אטימולוגיה עממית
כך נקראים הסברים אטימוליוגיים המבוססים על דמיון מקרי בצליל. השם 'ירושלים' אינו מורכבת מיראה ושלמות. החלק הראשון 'יְרוּ' (בהגייה העברית) או 'אוּר' (בהגייה הערבית) פירושו 'עיר' (וכאן הדמיון בצליל באמת מרמז על מקור משותף). החלק השני 'שלם' הוא שמה הקדום של העיר, כמוזכר בבראשית י"ד, יח: "וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם". ומה פירוש השם 'שלם'? לא ברור. אפילו לא בטוח שזה עברית. לשמות מקומות יש נטייה לעבור מדור לדור, גם כשהשפות מתחלפות. קרוב לוודאי, שהשם הוענק לעיר ע"י איזה עם קדום, שלשונו אינה מוכרת לנו וגם לא נשאר ממנה זכר, ומשם התגלגל לעברית. אז אמנם יש סיבה למתן השם, אבל כנראה לעולם לא נדע אותה. השם 'תל אביב' גם הוא מוזכר בתנ"ך - יחזקאל ג', טו: "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר". כלומר, מדובר בעיר בבלית בכלל, שלא יתכן שיש לה שם עברי. רק אלפי שנים מאוחר יותר, הוצע שם זה כתרגום ל'אַלְטְנוֹיְלַנְד' שטבע הרצל: 'אלט' - ישן, 'נוי' - חדש, 'לנד' - ארץ. ארץ ישנה-חדשה. הרעיון היה, ש'תל' מסמל ישן ו'אביב' מסמל חדש. "גרמני בתנך זה אדום"? את הטענה הזאת אפילו לא הבנתי.