מה המסקנות מהשואה?

Y. Welis

New member
גם כאן הדעות חלוקות...

כלומר אין הגיון הישרדותי באינסטינקטים רצחניים מגיל צעיר, ור' כתבה כאן http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/901263.html אבל אין לי ספק שקיים אינסטינקט השמדתי, שגם שורשיו בעבר הרחוק (אולי תוצאה של מפגש בגזעי בני אדם אחרים), שמאפיל (override) על כל מוסריות רגילה, ומאפשר למי שפועלים בשמו לחסל במספרים גדולים, מבלי נזק נפשי רציני. המספרים הגבוהים קיימים משחר ההיסטוריה, ומדגימים שיש דחף שמוביל להרג לא רציונאלי של כל השבט היריב, גם כאשר סלקטיביות יכולה להועיל יותר. זה לא קשור למוסריות - הרבה מהמחסלים באו מתרבויות מפותחות יותר מקורבנותיהם, או לתועלתיות אמיתית (חוץ מהצורך להעניש באופן מוחלט או להרתיע), ויש כאן בניה על יכולת שהתקיימה מאז ומתמיד כנראה. השאלה הגדולה היא איך האינסטינקט הזה מעורר - כנראה שדרך תעמולה כבדה שמתמקדת ב*שוני* וב*נחיתות* הגזעית של השבט/עם המיועד להשמדה, כמו גם הדגשת הסכנה שבקיומו. אלה אגב נקודות-לחץ אבולוציוניות (שקשורות ליכולת שרידה של קבוצה), מה שמדגים שהאינסטינקט בהכרח קדום וקמאי. משלב מסויים השיכנוע עמוק דיו ומנטרל מגבלות מוסריות, ומוביל ליכולת השמדה המונית. גולדהאגן, בספרו החדש worse than war, טוען שהמניעה הטובה ביותר היא דרך חיסול המנהיגים המסיתים, אבל לדעתי זה רק מקור נקודתי אחד. ההסתה יכולה להפך למסורת תרבותית ואז להיות הרבה יותר חזקה וקשה לניטרול. כמובן שמצב מלחמה (שבירת חוקים וסמכויות מוחלטות) מעודד יותר מצבים כאלה.
 

yehuda7K

New member
אליוט הוא בדיוק שר הבטחון

אליוט הוא בדיוק שר הבטחון שלנו, ואני מצטט מהכתבה המענינת ב"הארץ": התברר שחרף העובדה שהזיכרון והתבונה שלו לא נפגעו, הוא הפך לאדם אחר. הוא נהיה אדיש וחסר רגשות, כלפי עצמו וסובביו. נראה היה שאיבד את היכולת להימצא בחברת בני אדם. הכתבה מעוררת בעיה נוספת, האם יש להרחיק מהחברה לצמיתות פושעים מסוימים, שאין להם יכולת שיפוט מוסרית? יהודה
 

Y. Welis

New member
לא הייתי נכנס לפוליטיקה מקומית...

אבל איבחון מוקדם יכול לעזור מאוד. הכללים שהציע גולמן ב'אינטלגנציה רגשית' יכולים לסייע לאבחן מקרים כאלה כבר מגיל צעיר (הוא מדבר על 8 עד 10, אאל"ט). אם כי הוא טוען שמי שנפגם רגשית (כתוצאה מהזנחה) לא ניתן לשקם - בניגוד לדעות אחרות. אבל אני לא חושב שזה אלמנט מחייב ליצירת קרימינל או מחסל המוני. זה יתרון בלי ספק, אבל לא תנאי. ההתניה התרבותית חשובה לא פחות באופן קבלת המרות, והמוכנות להשעות את הרגשות לטובת צו עליון.
 

tolona

New member
מניסיון חיים רוב האנשים טובים ולא כל עם מסוגל

לרצוח בהודו - אחת המדינות המאוכלסות בעולם לא הצליחו למצוא תליין, פשוט אנשים שם לא עושים דברים כאלה. יש בעולם עבריינים, ויש אנשים שמסתתרים מאחורי קישקוש של אנשים טובים אבל בפועל מבצעים האזנות סתר ושאר דברים לא חוקיים אבל הם, כמו העמים שרצחו עמים אחרים, הם מיעוט מכל העולם. ובדרך כלל הם תחתית החברה או במקרה של מדינות לרוב לא מדובר במדינות מתורבתות ונאורות במיוחד. שלא נדבר על משכילות. גם שהגרמנים רצחו יהודים, לא כל הגרמנים שיתפו פעולה, לא כולם ידעו מה הם עשו ולא כולם יכלו להתנגד.
 

Y. Welis

New member
שם יש קאסטות - מעמדות שחלקם נחותים ביותר

ועיסוקם המסורתי כולל בין השאר ניקוי אשפה ואיסוף גוויות ושריפתן. ה'טוב' הוא עניין של תרבות. מה שלדעתי המחקרים האחרונים מראים הוא שהטוב (במובן של אמפאתיה לאחרים) קיים בנו באופן מובנה, אבל דורש *טיפוח*. ללא הטיפוח הנדרש (ע"י הורים אוהבים, חינוך הומאני וכן הלאה) הוא עשוי להתעוות ולהישחת.
 

tolona

New member
מסכים עם התגובה הזאת

בקיצור טוב לב בא עם אינטליגנציה והצלחה ורוע זה לאנשים שלא חיבקו בבית ושאר בעיות...
 
למעלה