מה הצורה התקינה של סַבָּא רַבָּא - בלשון נקבה? ומהי צורת הריבוי התקינה

[בחשכת הלילה]

ניסיתי לבדוק באמצעות גוגל-טרנסלייט איך "סבא, סבא-רבא, סבא-רבא-רבא" נראים בשפות הודו-אירופיות שונות. באף אחת מהן לא זיהיתי שימוש במילה "גדול" במובן של "רבא", אבל אין לי ידע מספיק על מנת להיות בטוח. אולי אצליח להעתיק לכאן את תוצאות החיפוש.

 

[בחשכת הלילה]

גרמנית Großvater, Urgroßvater, Ururgroßvater.
צרפתית grand-père, arrière-grand-père, arrière-arrière-grand-père.
ספרדית abuelo, bisabuelo, tatarabuelo.
איטלקית onno, bisnonno, trisnonno.
יוונית παππούς, προπάππους, προ-προπάππους.
ליטאית senelis, prosenelis, proprosenelis.
בולגרית дядо, прадядо, пра-пра-дядо.
פולנית dziadek, pradziadek, prapradziadek.
הולנדית grootvader, overgrootvader, betovergrootvader.
דנית bedstefar, oldefar, tipoldefar.
נורווגית Bestefar, oldefar, tippoldefar.
שוודית farfar, farfars farfar, farfars farfars farfar.
לוקסמבורגית Grousspapp, Urgrousspapp, Ur-Ur-Grousspapp.
רומנית Bunicul, străbunicul, stră-străbunicul.
אירית Seanathair, sin-seanathair, sin-sin-seanathair.​

 

[בחשכת הלילה]

גרמנית Großvater, Urgroßvater, Ururgroßvater.
צרפתית grand-père, arrière-grand-père, arrière-arrière-grand-père.
ספרדית abuelo, bisabuelo, tatarabuelo.
איטלקית onno, bisnonno, trisnonno.
יוונית παππούς, προπάππους, προ-προπάππους.
ליטאית senelis, prosenelis, proprosenelis.
בולגרית дядо, прадядо, пра-пра-дядо.
פולנית dziadek, pradziadek, prapradziadek.
הולנדית grootvader, overgrootvader, betovergrootvader.
דנית bedstefar, oldefar, tipoldefar.
נורווגית Bestefar, oldefar, tippoldefar.
שוודית farfar, farfars farfar, farfars farfars farfar.
לוקסמבורגית Grousspapp, Urgrousspapp, Ur-Ur-Grousspapp.
רומנית Bunicul, străbunicul, stră-străbunicul.
אירית Seanathair, sin-seanathair, sin-sin-seanathair.

 

[בחשכת הלילה]

stră ברומנית גוגל טרנסלייט מתרגם כ-great, גדול. אולי האקדמיה לקחה משפה זו?

 

[trilliane]

זה ההסבר ההגיוני היחיד שעולה בדעתי למשפט שציטטתי. יש לך הסבר אחר?
אם הבנתי נכון, "סבא רבא" אינו מופיע במקורות. האקדמיה המציאה אותו. מה זה "על דרך הארמית"? - שיצלצל כמו ארמית. לא כך? "סבא רבא" אכן "מצלצל כארמית".

אגב, הביטוי "סב גדול" בעברית לא היה מוכר לי.
אני מודה שאינני יודע מאיזו שפה שאלה אותו האקדמיה , אולי משוודית או מקטלונית – על זה לא אתווכח.
אני מסכים בהחלט עם ההסבר שלך, מדוע זה נשמע לנו כמו אנגלית: כי את האנגלית אנו מכירים יותר!

האקדמיה לא המציאה אותו, היא כתבה מפורשות: "האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית".

 

[בחשכת הלילה]

האקדמיה לא המציאה אותו, היא כתבה מפורשות: "האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית".

מה זה כאן "בחרה"? מתוך איזשהו מבחר אפשרויות? להבנתי, היא בחרה... מה להמציא.
אם לא היה ביטוי מקובל בעברית, אז האקדמיה המציאה אותו. לא כך? היא בחרה להמציא אותו "על דרך הארמית", כלומר, שיצלצל כאילו זה משהו מהמקורות.

 

[trilliane]

מה זה כאן "בחרה"? מתוך איזשהו מבחר אפשרויות? להבנתי, היא בחרה... מה להמציא.
אם לא היה ביטוי מקובל בעברית, אז האקדמיה המציאה אותו. לא כך? היא בחרה להמציא אותו "על דרך הארמית", כלומר, שיצלצל כאילו זה משהו מהמקורות.

לא, לבחור אין פירושו "להמציא", וכאן כתבו מפורשות "בצירוף המהלך", משמע, האקדמיה בחרה לאמץ את הצירוף שכבר היה שגור בציבור.

 

[בחשכת הלילה]

לא, לבחור אין פירושו "להמציא", וכאן כתבו מפורשות "בצירוף המהלך", משמע, האקדמיה בחרה לאמץ את הצירוף שכבר היה שגור בציבור.

כל אלה - ניחושים. המשפט הזה אינו מפרט אם "בחרה מה להמציא" או "בחרה אם לאמץ", אלא רומז שהיתה בחירה בין אפשרויות שונות.
נניח שבחרה לאמץ ביטוי שכבר היה שגור בציבור. ביטוי כזה, שלא הופיע במקורות, לא היה יכול לצמוח יש מאין. מעניין מאוד מה מקורו. מתי הוא הופיע לראשונה בספרות העברית.

 

[trilliane]

כל אלה - ניחושים. המשפט הזה אינו מפרט אם "בחרה מה להמציא" או "בחרה אם לאמץ", אלא רומז שהיתה בחירה בין אפשרויות שונות.
נניח שבחרה לאמץ ביטוי שכבר היה שגור בציבור. ביטוי כזה, שלא הופיע במקורות, לא היה יכול לצמוח יש מאין. מעניין מאוד מה מקורו. מתי הוא הופיע לראשונה בספרות העברית.

ממש לא ניחושים. לי המשפט ברור כשמש. אבל אתה מוזמן לפנות אל האקדמיה ולשאול.
בעניין בחירה, תמיד יכולות להיות אפשרויות אחרות, אבל אין פירוש הדבר שהן הועמדו לבחירה. התהליך באקדמיה הוא דמוקרטי (מזכיר קצת את הכנסת, ועדות ואז הצבעה במליאה) ולא פעם עומדת להצבעה אפשרות אחת ויחידה. וזה לא בהכרח אומר שהיא מתקבלת... יש מקרים שהאקדמיה דנה בסוגיה ומחליטה שלא להחליט.
אחרון חביב, ביטוי יכול לצמוח "יש מאין" פשוט כי מישהו החליט להמציא אותו. אך אף פעם זה לא בחלל הריק. טבעי שיהיה מאחוריו היגיון מסוים. כאמור, אתה מוזמן לפנות לאקדמיה לבירור נוסף. הם נחמדים מאוד ועונים די מהר בדרך כלל.

 

[בחשכת הלילה]

לא, לבחור אין פירושו "להמציא", וכאן כתבו מפורשות "בצירוף המהלך", משמע, האקדמיה בחרה לאמץ את הצירוף שכבר היה שגור בציבור.

נראה לי שאני מתקשה בקריאת טקסט עברי בלי ניקוד. אני שובר את הראש מה זה יכול להיות "בחרה בְּצירוף הַמַּהֲלָךְ", ומסתבר שכתוב "בחרה בַּצירוף הַמְּהַלֵּךְ"
עם זאת, עדיין מעניינת השאלה, מה מקור הצירוף "הַמְּהַלֵּךְ".

 

[בחשכת הלילה]

שאלה נוספת באותו נושא. אם אינני טועה, המילה "נין" מופיעה במקרא במובן של בן! איך זה קרה שכיום משמשים בדיוק באותה מילה במשמעות הבן-של-הנכד?

 

[בחשכת הלילה]

בראשית
[פרק כא' פסוק כג']
וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם-תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ

ישעיה
[פרק יד' פסוק כב']
וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם-יְהוָה

איוב
[פרק יח' פסוק יט']
לֹא נִין לוֹ וְלֹא-נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו

לעומת זאת, "שילשים" מופיעים תמיד לפני "ריבעים": שילשים וריבעים, ולא להיפך.

 

[משוגע בבגד כפת]

לעניות דעתי נין במשמע הילדים הקטנים שנולדו לאו דווקא בנים ממש. ונראה שנין מתקשר לימינו בהגדרת "תינוקות זוחלים" כפי שנו"ן מורה על נחש/ דג (או תנין) וכן לפי הפסוק לפני שמש ינון שמו שכבר עמד או הופיע לפני השמש.

נכד לעניות דעתי קרוב ל לכ"ד, לק"ט ונבדל מהשימוש הכללי זרע שמשמעותו פיזור ובשל כך משמעות נכד הילדים שטרם נולדו.

כך ניתן לשער שהחילופין בלשון ימינו פחות או יותר הותירו את נין במקומו אם כי כסמן דורי אבל הדיבור על ילדים שלא נולדו עדיין התיתר.

שילש וריבע סמן דורי מן הסתם.

 

[בחשכת הלילה]

לעניות דעתי נין במשמע הילדים הקטנים שנולדו לאו דווקא בנים ממש. ונראה שנין מתקשר לימינו בהגדרת "תינוקות זוחלים" כפי שנו"ן מורה על נחש/ דג (או תנין) וכן לפי הפסוק לפני שמש ינון שמו שכבר עמד או הופיע לפני השמש.

נכד לעניות דעתי קרוב ל לכ"ד, לק"ט ונבדל מהשימוש הכללי זרע שמשמעותו פיזור ובשל כך משמעות נכד הילדים שטרם נולדו.

כך ניתן לשער שהחילופין בלשון ימינו פחות או יותר הותירו את נין במקומו אם כי כסמן דורי אבל הדיבור על ילדים שלא נולדו עדיין התיתר.

שילש וריבע סמן דורי מן הסתם.

תודה רבה.