אםנם זה לא נקרא "הצהרת רגשות"
אבל יצאתי פעמיים עם בחורה אחת. פעם שנייה היתה עם החלפת "משלוח מנות" כי זה היה בסביבת הפורים. לאחר מכן, אחרי עוד כמה שיחות, היא פשוט הפסיקה לענות לי לטלפונים. אחרי שהתקשרתי אליה מטלפון לא זמין לטלפון שלה בעבודה, היא ענתה (כמובן בלי לדעת שזה אני), ואחרי שאמרתי מי זה, המשיכה לדבר כאילו הכל כרגיל, אני עדיין הייתי "מאמי" ו"חמוד", אבל אחרי כמה מילים של "מה שלומך?" פתאום היא אמרה לי "הבוס שלי נכנס, אני לא יכולה לדבר" ופשוט ניתקה לי בפרצוף... בפגישות שהיו לנו היא סיפרה לי שהבוס הזה עושה הכל למענה, הוא אפילו נסע לקנות לה תרופות שהיא היתה צריכה דחוף בזמן העבודה שלו. לא נראה לי שהוא היה עושה לה בעיות בגלל שיחת טלפון אחת בזמן העבודה. בכל מקרה, הבנתי את הרמז ולא התקשרתי אליה יותר. אבל מה, גם אני פעם נעלמתי למישהי, וזה משהו שלעולם לא אסלח עליו לעצמי! זה דווקא לא היה תוך כדי קשר רומנטי (לא מאמין שהייתי יכול להעלם תוך כדי קשר כזה). היתה בחורה שנפגשתי איתה פעמיים (מצחיק איך היתה תקופה שבה כל הנסיונות שלי לפתח קשר נגמרו תמיד אחרי 2 פגישות גג). היו לנו שיחות נפש מאוד ארוכות, הרגשתי שעברנו דברים מאוד דומים בעברינו וחשבתי שאני לא מכיר מישהי שמבינה אותי כמוה. הסתבר גם שפעם ראיתי אותה באיזה מועדון, רק שלא היה אומץ להתחיל איתה (היא גם היתה שם עם אמא שלה), אבל מה - היא זכרה אותי מאז! בקיצור, כל הדברים האלה היו בשבילי מין סימן שהפעם זה הולך להצליח ולעבור את רף שתי הפגישות... אבל התבדיתי, אחרי הפגישה השניה היא התקשרה אליי ואמרה לי פשוט "אני לא רואה בך בחור"... אני כמובן הבאתי הבנה ואמרתי שאין מה לעשות, לא תמיד יש משיכה וכו' וכמובן שאני אשמח להשאר בקשר ידידות איתה (היא מאוד רצתה את זה)... אבל בפנים הייתי מאוד עצוב ואפילו שבור, היו לי כבר כ"כ הרבה תכנונים בראש לשנינו... בהתחלה שיתפתי פעולה. בד"כ היא היתה מתקשרת אליי אחרי אולי שבוע שלא דיברנו ותמיד מתחילה מ"למה אתה לא שומר על הקשר???", עד שפשוט נמאס לי. כמובן שהאמת המרה היתה שבשבילי אז זה היה או הכל או כלום, ואת האמת הזאת לא מצאתי את האומץ להגיד לה. אז פשוט נעלמתי... הפסקתי לענות לה וגם מחקתי את הטלפון שלה...
ואני לא אסלח על זה לעצמי לעולם! הדבר הכי גרוע הוא שעוד בתחילת הקשר שלנו, היא סיפרה לי על בחור מגרמניה שהיתה גם בקשר איתו, וכנראה גם לא רצתה אותו בתור בן זוג, וגם הוא נעלם לה. אני כמובן הבאתי אז הזדהות ואמרתי כמה הדבר שהוא עשה פוגע... אבל בסוף, עשיתי לה את אותו הדבר בדיוק...
זהו.