניתי את הדברים מהדברים החשובים יותר אל החשובים פחות), לפני מה שאני מוגדר על-ידי הכסף שלי. מה גם, שבואו נזכור שבסוף-בסוף, זה לא באמת-באמת כזה-כזה הכסף שלי. זה הכסף של ההורים שלי. אני נחשב עשיר כי אני פשוט מגיע מאותה משפחה. אני עשיר כי אני איתם וכי אני חי מהכסף הזה.

ועכשיו, אם הכסף לא כזה מעניין, או כזה חשוב, או קשור אל הפורומים או הכתיבה שלי בהם, וזה לא משהו שבהכרח אנשים צריכים לדעת עליו או שזה אחד הדברים הגדולים או המרכזיים שמגדירים אותי, אז למה בסוף אני כן מדבר על זה וכן מספר?

קודם כל, כי אפילו שזה לא כזה מעניין או חשוב, כן קרה שמידי פעם בפעם נפלט לי איזשהו משהו עם אנשים שכן מרמז על הכיוון הזה, כמו לדוגמה "לדולצ'ה וגבאנה שלי אין שרוכים, הן פשוט נתפסות על הרגל" או "קרה ככה וככה ואז עליתי אל החדר שלי ועשיתי ככה וככה..." או "הספרייה שלי כוללת למעלה מ-1,500 ספרים" ודברים בסגנון הזה, ואז בעצם נוצר מצב שהנה חלק מהאנשים מתחילים לדעת ומתחילים לשים לב, ואז בעצם נוצר מצב של חלק מהאנשים יודעים וחלק לא, ואז אני כאילו כזה חושב לעצמי "בסדר נו יאללה, אם כבר אז כבר", אז החלטתי שאולי הגיע הזה פשוט לצאת בהכרזה רשמית וליישר קו עם כולם.





שנית כל, יש דווקא את אלו הטוענים, שדווקא יש ערך וחשיבות לחשיפת הרקע האישי, כדוגמת הגיל, ההשכלה, המצב הפיננסי וכדומה', מכיוון שהדבר מוסיף עוד נופך לדברים ומאפשר להבין את האדם, דבריו, דעותיו ועמדותיו בהקשרים גדולים ורחבים יותר, מה שמאפשר לשפר את איכות, יעילות ועומק הדיון, שאני חייב להודות, זה לפחות נשמע נכון, וכשכך מנוסחים הדברים, זה דווקא נשמע די משכנע, ועל כן השתכנעתי, והחלטתי לשחרר.



ועכשיו, ואחרי כל זה, נותרה עוד שאלה גדולה אחת אחרונה-אם המשפחה שלי עשירה, למה ההורים לא נותנים לי כסף להשקיע על-מנת לממש את גאונותי הפיננסית, האדירה ביותר שנצפתה בכל הזמנים? וואי, תקשיבו, זה סיפור טראגי ברמות. החיים שלי הם טלנובלה. באמא.

אז ככה:

כשסבתא זכרונה לברכה, שהייתה רופאה רוסית-מוסקבאית כבר במחצית הראשונה של המאה ה-20, נפטרה מהסרטן שהיה לה בכל הגוף בינואר של 1998, יומיים לאחר שנולדתי, שזאת גם כנראה הסיבה למה היא נפטרה מתי שהיא נפטרה כי היא כנראה החזיקה מעמד עד אז כי היא הייתה חייבת לדעת שנולדתי ואני ואמא בסדר, כשהיא נפטרה, היא הורישה מיליון שקל ודירה. לא הרבה אבל לא קצת. הכסף האמיתי לא הגיע עד מותו של סבא.

סבא, שהיה גאון פיננסי (נו, אלא מה?), עשה את הכסף משני דברים, עסקים, והבורסה.

בסופו של דבר, ויום אחד, סבא הפסיד הרבה כסף, בעסקים ובבורסה, אבל סבא יותר הרוויח מאשר הפסיד, ככה שאת הפער בין הרווח להפסד, שזה לא קצת, הוא הוריש כשמת.

הבעיה היא, שאמא ואבא כאילו קצת קיבלו טראומה מההפסדים של סבא, שבאיזשהו מקום זה מגוחך לחלוטין, כי זה אפילו לא הפסדים שלהם אלא שלו, אז הם בטראומה בשביל ובגלל מה שקרה למישהו אחר? מצד שני, זאת הירושה שלהם, שהם ראו סכום משמעותי ממנה נעלם לפתע, אז מצד שני אולי אני בכל זאת קצת מבין אותם.

בעקבות האירוע, אבא ואמא פיתחו סוג של טינה וחשדנות טבעית ומובנת כלפי עולם הפיננסים. עסקים, ובוודאי שהבורסה.

כמובן שזה גם לא עוזר שהגאונות הפיננסית של סבא לגמרי דילגה על אמא מה שרק עוד יותר הופך בעבורה את העולם הזה לעולם זר ומוזר שאליו אין לה שום קשר ושאליו היא איננה מתחברת. אבל מצד שני, אולי ככה אני זכיתי לקבל מנה כפולה, והפכתי, עובדתית, לגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, שמתעלה על סבו אלפי מונים ויותר.

מה אני יכול להגיד?

I am my grandfather's grandson. I'm guilty as fuck. Take me to the fucking guillotine

תצרפו את כל הדברים האלו ביחד, והתוצאה היא שההורים מסרבים עקרונית, ללא קשר לכסף שיש אותו ואיך שמה שאני רוצה זה כלום בהשוואה למה שיש וגם אם אני אפסיד הכול עד השקל האחרון עדיין אין שום בעיה אמיתית, לתת לי כסף להשקיע. זאת כאשר כאמור, אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ואנשים גם ראו את זה קורה במו עיניהם (ואני ממש לא מדבר על זה שחזיתי את 2022. זה עוד בקטנה. אני מדבר ל זה שחזיתי מניות ואז הן עלו באלפי אחוזים), כולל ההורים שלי, אבל הרתיעה מהמקום שבו סבא הפסיד מיליונים רבים, מושרשת בהם כל-כך חזק, שהם לא מוכנים לשמוע בכלל, או לפחות לא היו מוכנים לשמוע בכלל זמן רב, גם אם לאט-לאט הם מתחילים להישחק. בינתיים, כל-כך קרוב, ובאותה נשימה, כל-כך רחוק.

אבל ככה הם. זה ערכים. זה אידיאלים. זה אמונות. וזה רגשות. זה במיוחד רגשות. ורגשות זה דבר לא רציונלי.

זה גם לא רק החשש מהבורסה (של ההורים. לא שלי). באופן כללי אנשים צנועים סה"כ. חיים ברמה פחותה מכפי יכולתנו

זה בא לדוגמה לידי ביטוי בבית הצנוע (יחסית לכסף שיש [שני קומות, שלוש חדרי שינה, סלון, מטבח, שני חדרי שירותים ומרפסת. פשוט אף-פעם לא עברנו גם אחרי שסבא מת והוריש בוכטה. דוד שלי לשם ההשוואה, שמייעץ לבנקים ב-200 שקל לשעה, ושיש לו משמעותית פחות כסף מאיתנו, חי בוילה פרטית של שלוש קומות עם חצר פרטית ובריכה]), והטיסות לחו"ל רק פעמיים בשנה כמו כל שאר האנשים.

את הסטטוס הכלכלי הגבוה ניתן לראות אצלנו לדוגמה בעיקר באוכל, בבגדים. אולי את הספרייה שלי אפשר להחשיב. היא עלתה יותר ממאה וחמישים אלף שקל. לא שיש לי ספרים נדירים או משהו, כן? זאת פשוט כמות מאסיבית של ספרים. איך אתם חושבים שנעשיתי כזה חכם? רק גנטיקה?

אבל בסוף כן, זה מה שההורים מאמינים בו, צניעות, איפוק, לא להשתגע יותר מידי רק כי יש מה שאפשר להשתגע איתו. בכל זאת, אתם יודעים מאיפה באנו, רוסיה הקומוניסטית. כלומר כן, ההורים נולדו בארץ, אבל מי גידלה את אמא שלי?

זה, הטראומה ממה שקרה לסבא, זה שהגאונות הפיננסית דילגה על אמא, ומעל הכול הערכים, זה למה הם לא מביאים לי כסף להשקיע.

זה קצת כמו כשפתחתי שרשור על זה שהדמי כיס שלי הם 3,000 שקל בחודש ושאלתי האם לדעתם של החברים עליי לבקש העלאה ל-4,000 שקל בחודש, כאשר במשפחה אחרת עם אותו מצב פיננסי היה לי עכשיו כמה מיליונים בחשבון הבנק מתנה מההורים והייתי עכשיו על יאכטה בקאריביים כשדוגמנית על נורווגית בלונדינית עם עיניים כחולות אוכלת לי קוויאר מהביצים.



העיקר שאחרי כל הסיפור הזה, אנשים חושבים שאני משוגע כשאני טוען שעל סיפור חיי יעשו סדרות טלוויזיה וסרטים בהוליווד.



טוב, אבל מצד שני, אנשים לא מכירים את סיפורי.

בנוגע להורים, אני משקיע עליהם עבודה כבר למעלה משנתיים בניסיון "לשבור אותם". אני מאמין שזה מתקדם טוב. אני חושב שהם על סף שבירה. אז כמו שאומרים, תאחלו לי בהצלחה ותחזיקו לי אצבעות!




תודה רבה לכולם על ההקשבה. אני הייתי מאור. ילד שמנת מפונק אירופאי-רוסי זין מניאק אשכנזי לבן פריבילגי אליטיסטי ובורגני מהאריסטוקרטיה שמגיע ממשפחה עם כסף ושהוא דור חמישי באקדמיה (בקירוב, בשלב כלשהו מאבדים את הספירה).

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אתמול בשעות הערב הסתובבתי קצת בשכונה שלי. פתאום ומבעד לגדרות אחד הבתים, התעופף לו כדור, קטן, עשוי פלסטיק, חלול וממולא באוויר, כזה של ילדים, ונחת על המדרכה.

מיד נשמעו זעקות שבר של כשניים או אולי שלוש ילדים קטנים.

"כדורי! כדורי!", הם זעקו.

ניגשתי אל הכדור, שנחת במרחק מה מחצר הבית והגדר המפרידה בינה לבין הרחוב, הרמתי את הכדור עם היד והחלתי לעשות את דרכי אל עבר הגדר.

פתאום ראש הופיע מעבר לראש הגדר. אמם של הילדים.

"כן, היי, סליחה, אתה יכול להחזיר לנו את הכדור?"

שאלה מגוחכת. את הרי רואה אותי מחזיק את הכדור שלכם וצועד לעברכם. אישה מצחיקה.

לרגע ראשה נעלם שוב מעבר לגדר. כנראה פנתה אל הילדים. אמרה להם משהו. אולי משהו בסגנון של "הנה, מישהו מביא לנו את הכדור".

כיוונתי וזרקתי את הכדור אל תוך שטח החצר, אך לפתע שוב פעם הפציע ראשה של אמם של הילדים מעבר לגדר, בדיוק במסלול של הכדור, ובמקום לנחות בתוך החצר, הכדור פגע בראש שלה וניתז בחזרה שוב פעם אל הרחוב.

"וואי, סליחה", התנצלתי.

"הכול בסדר", היא ענתה.

שוב פעם ניגשתי אל הכדור, הרמתי אותו, וזרקתי אותו פעם נוספת אל תוך החצר. הפעם הכדור לא פגע באף-אחד, ונחת בתוך החצר בהצלחה.

"ילדים, מה אנחנו אומרים לאיש הנחמד?"

"תודה!" קראו אליי הילדים.

"בכיף".

המשכתי בדרכי במבוכה מסוימת.

לא נעים.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני אוהב לתת לבנות בראש. פשוט לא ככה

 

[hrpbiiapnrpeltework]

של עצמו?-הסבר של מאור פז. גאון בפסיכולוגיה.

חברים, מזו תקופה פעיל באתר משתמש ושמו lemner40. lemner40 הוא יהודי-ישראלי שמאלני-רדיקלי שפועל ימים כלילות כדי לכתוב והפיץ פוסטים ארוכים של אוטו-אנטישמיות, שנאת יהודים, שנאת עם ישראל, שנאת מדינת ישראל, עכירת ישראל ב-כ' וב-ק', ועידוד ירידה מהארץ, הכול בשעת מלחמה.

תקשיבו, ברמת העיקרון אני לא בן-אדם שמדבר פוליטיקה, וגם בוחר שלא להזדהות מבחינה פוליטית, ואם כבר, מעדיף להימנע מבחירת צד מלכתחילה, אבל גם אם נגיד שאני בוחר צד, אני עדיין יכול להבין ומבין את כל הצדדים וכל הדעות, או כמעט כל הדעות, ככה שאם לדוגמה נגיד שאני ימין, לא באמת יש לי בעיה עם אנשים שהם שמאל, ואם אני בעצמי שמאל, אז בטח ובטח שאין לי בעיה עם אנשים שהם שמאל, אבל אוטו-אנטישמיות, עכירת ישראל, שנאת ישראל, עידוד ירידה מהארץ, כל אלו מיהודי, לא תגידו עכשיו איזה מוסלמי, כל אלו מישראלי, לא תגידו עכשיו מישהו מחו"ל, שעוד מקדיש כמויות עצומות של כוחות, זמן ומאמצים לכל אלו ולכתיבת פוסטים ארוכים על כל אלו, ועוד בזמן מלחמת חובה על זכותנו האלוהית לחיות בארצנו הקדושה שאין עוד ארצות רבות שטובות כמוה, זה איפה שאפילו אני שם את הקו האדום, ככה שאם הגענו למצב שמאור בא ומדבר, זה אומר הרבה מאוד.

איך מישהו יכול לשנוא (אבל שנאת מוות של ממש ברמה של מוות בעיניים, כן?) את הדת של עצמו? את העם של עצמו? את המדינה של עצמו? האם מדובר במחלת נפש מסוג כלשהו?

אפילו אני, עם כל חוכמתי, ועד שפתאום וביום שבת האחרון הייתה לי הארה באשר לפשר הדבר, הדבר נשגב מבינתי, עד שכאמור, הייתה לי הארה.

קודם כל, בוא נתחיל מהשתלשלות אירועים קטנה שקרתה בשבוע שעבר. אני במקרה נכנסתי לעוד אחד משרשורי האוטו-אנטישמיות והשנאת עם ישראל ומדינת ישראל הקשים מאוד של lemner40, ופשוט הזדעזעתי מהשנאה הכה רבה שהאיש הזה רוחש לאנשיו ולמדינתו, והמאמצים הכה רבים שהאיש משקיע בכתיבת פוסטים ארוכים לשם הפצת שנאה זאת, כל זה, כאמור, בעת מלחמה. בשלב הזה, אפילו אני כבר לא יכולתי לשתוק, וכתבתי לו תגובת ביקורת קצרה אך ממצה. ביקרתי אותו על האוטו-אנטישמיות (כלומר שנאת דתו, אנשיו, עמו ומדינתו), עכירת הישראל שלו ועידודו ירידה מהארץ.

אמרתי לו איך שזה לא פחות ממדהים כמה מלל, מאמץ וכוחות, דם יזע ודמעות הוא שופך פה על אוטו-אנטישמיות, עידוד ירידה מהארץ ועכירת ישראל. אמרתי לו שרבין מצא את המילים המדויקות בשביל לתאר אנשים כמוהו, אבל שלא אחזור עליהן מפאת כבוד בסיסי ומינימאלי לשיח ולנוכחים. ואז סיימתי בכך שאמרתי לו שזה שהוא ירד מהארץ זה דבר אחד וזה שלו, אבל איזו תועלת הוא מפיק מעידוד אחרים לרדת בעקבותיו?

על תגובתי זאת, לא הייתה לו כל תשובה קונקרטית או מענה הולם, וכל תגובתו הייתה התפרצות של שטף ארוך וממושך של קללות ועלבונות, כמובן מנותקים לחלוטין מהמציאות.

ברגע ההוא, ידעתי שני דברים.

הדבר הראשון, שצדקתי בכל מילה שאמרתי, שהרי שאם לא הייתי צודק בכל מילה שאמרתי, היה בידו ובכוחו להשיב באמצעות מענה קונקרטי הסותר את הטענות. בחוסר יכולתו לסתור את הטענות ולספק מענה של ממש על איך שהוא אינו כל מה שאמרתי, הוכח הלכה למעשה שהוא כל מה שאמרתי-אוטו-אנטישמי ששונא את דתו, את אנשיו, את עמו ואת מדינתו, שהוא עוכר ישראל ושהוא מעודד ירידה מהארץ.

הדבר השני שידעתי באותו הרגע ובעקבות תגובתו, הכל-כך רגשנית ומתרגשת, כועסת, מתעצבנת ומתפרצת, תגובה אינסטינקטיבית כאילו הוכש על-ידי נחש, כאילו מישהו דרך לו על העצב הכי רגיש שיש, הדבר השני שידעתי באותו רגע הוא שהכאבתי לו מאוד, וזאת מכיוון שכאמור, צדקתי בכל מה שאמרתי, אבל לא רק זה, אלא גם שהוא לא אהב את זה שאני צודק בכל מה שאמרתי, וזה למה זה כאב כל-כך, כי הרי בסופו של דבר, מה אמרתי? אמרתי דברים שהם נכונים, ואמרתי דברים עליו, ולכן ברגע שאנחנו אומרים משהו שהוא גם נכון והוא גם משהו על מישהו, ותגובתו של אותו מישהו היא כל-כך הרבה כאב, שמוליד כזאת התפרצות אדירה של קללות ועלבונות מכוערים מתוך צורך אינסטינקטיבי להתפוצץ על מי שהכאיב לו כל-כך, זה הרגע שבו אנחנו מבינים ולומדים שאותו אדם לא אוהב את אותה אמת על עצמו, ולכן לא אוהב את עצמו, לפחות לא את התכונות שבו שהצביעו עליהם, ושהוא לא אוהב את עצמו בצורה הזאת, עם התכונות האלו.

lemner40 הוא לא רק אוטו-אנטישמי ששונא את דתו, את אנשיו, את עמו ואת מדינתו, עוכר ישראל ומעודד ירידה מהארץ, נפולת של נמושות, גיס חמישי, בוגד במדינה שפועל על-מנת להחלישה ולקרעה מבפנים בשעת מלחמה. קשה לו וכואב לו עם זה שהוא כזה והוא לא אוהב את עצמו ככה.

כל זה נורא מעניין, אבל עדיין מותיר אותנו עם עוד שאלה גדולה מרכזית אחת-למה? למה הוא כזה אוטו-אנטישמי, עוכר ישראל, מעודד ירידה מהארץ, אויב המדינה, גיס חמישי? וגם אם הוא כזה למה הוא משקיע בכך מאמצים כה רבים וזה כה חשוב לו להיות כזה ולנהוג כך ללא הפסק? בוודאי כאשר כפי מה שהוכח, עמוק בפנים הוא לא באמת רוצה להיות כזה ולנהוג כך. שכשחושבים על זה, זה בעצם בדיוק אבל בדיוק מה ששאלתי אותו והוא מעולם לא ענה עליו קונקרטית אלא רק התפוצץ עד השמיים במחזה מרהיב מחד גיסא, אך מעורר רחמים ואמפתיה מאידך גיסא.

אז זהו, שיומיים לאחר שיחתנו, ביום שבת ולאחר כיומיים של מחשבה הבנתי את זה ופיצחתי את זה. כיצד יכול להיות הדבר. כיצד יכולה להיות כזאת פארסה, וכיצד יש כאלו אנשים, יהודים, ישראלים, אוטו-אנטישמיים, ששונאים את דתם, עמם ומדינתם, מעודדים ירידה מהארץ, עוכרי ישראל, גיס חמישי.

התשובה וההסבר הם כאלו: במתכונתם המודרנית, רוב האנשים האלו הם יורדים מהארץ. מדובר באנשים שתחילה כל, הם אותה נפולת של נמושות שעליה דיבר רבין, שבגלל קשיים לא באמת כאלו קשים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם, ובגלל חולשתם כאנשים חלשים, ולכן בגלל היותם נמושות, ולמרות שכאמור הקשיים לא באמת כאלו נוראיים, הם "נשברו", ירדו מהארץ הנפלאה שלנו, שכאמור היא אחת הארצות הטובות בעולם, ולכן הם מפסידים כעת את כל מנעמיה ותענוגותיה של הארץ הנפלאה הזאת ושל חיים יהודיים בציון.

לאחר שזה קורה, קורים שלוש דברים:

1. לאחר שבהיותם נפולת של נמושות, הם נשברו כך, בצורה כל-כך עלובה, מעוררת רחמים ופתאטית, עכשיו יש להם ביטחון עצמי נמוך בנוגע לעצמם ובנוגע ליכולותיהם.

2. הם גם כועסים שעכשיו ולאחר שנשברו בצורה הזאת, הכל-כך עלובה ומעוררת רחמים, בגלל איזו מלחמה פעם בעשרים שנה, קצת פקקים בכבישים ומי-יודע איזה עוד שטויות שכל אחד אחר יכול להתמודד איתן, אבל אותם הן הבריחו, הם גם כועסים על כך שהם אינם זוכים עוד ליהנות מישראל הנפלאה כל-כך והנהדרת כל-כך שלנו, וכועסים עלינו כי אנחנו חזקים, בעלי יכולות ובעלי מסוגלות, ולכן נשארים פה, נהנים, עפים על החיים, מגשימים את החלום הציוני וחיים בבית הלאומי שלנו, בעודם הם נאלצים בעקבות חולשתם ועליבותם כנפולת של נמושות כפי מה שתיאר אותם רבין, אחד משלהם (רוב היורדים הם שמאל), אז אם הוא אומר, אז בכלל, ונאלצים לחיות בגולה בין הגויים, מוקפים באנטישמיות מכל עבר.

3. הם כועסים ופגועים מעצם כל מי שנשארים בישראל, כי ההישארות של שאר היהודים בישראל היא עלבון עבורם, כי היהודים הפטריוטיים ואוהבי הארץ שנשארים פה למרות מעט הקשיים, למעשה מוכיחים שאין שום בעיה רצינית או משמעותית עם ישראל, ושאלו הם, היורדים, שחלשים, שמסכנים, שחסרי כושר עמידות, שנמושות.

בעקבות שלושת אלו, קורה התהליך הבא: מה שקורה, זה שהיורדים מהארץ, שהם מלכתחילה שמאל, מתחילים לפתח נטיות אוטו-אנטישמיות ושנאה עזה כלפי דתם, עמם ומדינתם. שנאה עזה כלפי דתם כי דתם מזוהה עם עמם ושנאה עזה כלפי עמם כי בשעה שעמם יכול, מצליח וימשיך להצליח להתגבר ולהתעלם ממעט הבעיות הלא משמעותיות המאפיינות את החיים בישראל, ולכן ליהנות מישראל, תענוגותיה ונפלאותיה, היורדים מהארץ הם נפולת של נמושות שלא היו מסוגלים להתגבר על מכשולים קטנים אלו ולזכות בתגמול הגדול של החיים הנהדרים במדינה הנהדרת שלנו. לכן אותה נפולת הנמושות עליה נמנה lemner40, קודם כל מקנאת בעם של עצמה, בעקבות כך שהיא מקנאת בעם של עצמה היא מתחילה גם לכעוס על העם של עצמה, ואז בעקבות הכעס על העם של עצמה, אותה נפולת נמושות מתחילה לבסוף גם לשנוא את העם של עצמה. כמובן שזה גם לא מאוד עוזר עצם זה שכל יהודי שחי וממשיך לחיות בישראל מוכיח שאין שום בעיה משמעותית ראויה לציון עם ישראל ושהבעיה היא אצל היורדים הנמושות, מה שרק עוד יותר ממלא את היורדים בקנאה, כעס ושנאה כלפי היהודים הפטריוטים שמשנסים מותניים, ממשיכים לחיות פה, לא כזה-כזה סובלים כי הבעיות לא באמת כאלו-כאלו קשות, ואז נהנים מהתגמול הגדול של החיים הנפלאים במדינה הנפלאה הזאת.

לאחר כל זה, והנה הגענו אל הפיתרון והנה התשובה לתעלומה-הסיבה שהיורדים מהארץ לא מסתפקים בחלקם הגדול בעצם ירידתם, מעודדים נוספים אחריהם לרדת, ולמעשה יוצאים למסע צלב על-מנת לעודד אוטו-אנטישמיות, לעודד שנאת יהדות על-ידי יהודים ולעודד שנאת ישראל על-ידי ישראלים, מכיוון שככל שיעודדו ויצליחו חלילה במזימתם השטנית והעלובה כנפולת של נמושות לעודד את כל אלו, הם למעשה גם יצליחו בתוכניתם ובמזימתם לעודד עוד ועוד ירידה מהארץ ושיבה לגלות, והסיבה שהם מעודדים ורוצים לעודד ירידה מהארץ ושיבה לגלות, זה כי כל יהודי-ישראלי פטריוטי אוהב ישראל, כלומר כל יהודי-ישראלי נורמאלי ושפוי שהוא אינו נמושה חסרת כושר עמידות מינימאלית, שהם מצליחים ויצליחו לעודד לרדת מהארץ, למעשה מוכיח ויוכיח, לפחות כביכול ולמראית עין, שהיורדים הנמושות עוכרי ישראל הם בסדר גמור, וזאת ישראל שלא בסדר, כי הנה, עוד אנשים הולכים ועוזבים. ישראל קשה! ישראל נוראית! המצב שלה מחמיר מיום ליום! בסוף כולם יעזבו! אנחנו בסדר! אנחנו לא נפולת של נמושות! זאת ישראל שעלובה ורעה וקשה! זאת ישראל שלא בסדר! זה בדיוק מה שהיורדים רוצים. זה מה שנותן להם לגיטימציה, מחזיר להם את הביטחון העצמי, מוכיח להם בפני עצמם שהם לא נמושות חסרות כושר עמידות, שישראל באמת לא כזאת נהדרת והם לא מפסידים כולם שהם לוזרים נמושות אז הם לא יכלו להישאר בגלל כמה קשיים קטנים ולא משמעותיים וכדומה'.

וזה היה ההסבר של כל התהליך וכל הפסיכופתולוגיה של אוטו-אנטישמיות, שנאת האוטו-אנטישמים את הדת של עצמם, שנאתם האוטו-אנטישמים את העם של עצמם, שנאת האוטו-אנטישמים את המדינה של עצמם, והצורך האובססיבי והכפייתי שלהם לעודד עוד ועוד שנאת יהדות על-ידי יהודים, שנאת ישראל על-ידי ישראלים, ומעל הכול, עוד ועוד ירידה מהארץ אחריהם של יהודים נוספים, על-מנת לזכות מחדש באישור שלהם את עצמם, בביטחונם העצמי, והערך העצמי שלהם, וזאת מטרת העל שלהם.

וזה הסיפור של האוטו-אנטישמיות, שנאת היהדות, שנאת העם הישראלי, שנאת הישראל, והאקטיביזם הרב מאוד בנושא, של lemner40 ואוטו-אנטישמיים נוספים כדוגמתו.

אני כל-כך שמח שהצלחתי להבין את כל הדברים האלו, במיוחד בהתחשב בעצם כך שכאמור, lemner40 לא שיתף פעולה (מסיבות שעכשיו הן מובנות לאחר שפיצחתי את הכול בעצמי והבנתי את הבושה הגדולה והכאב הגדול שאנשים כמו lemner40 נושאים איתם) והשאיר אותי להבין הכול לבד. הגעתי להרבה הארות חשובות בנושא זה וחשבתי שחשוב שאחלוק אותן עם החברים על-מנת לעזור להם להבין את התופעה המכוערת.

נסיים בכך שנאחל לימים שקטים יותר, של פחות אוטו-אנטישמיות, ושל פחות אויבים מבפנים, שזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים אותו, בשעה שיש לנו אויבים כה רבים מבחוץ.

שיהיה המשך שבוע נפלא לכל החברים ולכל עם ישראל.

 

[SupermanZW]

השתמשת בטיעון מעגלי, טיעון מעגלי הוא כשל לוגי, סתם שתדע. בנוסף, בשביל שקנאה תהפוך לשנאה צריכים לקרות מספר דברים ועל זה לא כתבת. ברוב המקרים קנאה לא הופכת לשנאה. כבר כתבת הודעה עם תוכן כמעט זהה בתגובתך ללמנר בשרשור שפתח, לכן בשרשור זה בינתיים לא חידשת דבר.

קראתי את הודעתך זו מתוך סקרנות וקיויתי למצוא בה פיצוח של מניעיו של למנר, לא מצאתי אלא את אותם טיעונים שגויים שכבר הבאת קודם, שלמעשה אינם מניעים. מאכזב.

 

[פולגאר]

הפסיכופתולוגיה של האוטו-אנטישמיות. כיצד יהודי ישראלי יכול לשנוא (אבל שנאת מוות של ממש, עם רצח בעיניים, כן?) את הדת של עצמו, את העם של עצמו, את המדינה​

כן, רק אצל יהודים זה יכול לקרות

אני לא מאמין!!

האם מישהו פה באמת מאמין???

www.tapuz.co.il

לוס אנג'לס: פעילים פרו-פלסטינים יהודים חסמו כבישים במחאה על המלחמה - ונעצרו

www.ynet.co.il

 

[Harrington]

כן, רק אצל יהודים זה יכול לקרות

אני לא מאמין!!

האם מישהו פה באמת מאמין???

www.tapuz.co.il

לוס אנג'לס: פעילים פרו-פלסטינים יהודים חסמו כבישים במחאה על המלחמה - ונעצרו

www.ynet.co.il

כהערה ניהולית ובכלל אציין את הסתייגותי מפתיחת שרשורים הנוגעים בגולשים ספציפיים ולא משנה מה התירוץ לכך. ניתן לפתוח שרשור בנוגע נטו לגולש אחר ברשות אותו גולש וצוות ההנהלה. עם זאת שרשור זה לא יימחק (אולי נשקול זאת מחדש אם הגולש ה׳מותקף׳ יבקש זאת), משום שעל אף אזכוריו הרבים הלכה למעשה הדברים לא תוקפים אותו דווקא אלא מנתחים מצב כללי ביחס לקבוצת אוכלוסייה שלמה.

ולדעתי האישית:


אין כל ספק שדבריהם של יורדים רבים כלפי ישראל נובעת מהצורך שלהם להצדיק את עצמם. לעתים זה חשוב להם עבורם, בעיני עצמם בלבד ולעתים בעיני קרוביהם ו/או אחרים. זה ידוע לכל מי ששוחח אי-פעם עם יותר מיורד אחד וזה אכן ענין נפשי בעיקרו.

בפורום אקטואליה יש מספר כותבים שעונים על הגדרה זו ונוהגים כך (חלקם ורדאר לא זה שהזכרת, אף נוהג לפתוח עשרות שרשורים עם דברים כאלה). חלקם כותבים גם כאן. כמובן שלעולם גולשים/יורדים אלו, מי מהם שנוהג כך יותר ומי מהם שפחות, יכחישו טענה זו. זאת לא רק משום שהיא מביישת אותם אלא משום שהיא מכשילה את ׳תוכניתם׳ להציג את ישראל באופן שציינת ומתוך כך את עצמם ואת החלטתם לרדת מישראל באופן המשתמע.

 

[פולגאר]

כהערה ניהולית ובכלל אציין את הסתייגותי מפתיחת שרשורים הנוגעים בגולשים ספציפיים ולא משנה מה התירוץ לכך. ניתן לפתוח שרשור בנוגע נטו לגולש אחר ברשות אותו גולש וצוות ההנהלה. עם זאת שרשור זה לא יימחק (אולי נשקול זאת מחדש אם הגולש ה׳מותקף׳ יבקש זאת), משום שעל אף אזכוריו הרבים הלכה למעשה הדברים לא תוקפים אותו דווקא אלא מנתחים מצב כללי ביחס לקבוצת אוכלוסייה שלמה.

ולדעתי האישית:


אין כל ספק שדבריהם של יורדים רבים כלפי ישראל נובעת מהצורך שלהם להצדיק את עצמם. לעתים זה חשוב להם עבורם, בעיני עצמם בלבד ולעתים בעיני קרוביהם ו/או אחרים. זה ידוע לכל מי ששוחח אי-פעם עם יותר מיורד אחד וזה אכן ענין נפשי בעיקרו.

בפורום אקטואליה יש מספר כותבים שעונים על הגדרה זו ונוהגים כך (חלקם ורדאר לא זה שהזכרת, אף נוהג לפתוח עשרות שרשורים עם דברים כאלה). חלקם כותבים גם כאן. כמובן שלעולם גולשים/יורדים אלו, מי מהם שנוהג כך יותר ומי מהם שפחות, יכחישו טענה זו. זאת לא רק משום שהיא מביישת אותם אלא משום שהיא מכשילה את ׳תוכניתם׳ להציג את ישראל באופן שציינת ומתוך כך את עצמם ואת החלטתם לרדת מישראל באופן המשתמע.

אפשר לדעת, למה כתבת את תגובתך כתגובה למה שכתבתי?
תגובתי לא התייחסה לאף גולש אלא לפעילים פרו-פלסטינים יהודים כפי שמצוין בקישור שצירפתי.
סלח לי שלא קראתי את תגובתו של האינפנטיל אלא התייחסתי אך ורק למה שקראתי ועליו הגבתי שזו הכותרת של תגובתו.

 

[Harrington]

אפשר לדעת, למה כתבת את תגובתך כתגובה למה שכתבתי?

סתם טעות. תגובתי, על שתי חלקיה, מכוונת כמובן לפוסט הפותח של השרשור.


עריכה מאוחרת:
כעת גם זה לא. נראה שכבוד המנהלת מיזגה שרשורים ומתוך כך תגובתי איכשהו שורשרה אליך ואמירתי שהיא מכוונת לפוסט הפותח כבר אינה נכונה אף היא. בכל מקרה אני מניח שדי ברור גם כעת לאיזה פוסט דברי היו מכוונים.

 

[פילוסוף רוחני33]

.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

כהערה ניהולית ובכלל אציין את הסתייגותי מפתיחת שרשורים הנוגעים בגולשים ספציפיים ולא משנה מה התירוץ לכך. ניתן לפתוח שרשור בנוגע נטו לגולש אחר ברשות אותו גולש וצוות ההנהלה. עם זאת שרשור זה לא יימחק (אולי נשקול זאת מחדש אם הגולש ה׳מותקף׳ יבקש זאת), משום שעל אף אזכוריו הרבים הלכה למעשה הדברים לא תוקפים אותו דווקא אלא מנתחים מצב כללי ביחס לקבוצת אוכלוסייה שלמה.

אני שמח שהבנת שהשרשור הוא לא באמת נגד אותו גולש, אלא אני משתמש בו ובסיטואציה איתו כמקפצה לעבר שיח גדול, רחב וכללי יותר על אנשים כדוגמתו.

הגולש ככל הנראה לא יודע בכלל על השרשור, הוא שם אותי על התעלם.

שזה ממש מצחיק כי הוא כבר שם אותי על התעלם פעם אחת, אך נאלץ להוריד אותו עד מהרה, כשהבין שאני מלך הפורומים, ולא בכדי, ושעל כן הוא למעשה מפסיד את הגולש הכי חכם, מוכשר ומעניין באתר

אין כל ספק שדבריהם של יורדים רבים כלפי ישראל נובעת מהצורך שלהם להצדיק את עצמם. לעתים זה חשוב להם עבורם, בעיני עצמם בלבד ולעתים בעיני קרוביהם ו/או אחרים. זה ידוע לכל מי ששוחח אי-פעם עם יותר מיורד אחד וזה אכן ענין נפשי בעיקרו.

בפורום אקטואליה יש מספר כותבים שעונים על הגדרה זו ונוהגים כך (חלקם ורדאר לא זה שהזכרת, אף נוהג לפתוח עשרות שרשורים עם דברים כאלה). חלקם כותבים גם כאן. כמובן שלעולם גולשים/יורדים אלו, מי מהם שנוהג כך יותר ומי מהם שפחות, יכחישו טענה זו. זאת לא רק משום שהיא מביישת אותם אלא משום שהיא מכשילה את ׳תוכניתם׳ להציג את ישראל באופן שציינת ומתוך כך את עצמם ואת החלטתם לרדת מישראל באופן המשתמע.

סתם טעות. תגובתי, על שתי חלקיה, מכוונת כמובן לפוסט הפותח של השרשור.

טוב, אז אם כך להיזהר יותר בפעם הבאה. נראה שהבור הפרימיטיבי רגיש לדברים האלו

 

[hrpbiiapnrpeltework]

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אני כל-כך...כל-כך...כל-כך אתעצבן.

 

[SupermanZW]

מעניין מה תומאס ואדהאוס היה חושב על זה