מה הן שיני בינה ומדוע הן הוכחה לאבולוציה ?

Charles Darwin

New member
הכותרת שלך היא (כרגיל) משפט טעון / שאלה טעונה

לא זכור לי ששכחתי מוטציות נייטרליות בעבר וגם הפעם לא שכחתי אותן. לדעתי סלקציה לא מעלימה מוטציות נייטרליות. אולי אתה מתכוון 'אבולוציה' או סחף, אבל לא סלקציה. לעניות דעתי לסלקציה לא אמורה להיות שום השפעה על מוטציות נייטרליות למעט ההשפעה העקיפה של hitchhiking.

"ברירה טבעית לא מסוגלת לקבע מוטציות ניטרליות ולכן מחסלת אותן לגמרי."

אם אתה לא מסוגל להציל את הילדים שגוועים ברעב באפריקה, זה אומר שאתה מחסל אותם?

"ולמרות זאת בין מוטציות שהתקבעו, הניטרליות הן רוב גדול. זה בזכות הסחף."

קיבוע של תכונה = ירידה בשונות, שזה כל מה שסחף עושה. האם הירידה הזו בשונות חיונית למשהו? לא בהכרח. אמנם רצוי בהחלט להימנע מעודף שונות, אולם גם סלקציה יודעת להיפטר משונות ולא ברור אם הסחף חיוני בהקשר הזה (או בכל הקשר אחר). ושוב, הסחף ישנו, על זה אין ויכוח, השאלה היא האם הוא חיוני או תורם משהו חיובי.

"אני לא מכיר שיטה לכמת באחוזים את התרומה של סחף גנטי לאדפטציה, אבל זה לא אומר שהתרומה הזו היא 0%."

לא בגלל זה אני מעריך את התרומה של סחף ב-0%~ אלא משום שהוא יכול באותה מידה להגדיל או להקטין את הפנוטיפ ולכן כשעושים ממוצע על פני הרבה תכונות זה צריך פחות או יותר להתקזז.

"גם אם נגביל את הדיון למוטציות שהתקבעו ויש להן השפעה בפנוטיפ (שינוי ברצף חלבון, לא רק "מריחה שונה של הדנ"א בג'ל" ) אז אפילו לדעת הממעיטים 50% מתוכן ניטרליות. הן לא היו יכולות להתקבע בברירה טבעית."

ההבחנה בין מוטציות סינונימיות ולא-סינונימיות עשויה להיות שימושית לצרכים מסוימים, אבל צריך לזכור שזו חלוקה שרירותית ובמקרה הזה היא פשוט אבסורדית. לרוב המוחלט של המוטציות ה*לא* סינונימיות יש אפקט זניח בערך כמו של המוטציות הסינונימיות, אך למיעוט מתוכן יש אפקט שיכול להיות גדול בהרבה סדרי גודל (במיוחד אם מסתכלים על תכונה שלמה, כפי שעשינו בדיון הנוכחי).

יתרה מזו, נראה שאתה מתעלם מזרועותיו הארוכות של ה-hitchhiking, שההשפעה שלו מתבטאת בד"כ על פני מיליוני או עשרות מיליוני נוקלאוטידים, גם אם האפקט המדיד בטכנולוגיה של היום הוא קטן יותר (נגיד רק מיליון או פחות). היות ומדובר באפקט של סלקציה, המשמעות היא שמספיק קומץ קטן של אללים שנבררו כדי להשפיע על רוב הכרומוזום אם לא על כולו. כך שלא ברור בכמה התקבעויות סלקציה לא שיחקה שום תפקיד ויכול להיות שזה מאוד נדיר.

"אבל סחף גנטי מעלים הרבה פחות שונות מברירה טבעית."

הפוך, גוטה.

"אילולא הסחף הגנטי, השונות באוכלוסיות שלנו היתה הרבה יותר נמוכה ממה שהיא"

הפוך, גוטה, הפוך.

"לדוגמה בניסוי של לנסקי, המוטציה האדפטיבית לעיכול ציטרט לא היתה אדפטיבית אילולא הופיעה לפניה מוטציה ניטרלית שהתקבעה בסחף גנטי"

מתאם לא מעיד על סיבתיות. להערכתי הסיבה שהסלקציה פעלה על תכונה שהתקבעה היא פשוט שבטווח הארוך רוב השונות היא מקובעת ולא בגלל שהתקבעות היא דרישה מוקדמת.

"ב-NDC שלך השעון המולקולרי מתקתק בזכות ברירה מלאכותית יותר חזקה מכל דוגמה של ברירה מלאכותית שאני מכיר. אתה מנסה לרמוז שזה מה שקרה במציאות?"

לא, אני מנסה לרמוז שתקתוק סדיר של השעון המולקולרי לא מהווה עדות לסחף ולא תומך בתאוריה הנייטרלית.

"אז מי הפעיל את הברירה המלאכותית? אלוהים או החייזרים?"

אני מזכיר לך את חוק גודווין בגרסה האבולוציונית שלו...
 

Charles Darwin

New member
לדעתי המטרה של הדיונים כאן היא לא לתקן שגיאות

אם כבר אז המטרה של פלוני היא לשכנע את הפורום ש*הוא צודק* ושלילת צדקתו של הצד השני אינה מטרה per se אלא תוצר לוואי, או spandrel אם להשתמש בז'רגון אבולוציוני. האם הטיעונים שהצגת הם כל כך משכנעים שאין מבחינתך צורך להמשיך בבחינת "התביעה נחה"? אולי. לא אני אשפוט. אבל זה לא לגמרי מסתדר לי עם העובדה שנדרשו לך 48 שעות כדי להגיב בחצי שורה. בכל אופן לאלה שמתעניינים בנושא (רני?) אני ממליץ לקרוא את המאמר שאתה קישרת אליו כדי לקבל טעימה קטנה מהתחום.

תודה בכל אופן על הדיון
 
אי אפשר להניח אוטומטית שזה נוצר כאדפטציה

רק בגלל שבדיעבד הסתבר שזה שימושי. אני אפילו לא מכיר ראיה שאנשים עם מוח יותר גדול עושים יותר ילדים.

הנחה אוטומטית של אדפטציה זו שגיאה נפוצה אצל ביולוגים אבולוציונים שלא מתמצאים בביולוגיה מולקולרית, למשל יואל רק (שהרקע שלו הוא אפילו לא ביולוגיה אבולוציונית אלא רפואה ואנטומיה של בני-אדם). בתחום של ביולוגיה מולקולרית, דווקא סחף גנטי הפך להשערת האפס, כל עוד קיומו של לחץ סלקציה לא הוכח. יש לזה סיבות טובות.

גם אם המוח גדל כאדפטציה, מאוד לא סביר שזה קרה ללא עזרת סחף גנטי. לכן השאלה היותר ריאליסטית היא כמה אחוזים תרם הסחף למוח הגדול של היום? זה דבר שמאוד קשה להעריך, ואני בספק אם תמצא מומחה רציני בתחום שיזרוק לך מספרים כמו ש"צ'רלס דרווין" זורק לך פה. אבל מן הניסיון הכללי בביולוגיה מולקולרית, תשובה באזור של עשרות אחוזים היא מאוד ריאלית. השאלה היא יותר אם זה משהו כמו 30% או 80%.
 

Charles Darwin

New member
"רק בגלל שבדיעבד הסתבר שזה שימושי"?

לא, גם בגלל שאמהות ותינוקות נופלים כמו זבובים בלידה כתוצאה מהראש הגדול של הילוד. וגם בגלל שהגולגולת, אדפטציה די מרשימה בפני עצמה, הפכה לכל כך דקיקה באדם שאגרוף יכול לסכן חיים. וגם בגלל שלא רק הגודל קובע אלא גם המורכבות. וכו'.

"אני אפילו לא מכיר ראיה שאנשים עם מוח יותר גדול עושים יותר ילדים."

מעניין שכשדיברנו על הבדלים קוגניטיביים בין אוכלוסיות של בני אדם שללת סחף כיווני, למרות שמדובר בהבדלים קטנים פי ~100...
 
כאמור, מה שגרם לשינוי

זה שהלסתות באדם המודרני קטנו מאוד (למה הן קטנו זו כבר שאלה אחרת, שלא בטוח שיש לה תשובה חד משמעית, אבל עובדתית הן קטנו). זו הסיבה שהיום אין לשן האחורית ביותר בכל רבע לסת מקום.

כאשר שיני הבינה מצליחות כבר לצאת, הן שימושיות ללעיסה כמו כל שן טוחנת אחרת.
 
תשובה טובה, תודה


האם ידוע מה אחוז האנשים באוכלוסיה שאצלם שיני הבינה לא מצליחות לצאת כמו שצריך ?
 
האחוז הזה מאוד משתנה באוכלוסיות שונות

הוא נע בין אפס (למשל אצל בני הבנטו באפריקה ואצל ילידי טסמניה) לכמעט 100% (למשל אצל אינדיאנים ממקסיקו). מדובר על ממוצע אוכלוסיה כמובן, שסביבו יש בדרך-כלל שונות ניכרת. יש גם הרבה אנשים שאצלם חלק מארבעת שיני הבינה מגיחות וחלק לא.

תקציר של מאמר מדעי בפאבמד
 

Charles Darwin

New member
שמע, אני לא מעוניין לפתוח חזית נוספת, אבל...

אין לי גישה למאמר ויש לי כמה תהיות. קודם כל אין דבר כזה ילידי טסמניה; הם "נכחדו" במאה ה-19 וכיום יש רק אוכלוסיה מעורבת. דבר שני "בני הבנטו באפריקה" זה מאות מיליוני אנשים, כולל רוב השחורים בצפון ודרום אמריקה. דבר שלישי, לא כל כך ברור לי איך יש שונות גדולה בתכונה יחסית בדידה (אמנם יש 4 שיניים כאלה, אבל בכל זאת). שונות גדולה בתוך האוכלוסיה אני אצפה למצוא בתכונה מורכבת כמו גובה או גודל המוח.
 
לא קראתי את גוף המאמר

התקציר מזכיר גם נתונים מאוכלוסיות נכחדות ויתכן שהאוכלוסיה הטסמנית היתה בינהן (אין בעייה לבדוק שיניים בגולגלות. עושים את זה כל הזמן).

גודל השונות מוגדר על פי טיב המשתנה הספציפי. אם כל צירוף אפשרי של ארבעת שיני הבינה נמצא בשכיחות שווה אז השונות היא מקסימלית, ואם רק צירוף אחד נמצא אז השונות היא אפס.
 

Charles Darwin

New member
סליחה שאני נודניק, אבל אם לא קראת את גוף

המאמר, מאיפה המידע על הבנטו למשל? ועל סמך מה אתה מניח שהשונות בתוך האוכלוסיות גדולה? אם ההנחה הזו מבוססת על 'תכונות' באופן כללי, אז בכלל לא ברור שזה תופס במקרה הזה (כאמור, תכונה פשוטה מאוד בהשוואה לגובה וכו'). ולא ראיתי איזכור לאוכלוסיות נכחדות אלא ל"פרטים" מתקופת האבן ועד לימי הביניים. לא ברור מה זה אומר, אבל זה לא ממש מסתדר לי עם הטסמנים. בכל מקרה הייתי שמח לראות את המאמר, במיוחד משום שהתקציר באמת מעניין (גם אם האנגלית שם לא משהו), אבל אני מבין שגם לך אין גישה. אגב, בעבר היתה ביקורת בפורום על שימוש במאמרים מכתבי עת לא מבוססים. איך היית מדרג את ה-Prague Medical Report בהקשר הזה?
 
הצצתי גם בעוד כמה מאמרים

אחד מהם חופשי ברשת, אבל חשבתי שהם מסובכים מדי לצורך השאלה הפשוטה שנשאלתי. לגבי הבנטו, מדובר בתושבי אנגולה דוברי שפת בנטו.
 

Charles Darwin

New member


אגב, זה לא בדיוק אותו מאמר, למרות שזה מספיק קרוב. נראה שהאוכלוסיות האפריקאיות די דומות בתכונה הזו (ודומות גם לטסמנים הרחוקים), אם כי החוקרים שכחו לדגום בושמנים, פיגמים והאדזה... ;) המידע על הטסמנים מגיע ממאמר מ-1936 ולא בטוח שהיה פשוט לחזור על המחקר הזה היום (מטעמים אתיים).
 

Charles Darwin

New member
הסבר אפשרי_ללא סלקציה_להבדלים בין אוכלוסיות!

אולי זו פשוט פונקציה של גודל הלסת. נראה שלאפריקאים ולטסמנים יש/היתה לסת קצת יותר גדולה ולכן בד"כ אין מה שיפריע לשיני הבינה לצמוח. אצל אירופאים ואסייתים הלסת קטנה במקצת ולכן אולי צפופה יותר (למרות שזה תלוי גם בגודל השיניים), מה שעשוי למנוע באופן מכאני/התפתחותי צמיחה של שיני בינה במקרים מסוימים. במקרה כזה אולי זו באמת לא אדפטציה אלא מה שגולד ולוונטין כינו spandrel.
 
למעלה