......
את כול הפרטים עדיין לא קיבלתי (זה כאמור יקרה בימים הקרובים) אבל ככול שאני חושבת על ההצעה הזאת ברצינות אני דיי מרגישה שדרוג רק מעצם הפנייה,אני אקבל את כול הפרטים ואעדכן ובינתיים אני רק ארמוז שמדובר בעבודה מעבר לכול מה שדמיינתי לעצמי אי פעם,אבל כאמור עוד אין לי את כול הפרטים ולא כול הנוצץ זהב ולפעמים צריך ללכת לא למה שיוקרתי אלא למה שמתאים ורק אחרי שכול הפרטים יהיו אצלי אני אוכל להחליט סופית,אם התשובה תהיה חיובית החיים שלי בהחלט ישתנו,כולל מקום המגורים... אגב גם לכם מופיעים השרשורים למטה כסימני שאלה כולל בתוך ההודעות עצמן?לי כן וניסיתי גם קידוד או להגיב להודעות סתם לשם הבדיקה ורק כאשר אני לוחצת על התגובה להודעה אני יכולה לקרוא את ההודעה המקורית ולא את סימני השאלה וזה משונה,בחיים לא ראיתי תופעה כזאת,אם זה רק אצלי אני אחכה שיסתדר לבד(גלשתי כרגע בעוד פורומים בפרדס ורק פה יש את סימני השאלה במקום המילים)ואם זה אצל עוד חבר'ה אני אפנה להנהלת הפרדס שתעזור בעניין... היום היה לי יום מטורף,לא ישנתי כמעט בלילה כי כול הזמן התעוררתי עם דאגות איך יהיה עם הילד,מזל שאני רגילה לא לישון הרבה ככה שמבחינת תפקוד זה לא משפיע עליי...בשעה עשרה לשש קמתי סופית והתחלתי לחפש מה עוד לארגן עבור הנוחות של הילד,ברור שהשתדלתי מאוד לא להעיר את כול המשפחה אבל לא הכי הצלחתי,בשעה שש וחצי כבר ישבתי וחיכיתי על קוצים שהילד יגיע,בשבע כשראיתי שהנהג מתעכב(אפילו שאני כבר מכירה אותו טוב כדי לדעת שבימי ראשון הוא תמיד מאחר ועובד לאט נוכח סלידתו מתחילת שבוע חדש אחרי מנוחה)והאמא לא מתקשרת כבר התחלתי לתהות אולי בסוף ויתרו על הרעיון,בשעה שבע ועשרים בערך נשמע צפצוף וכמובן שזה היה הנהג שלא טרח להתקשר אליי אלא העדיף לצפצף כדי לאותת לי לצאת החוצה ולקלוט את הילד,כמובן שהנהג לא ויתר על עקיצה בעניין זה שהיום הוא יסע בלי מלווה עם אלה למקום של הפיגור העמוק ושהוא יתלונן למועצה,ברור שהוא צחק כי הרי הוא בכלל לא מבין למה השנה המלווה(אני...) לא מוותרת על ימים ולא מחפפת בכלליות את העבודה איתו ועם ההסעה אלא מקפידה על כול פרט ודואגת לכול ילד(לפעמים יותר מההורים שלו...),סיימנו לעקוץ והילד הורד מהמעלון ולקחתי אותו הביתה,הוא בא כול כך שמח שמיד התחיל לחייך ולכבוש את אימא שלי שכמו רוב האנשים שנתקלים בו מתפארים קודם מהמראה שלו(הוא אומנם משותק ועם פיגור אבל הוא יפה,עם חיוך כובש,עיניים מדברות וחתיך בכלליות)וכמובן פלטה "איזה יפה!"(בשונה מילדים אחרים הוא לא מעוות בפנים ואם היה ילד רגיל כול הבנות היו מסתובבות סביבו),הילד מצידו המשיך לחייך ולהגיב כאילו הוא כול הזמן מגיע לבית שלי והפתיע גם לאורך כול היום עם ההתנהגות שלו(לא בכה וזה ילד שדיי אוהב לקרצץ בדרך כלל,חייך המון,לא היה אנטי כלפי כול דבר כמו שקורה איתו הרבה והיה בכלליות מבסוט),אחי הקטן קצת פחד ונרתע ממנו בהתחלה אבל מבחינתי זה היה מסר חשוב להעביר לו על קבלת השונה והסברתי לו כול מיני דברים על הילד הזה ועל האוכלוסיה של הילדים בביה"ס,גם אבא שלי דיי נרתע כנראה מהכאב לב שמעורר ילד כזה שעל כיסא גלגלים עם רצועות מכול כיוון וחוסר יכולת לדבר(דווקא אומרים שעוד כמה שנים הוא יתחיל להגות כמה מילים ממשיות) אבל בכול זאת לא הייתה שום בעיה מיוחדת לאורך כול היום עם אף אחד מהצדדים,היה פשוט כיף ונחמד,ראינו יחד טלוויזיה והרקדתי אותו למשמע השירים של הילדים,השקנו עציצים,סיפרתי לו סיפור,שמתי אותו על המזרון וכו' ובהחלט עברנו בהצלחה את היום הזה...האימא לא התקשרה עד בערך חצי שעה לפני שבאה לקחת(הנהג לא יכל אז היא נידבה מישהו אחר)וכשהיא התקשרה היא אמרה שמבחינתה היא הייתה משאירה אותו אצלי עוד אבל הבהרתי מראש שאני עסוקה(אני עדיין זוכרת מה שהיה ביום חמישי,לא צריך לתת לה להשתולל מידיי עם כמה שאני אוהבת לעזור ואוהבת את הילד בפרט),היא אמרה שכול עוד אני גרה באיזור היא רוצה להמשיך את העניין שאני אעבוד איתו בחגים ואחרי הצהריים ושכרגע זה הפתרון כי להביא מטפל מחו"ל זאת פרוצדורה מבחינתה(שמענו...),כשהיא באה הילד התלבט אם בכלל בא לו לבוא איתה או שהוא רוצה להישאר ולפי המבטים שלו הוא דווקא לא התנגד להשאר עוד קצת,האימא סיפרה שהיא דיברה איתו מאתמול בלילה כמה פעמים ככה שהוא היה מוכן לעובדה שהוא מגיע אליי ואולי בגלל זה הוא התנהג כול כך יפה וטבעי...כבר חשבתי שאין לי בסוף שיעור נהיגה ואמרתי לעצמי שזה דווקא בסדר כי אני אוכל קצת להשקיע במשהו נוסף שרציתי(על הביקור אצל השני ויתרתי להיום למרות שהאימא שלו כול הזמן שאלה מה קורה איתי ואמרה שההפסד שלהם אם לא אבוא,אני מאוד אוהבת אותם וכמובן שאני אבוא ביום אחר ושיזכרו שהבטחתי ואני חייבת להם ביקור)ואז התקשר המורה והודיע שיש לי שיעור ושהוא פשוט שכח לעדכן אותי על ההסכמה לשינוי בשעה כמו שביקשתי יום קודם,אז נסעתי לכיוון השיעור נהיגה וכמובן נתקעתי באוטובוס הכי עמוס ומסריח מזיעה שאי פעם עליתי עליו בקו הזה ותוך כדי מתקשרת חברה ממש ממש ממש טובה שלי מזה 15 שנה וטוענת שאחרי כמעט חצי שנה שאני מנסה להשיג אותה והיא עסוקה היא רוצה לפגוש אותי דחוף כי קרה משהו והיא רוצה כתף תומכת,אני עוד לא מספיקה לסכם איתה ויש טלפון ממישהי שכבר שבועיים אני מנסה לתאם איתה בשביל לקחת כמה עבור הילדים של הביה"ס והיא תשמח שניפגש היום,בקיצור היה יום משונה לחלוטין ורק בשמונה ועשרה חזרתי הביתה ועם החברה קבעתי להיפגש יום אחר כי במילא כול לוח הזמנים הלא מתוכנן השתבש לי משעות הצהריים ועד שחזרתי הביתה אבל למרות כול הומס והשינויים הנסיבתיים אני חושבת שהיה לי בסך הכול יום דיי מוצלח והישגי וזה שהילד והמשפחה שלי הסתדרו טוב בכלל גורם לי לשמוח(אבא שלי לא מפסיק למלמל מהרגע שהילד הלך שהוא בשוק ממה שאני עושה ורואה כול יום ושמגיע לי הרבה כול הכבוד אפילו יותר ממה שהוא חשב מהתמונות ומהדיבורים כי לא כול אחד והוא מתכוון לעצמו בין השאר יכול לעמוד בטיפול בילדים כאלה)...
