מה הקטע של חריש?

[ש מים]

טוב. פסדר...

 

[דן רוזנצביג]

אכן כן על פי החוק

ההבדל הוא בהקצאת קרקעות לבניה - ליהודים בשפע ובכל מקום לערבים במשורה או כלל לא.

 

[ש מים]

שטויות במיץ

אולי במקום להפיץ מהגיגי ליבך, תפשפש ותלמד מעט את העובדות?
ונכון, יש הרבה מה לשפר ולתקן בכל הנוגע למגזר הערבי, בעיקר את התוצאות של ההזנחה והטיפול הלקוי של עשרות שנים, אבל אין כלום בין זה ובין הטענות השקריות שלך.

 

[ש מים]

על רגל אחת - בעניין "מדיניות"

לעיתים אנו שומעים וקוראים על "מסמכי מדיניות", אבל לרוב "מדיניות" אינה מסמך רשמי, אלא תוצאה של מהלכים בשטח, בפרקטיקה. בכל הנוגע להתייחסות ממשלות ישראל בנוגע למגזר הערבי,קיים סלט ענק, בחלקו מורכב ממסמכים והצהרות (על מדיניות כזו או אחרת) וחלקו (הגדול והעיקרי לדעתי) הנו מהלכים ומעשים בשטח. לכן - כדי להצהיר, או להצביע על "מדיניות ממשלתית" כזו או אחרת, על הכותב/חוקר לבצע מחקר מעמיק (שכמובן הנו תלוי-זמן) בתחום. אני לא יודע מה מידת ההיכרות של הכותב/ים כאן עם תחום התכנון במגזר הערבי, אבל אני עוסק בזה מאז שנת 2004 בצורה מעמיקה ורצופה, כך שמה שאני כותב ואומר נובע ממחקר אמפירי לאורך זמן ארוך ותקופות שונות (במהלך זמן זה לא הזנחתי את הנסיון לחקור וללמוד את העבר, כדי למצוא את הפתרונות הנכונים ביותר למצוקות ההווה ולהבנת ההוווה, כך שאני יכול להגיד שגם את "מדיניות העבר" אני מכיר מעט...)

 

[ש מים]

סליחה על החפירה

אבל הנושא הזה בוער לי בעצמות, כמי שחי אותו יום יום ומקרוב.
אז אנסה לסיים בזאת (ועל רגל אחת):
בניגוד לטענות על "מדיניות" כזו או אחרת, הנסיון וההיכרות שלי מראים שאין שום מדיניות (וזו הבעיה העיקרית). לעיתים יש איזו יוזמה, של שר או ראש ממשלה או מנכ"ל זה או אחר, אבל החילחול לשטח, אם בכלל קיים, הוא צולע מאוד, ובעיקר נתון לגחמותיהם (וגודל האגו וקוטן החזון) של מנהלים ו-"פקידים בכירים" כאלה ואחרים וכמובן שאורח החיים של "המדיניות" נתון לנושאים המעסיקים את היוזם ותקופת ישיבתו על הכסא.
ואם נשאלת השאלה מה היא "מדיניות" לדעתי, אז אנסה לתת מספר נקודות עיקריות שמאפיינות מדיניות בעיני:

1. מסמך כתוב.
2. על המסמך להגדיר חזון, מטרות ויעדים.
3. מסמך שמופץ וחל/מחייב/מנחה את כל הגופים הנוגעים בנשוא המדיניות.
4. קיום גוף למעקב ותיאום בין הגורמים הנוגעים לנשוא המדיניות - לשם מימוש המדיניות ושלבי הביניים הנדרשים בדרך להשגתה.
5. קיום מנגנון מוסדר לטיפול והסרת החסמים לשם מימוש שלבי הביניים.
6. קיום מעקב ובקרה מובנים אחר המימוש והביצוע וההתאמות לשלבי המימוש של המדיניות.

 

[shershku]

יש פה גם מדיניות

וגם להם לא חסר, כשהם בונים מחוץ לגבולות התוכנית.

אגב, מדיניות, בכל תחום שהוא, מגובה על ידי מסמכים ופעולות בשטח.
למשל, תפוצת היישובים והקמתם בראשית המדינה הייתה המשך למדיניות של העם הוא הצבא והצבא הוא העם והיחס ההיררכי בין היישובים. למשל, יישובי הגדר היו ברובם יישובים כפריים והם היו העורף של העיירות בפנים הארץ שהיו העורף של הערבים וכן הלאה עד ליחס בין שתי ה"בירות" הישראליות.

 

[ש מים]

נכון

 

[ש מים]

רגע, לא הבנתי. מה זה "פה"?

 

[shershku]

יותר צורת דיבור מאשר הכוונה מסוימת

אפשר לפרש כמדינה וכרשויות ה"ערביות" לכוד וביחד

 

[ש מים]

כן...

 

[ש מים]

תיקון הגהה: צ"ל - אורך החיים (של "המדיניות")...

 

[ש מים]

או שאתה חושב שאין כאן אנשים שמכירים את העובדות והנתונים?

 

[ש מים]

לא הבנתי מה רצית להגיד

 

[Yarenn]

האם זה אגד ערים / מטרוֹפוֹלין בפני עצמוֹ עכשיו אוֹ בעתיד

 

[ש מים]

אתה מתכוון לעיר חריש??

אם כן אז ברור שעכשיו היא לא זה ולא זה. עכשיו היא עיר בשלבי הקמה, שעדיין לא ידוע כיצד ולאן תתפתח. אבל אם תתייצב המגמה הנוכחית, אין ספק שהיא לא תהפוך למטרופולין, ולו בשל היעדר מקורות תעסוקה!

ואם אתה מדבר על ואדי-ערה כמכלול אז זו אכן שאלה מעניינת, ולדעתי ראויה לשרשור עצמאי. אבל (דעתי בלבד):

1. "מטרופולין": בהתייחס להגדרה המילונאית, אז לאיזה ישוב מישובי ואדי ערה אתה מתייחס? אם לעיר הגדולה, אום אל-פאחם, אז לא. ולו רק בשל אי-קיומם של הפרמטרים הללו: "עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר בנסיעות תדירות אליה". ואם ישובי ואדי ערה כמכלול אז בוודאי שלא (כי האינטראקציה, אם קיימת, היא בעיקר בינם לבין עצמם ולא ל-"ערי וישובי לווין". לגבי העתיד, שאלה מאוד קשה, שמחייבת ניתוח מעמיק שחלקו הגדול הנו בגדר נבואה, ולכן אין לי יותר מידי חשק להיכנס לזה, אבל לדעתי התשובה היא תלויה במידה רבה בהתפתחויות חברתיות-תרבותיות-פוליטיות ובעיקר ביחסי הגומלין ומידת האינטראקציה של אוכלוסיית ערביי ישראל עם המדינה (במידה והם ייפתחו לאינטגרציה, אז אני סבור ש-"עיר המטרופולין" לישובי דרום המשולש תהיה חדרה ולצפונו - עפולה או חיפה, ואם תגבר מגמת ההסתגרות והבידול, אז "עיר המטרופולין" עשויה להיות טירה או טייבה או אולי אפילו כפר-קאסם לישובי דרום המשולש ונצרת לישובי הצפון. אבל בכל מקרה, קשה לתת תשובה בדוקה ללא עריכת סקר אמיתי (יוממות, הרגלי נסיעה וכד').
2. ואם אתה מתכוון לשאול האם ישובי וואדי ערה הם "אגד ערים" אז התשובה עוד יותר מורכבת, כי תלוי איזו פרשות אתה בוחר - זו של וויקיפדיה או זו של משרד החינוך. אני סבור שהגרסה השניה אמינה יותר
   
   ואם אתה מסכים לקבל את גרסת משרד החינוך, אז תראה עניתי לך כבר בתשובה הראשונה (מס' 1)
   

 

[Yarenn]

לפי ההגדרוֹת האלה

האם כרמיאל היא מטרוֹפוֹלין?
&nbsp
ולמה שחדרה תהיה עיר המטרוֹפוֹלין של המשוּלש הדרוֹמי שהוּא כבר חלק ממטרוֹפוֹלין תל אביב?
&nbsp
ובנוֹגע שוּב להגדרוֹת של מטרוֹפוֹלין, מה זה בכלל "עיר האם"? הרשוּת המוּניצפלית העיקרית? ואם מאחדים את המטרוֹפוֹלין כוּלוֹ תחת רשוּת אחת? נראה לי ההגדרה הזאת לא טוֹבה, מה זה "עיר" אם מדברים כבר מראש על מטרוֹפוֹלין, אוֹ לפחוֹת אגד הערים המרכזי שלוֹ, שהוּא בעצם ה"עיר". אין ממש משמעוּת לרשוּיוֹת המוּניציפליוֹת. אז גם אם מדברים על ואדי עארה, יש אוּלי משמעוּת לאם אל פחם כי אין רצף עירוֹני בין הגוּש הזה שנקרא אם אל פחם לבין שאר היישוּבים וביניהם, ואם אל פחם זה הגוּש הכי גדוֹל באזוֹר המדוּבר, אבל לא יוֹדע אם זה משמעוּתי מה הגוּש הגדוֹל בהכרח.
&nbsp
אם חריש היא עיר חדשה כזאת ומתוּכננת מראש ויעני תיחשב יוֹתר טוֹבה משאר הכפרים באזוֹר, אז זה נראה כאילוּ עשׂוּיים לבסס עליה את מרכז המטרוֹפוֹלין, אוּלי זה מה שהם רוֹצים לעשׂוֹת. יעני מצד אחד דרוֹמה יש את באקה, ג׳ת, ועוֹד קצת, ומצד שני את ואדי עארה, ואז חריש היא מין כאילוּ אמצע כזה בערך, אוֹ מין מרפק כזאת שיוֹשבת על כבישים ראשיים ויש להּ תשתיוֹת חדשוֹת. אבל מי יוֹדע מה "הם" רוֹצים אם הם בכלל יוֹדעים.

 

[Yarenn]

אבל האמת שזה ממש טריקי

זה לא בריק. יעני יש אזוֹר כזה ואדי עארה וקצת לידוֹ כל מיני דברים שקשוּרים איכשהוּ, אבל סך הכל כל זה מתחבר בקלוּת לפרדס חנה כרכוּר, חדרה... זה הכל מין המשך של מטרוֹפוֹלין תל אביב כמעט.