מה זאת אהבה ללא תנאי?

eliii

New member
אני חושב על מה שכתבת..זה עניין

מורכב...להכליל את כולו באמירה שלך?!...לא הצלחתי לבדוק....כלומר יש אנשים שישמחו להעניק דבר אחד ודבר אחר לא...יש אנשים שסתם ירצו להיטיב גם אם המוטב לא יידע......בכל אופן בעצם את מאדירה את ה,רעים" במובן מסויים...כי הם אוהבים מספיק את עצמם עד שאין להם צורך לעשות טוב לאחרים כדי לקבל משב חוזר של אהבה. חוץ מזה אין כאן מקום טוב באמצע לפי הסקאלה שהצבת כי אם מישהו יאהב את עצמו לא יותר מדי ולא פחות מדי אזי גם הוא לא תהיה לו שום סיבה או צורך נפשי לעזור לאחרים כדי לקבל אהבה. כלומר לשיטתך אין מנוס מלהיות בצד שלילי מסויים...או חסר אהבה שמעניק כדי לקבל...או אנוכי אוהב עצמו שלא מעניק.... חוץ מזה אם היינו בונים כאן סקאלה אחת ששתי הדמויות הנ"ל נעות עליה הרי רק הגיוני היה שאותו אדם שהוא חסר אהבה עצמית ככל שיעניק יותר תתמלא הערכתו העצמית מעצם הפידבק שהוא מקבל ובשלב מסויים הוא ייהפך ל"מאוהב בעצמו שנתינה נתפסת בעיניו כגריעה מעצמו" כי הוא כבר יהיה גדוש בהערכה עצמית...אם כך גנדי היה בשלב מסויים אמור להפוך לקמצן רגשי ולא היא...אלא אם תאמרי ששני הטיפוסים הם כמו בור ללא תחתית ואינם משתנים בעצם מהותם מחמת אנרגיה חיצונית לדוגמא הטיפוס האכפתי אשר את מגדירה כחסר אהבה עצמית לא ייהפך לאוהב עצמו במהות גם אם כל העולם ילחש לאזנו "אני אוהב אותך" אשר על כן הוא לעולם לא יפסיק להעניק. (או הטיפוס המאוהב בעצמו...מחמת גידופים שיספוג אין הוא משתנה לחסר אהבה עצמית..וכתוצאה מכך לעולם לא ירצה להעניק...). תיאוריה שבעצם קובעת כי אין האדם ניתן לשינוי מאגוצנטריות לאהבת אחרים או להיפך.
 
וואאו!!!

אלי!!! איך העמקת כל הכבוד!!! אז קודם כל לא יפריע לך אם אומר ששום דבר,לדעתי הלגמרי בלתי קובעת, לא מוחלט, תמיד יש יוצא מן הכלל. לפי דעתי הכן מאוזנת ודוגלת באיזון, ישנם באופן כללי שני ה"טיפוסים" תנסה בדימיונך לבחון מס´ אנשים שאתה מכיר, ולדרגם לפי מה הם יותר: מעניקים לעצמם, או מעניקים לזולתם. אנשים שלא תדע להחליט לאיזו קבוצה לשייכם הם הנאורים ביותר, מאוזנים לא יותר מדי מלהיטים על הזולת וללא יותר מדי נרקיסיסטים. איזון
 

eliii

New member
אהמממ ...אני חושב שאת מתכוונת

לטיפוסים חסרי הבטחון ה"נדבקים" לאחרים...ובכיכול מרעיפים אהבה....אמנם ה""אהבה"" שהם מעניקים היא לרוב שקופה בתחנוניה לתשומת לב...כלומר בעצם הם מעונינים "לקבל" יותר מאשר לתת מחמת החסר של "ערך עצמי" שלהם... על כן הנתינה שלהם איננה אמיתית....בהשוואה אליהם הטיפוסים עם ה"ערך העצמי" לא יכניסו עצמם למצבים מגוכחים הנ"ל כי אין להם צורך בם נהפוך הוא הם יתפסו התנהגות מתרפסת זו כהשפלה עצמית...... לשני הטיפוסים דלעיל יש מבנה נפשי המעוצב באופן שונה ולכן הם נוטים להתנהג באופן שונה כשמדובר בסיפוק צרכיהם הם הייחודיים. אמנם אין לאופיים זה נגיעה ישירה למדד של רצונם ה"אמיתי" "להעניק לאחרים". יכול אותו טיפוס קשוח להיות טוב לב ומעניק(לא מתרפס) בעצמותו הרבה מעבר למתרפס מסויים....יכול מתרפס להיות טוב לב גם בליבו פנימה(כמוני למשל
) ועתה משהפרדתי בין סוגי הטיפוסים לבין רצונם האמיתי "להעניק", אשוב על דעתי הבסיסית שגם הרצון להעניק(הטהור כביכול) הוא תועלתני אם כי ברמה גבוהה מזוככת ויקומית יותר ביחס לאגוצנטריות לשמה.
 
אאהההההההאאאא.......

סופסוף ירדת לסוף דעתי, אלי, פיקח שכמוך. רק אוסיף פרט חשוב: חסרי הערכה עצמית או כמו שכינית אותם ה"מתרפסים", חסרה להם אהבה עצמית, כי קשה להם לקבל את עצמם, בחוסר שלמותם, או שאינם מסוגלים לסלוח לעצמם, על ויתור כלשהו בקרב מסויים שהם חוששים לאאבק בו. עכשיו הנקודה, המעניינת היא, שאהבה קיימת בהם, אך הם לא מסוגלים להפנות אותה כלפי עצמם, (מן הענשה עצמית: לא היתי ילד טוב, אז לא מגיע לי). הם מפנים את האהבה הזאת כלפי זולתם במקום. האנשים האלה הם אולי הכי נחמדים בעולם, וחברים הכי נהדרים, אך דוקא הם הכי זקוקום לעבודה עצמית ותמיכה, כי לתווך רחוק ה"פיתרון" שהם מצאו לעצמם כדי להמנע מעזרה לעצמם, יגבה מהם את מחירו. אדם חייב לקחת אחריות קודם כל על עצמוורק אדם שעושה זאת יוכל באמת להשפיע על זולתו לטובה, רק ע´י התבוננות בו ובחייו אמת=נאמנות=אהבה
 

time to fly

New member
וואו וואו וואו

חמודה, הגדרת כלכך נפלא אולי לא התוודאתי פורום בעבר על כך, אבל עשיתי זאת בפורומים אחרים. אני הייתי במקום ההוא של "ההתרפסות" והתנהגות זאת הגיעה ממקום מאוד כואב, שגרם לי להתנהג כך. מקום של אי מילוי גלעין הבטחון והאהבה, השקט בכך שאוהבים אותך ושאתה נפלא ומוכשר... אני יכול להמשיך לפרט ולדבר על כך, ירדתי כה עמוק פנימה, ואני מכיר את הטריטוריות הללו אצלי בפנים כלכך טוב, אבל איני חושב שהודעה זאת היא המקום לפרט ולדבר על זה עוד (אלה אם מישהו ירצה לפתח עימי את הנושא). לכן הגבתי לך, כי רציתי לומר לך כמה הגדרת נפלא את המשבצת הזאת, וכמה את חכמה. כי באמת, החיפוש הוא תמיד החוצה, במקום להביט פנימה, להביט היכן כואב לי, היכן חסר לי, מה אני צריך לעשות בשביל ללטף, מה אני צריך לעשות בשביל לחזק, ולמה אני עושה את כל מה שאני עושה. פשוט עצרתי יום אחד והחלטתי שזהו, אני יותר לא מאמלל את עצמי ואת הסובבים אותי. ובמיוחד את עצמי, פשוט הבנתי זאת פתאום יום אחד. ולכן, שוב, כה אהבתי את ההודעה שלך, היא נוסחה כה נפלא ומדהים... אחריות, כה נכון, אחריות היא מילת מפתח חשובה כלכך!!! אחריות על מעשי והשפעתם על הסובבים אותי וחשיבה רק על העשייה שלי ולא של האחרים או יחסית לאחרים התמקדות בבעיה ולא הטלתה על אחרים טוף, הייתי חייב לדבר על זה אתכם, זה היה חייב לצאת יום אחד החוצה הא?
שלומי
 

עינת

New member
דויד ../images/Emo24.gif כמה נכון...

אהבה ללא תנאי היא אהבה שבה כלל לא חשוב איזה יחס נקבל מהנאהב תמיד נאהב אותו. הדוגמה הטובה ביותר היא אהבת הורים לילדהם (ברוב המקרים).
 

eliii

New member
יפה דוד..רק שהדוגמא שלך מאוששת

את טענתי שגם כשאנו אוהבים ללא תנאי זו בעצם אהבה עצמית הרי הילדים שלנו הם חלק בלתי נפרד מאתנו...ולא...אני לא פוסל את העובדה...רק מצביע עליה...
 
למעלה