אכן, קשה להגדיר
אבל אנסה, לטובת הצעירים-יותר שביניכם: הפסיכדליה היא תת-תרבות, חלק מתרבות-הנגד של הצעירים במערב, כפי שבן כתב. מקורה באמצע שנות השישים, בארה"ב. תרבות הנגד, ככלל, נתפשה כמרד של הצעירים במבוגרים. כחלק מ"מרד" זה, אימצו צעירים רבים אורח חיים שסתר את אורח החיים של הוריהם, והם ניסו לעבור במכוון על כל האיסורים החברתיים, ולהתנהג "הפוך" ממה שהיה מצופה מהם: אם אמרו להם להסתרק בתספורת קצרה ומסודרת, הם גידלו את השערות והלכו בתספורת ארוכה. אם אמרו להם ללמוד בבי"ס ולמצוא עבודה מסודרת, הם פרשו מהלימודים ויצאו לנדוד בדרכים. אמרו להם להתחתן, אז הם העדיפו "אהבה חופשית", ללא מסגרת נישואין ממוסדת. בקיצור, הם עשו הכל ההפך ממה שהמבוגרים ה"מרובעים" אמרו להם להיות: אחראים, רציניים, מסודרים. הם רצו כיף - כיף עכשיו. חלק מהכיף הזה היה, עבורם, לקחת סמים. LSD היה סם סינטתי, שנהיה פופולרי בקרב סטודנטים בארה"ב באמצע שנות השישים. באותם ימים, הוא לא היה בלתי-חוקי. זה סם שגורם להזיות, מעוות את המציאות: המרחב והזמן משתנים, צבעים, צורות, תפישות. מי שלקחו את הסם הזה אמרו שהם חווים חוויה עמוקה, משחררת. הסכנות של הסם הזה - כמו גם של סמים אחרים - עוד לא היו ידועות כל כך. בהשראת חוויה זו של ה-LSD, החלו אמנים ליצור יצירות: בציור, באפנה, בכתיבה, במוסיקה. מוסיקה פסיכדלית היא תת-ז'אנר ברוק. השנים הגדולות של הגל הזה היו 1965-1968/9. מקורו בקליפורניה, בחוף המערבי של ארה"ב. משם נדדה הפסיכדליה ללונדון, והיו לה חסידים גם במקומות אחרים בעולם. מוסיקאים ניסו לתאר, באמצעים מוסיקליים, את החוויה של ה"טריפים", דרך הפריזמה של תרבות הנגד: זו היתה מוסיקה של צעירים, עדיין קצבית ומלודית, אבל תוך נסיון "לעווח" את המבנה המסורתי של שירים: שבירת המקצבים, שבירת המלודיה, הארכת תווים, שימוש בדיסהרמוניה, באפקטים אלקטרוניים שיתנו הרגשה כאילו המוסיקה היא לא ממש ממשית - כדוגמת השימוש באקו, עיוות הקול. הפסיכדליה היתה זרם חשוב באמנות. לאו דווקא בגלל השימוש בסמים (וההטפה לשימוש בהם) אלא בגלל הערכים שבבסיסה: אופטימיות, חשיבה יצירתית, לא שגרתית (מה שקוראים "מחוץ לקופסה"), קידמה, מתן משקל רב לביטוי האישי - וגם לביטוי הקולקטיבי. למרות שזו היתה תנועה קצרת-מועד, היא השפיעה מאוד על התרבות הכללית, ובעצם אנו רואים את השפעותיה עד היום. חלק מהיצירות שנעשו נראות היום מיושנות וגם נאיביות, אחרות עדיין מחזיקות על מעמדן.