מה זה עושה לי. ולכם?

[R o n n n a]

מה זה עושה לי. ולכם?

הסידרה הזו זורקת אותי לאחור, לטיפול שעברתי לפני מיליון שנה בערך. מה היה שם, למה היה כך ולא כך ומעוררת תהיות רבות. אני זוכרת שיום אחד לפני סיום הטיפול דפקו בדלת ומטופל אחר הקדים ולא חיכה בחוץ כמקובל. אני כל כך נפגעתי, כאילו מחיקון גדול עומד בדלת ומאיים למחוק אותי ולתפוס את מקומי אצל המטפלת. ואז אמרתי (מה שליאור אשכנזי חשב עליו): אם הייתי עשירה, הייתי משלמת לך עבור כל המטופלים שלך ושתהיי רק שלי........ אני שמה לב שלמחרת אני מסתובבת עם הפרק האחרון שאני רואה בראש, ועצובה. עצובה בלי קשר אלי ואולי עם..... עברתי את הגיל של להסתובב עם סרט בראש, מקסימום סרט שנוגע או מכאיב ילך איתי כמה ימים במובן של לדון בו או לדבר עליו. כאן זה אחרת. אני מדמיינת את הדמויות, את אסי דיין כמטפל וזה מקפל אותי. אין ספק שכל אמירה בכל פרק נוגעת במי מאיתנו בצורה כזו או אחרת אבל נוגעת. הנגיעה הזו עושה את העצוב הזה. אולי.

 

[שרונסקי]

איך מרגישים את העצב במילים שלך...

 

[על חבל דק]

..

הקטע הזה של המטופל שבא באמת קשה, גם לי היה איזה משהו דומה. ובאמת בכל פרק יש משהו כזה שנוגע..

ויש לי שאלה, אם אפשר.. עם איזו הרגשה סיימת את הטיפול?

 

[R o n n n a]

היה בי כעס על חוסר ההדדיות בין

המטפל/מטופל, על כך שאני לא יודעת עליה כלום והיא עלי ה-כ-ל, אבל בסופו של דבר הפקתי מהטיפול הזה את מה שיכולתי אז. היום לא הייתי יכולה לבוא לטיפול "שותק" אלא רק כזה שהמטפל מדבר. ואולי בגלל זה הפרק של אתמול, שאסי דיין היה פתוח כל כך עשה לי בלגנים....

 

[שרונסקי]

גם ללא קשר לסדרה לא הייתי יכולה

היום להיות בטיפול חד סטרי כזה, שהמטפל יודע הכל והמטופל כלום. יש מקום לפתיחות בטיפול. ואם זה לא המטפל המסוים שאפנה אליו, אעבור לאחר.

 

[j e t l a g]

מסכימה

יש תרומה גדולה הרבה יותר בשיתוף ודינמיות מאשר בהינהון חסר אופי ותועלת.

 

[j e t l a g]

מסכימה

יש תרומה גדולה הרבה יותר בשיתוף ודינמיות מאשר בהינהון חסר אופי ותועלת.

 

[תיקתקית]

מעניין מה תאמרי על הפרק של היום ..

 

[j e t l a g]

לא ראיתי היום...!!! ):

אני מחכה ל1:15... ומתאפקת לא לקרוא את הדעות לגבי הפרק של היום. אבל אני אשתדל להיות ביקורתית ופחות אוהדת הפעם. (;

 

[על חבל דק]

לא ראיתי את הפרק

אבל זה באמת מעצבן וקשה יותר להיחשף כשכמעט ולא יודעים דבר על הצד השני.

 

[ב כ י]

גם לי יש אחת כזאת...

הייתי עושה הכל כדי שתהיה רק שלי..

 

[הדר בהכנות]

כן גם אותי זה מחזיר אחורה

הייתי מטופל אצל 3 מטפלים שונים, שלושתם סיימו את הטיפול בפתאומיות - הראשונה שהייתי מאוהב בה הודיע לי בפגישה אחת שזה מסתיים (כן אני זוכר שגם אני רציתי לקנות אותה) והשניים האחרים אפילו את זה לא עשו, הם פשוט ביטלו פגישה ולא חזרו אלי אחר כך. הסידרה הזאת דיי עשתה לי חשק לחזור לטיפול, אבל עכשיו עם הזמן, אני מרגיש שזה לא נכון לי, כל הקטע הזה של להיות מטופל כבר איפהו "שרוף" אצלי ואני צופה שטיפול בעיקר יעסוק בטראומה שלי ממטפלים... מצאתי לי דרכים אחרות להתפתחות אישית

 

[j e t l a g]

איזה חוסר רגישות ומקצועיות

לא ייאמן, בטח היה לך ממש קשה עם זה... זה נשמע ממש רע.

 

[הדר בהכנות]

כמובן שהכי קשה היה עם הראשונה...

נשבר לי הלב, וגם היא דיי הטילה את האחריות עלי (כמו ראובן) שאני זה שחציתי את הגבולות ושזה כבר לא טיפול... למרות שמוקדם יותר בטיפול היא אמרה שאם תקרה התאהבות זה חלק מהעניין ואנחנו נדבר על זה.

 

[j e t l a g]

מעניין...

עצוב לשמוע שהיא בחרה לא להתמודד עם זה כחלק מהטיפול ונטשה אותך לאנחות. השאלה אם פתרת את זה ..? או שנשארת עם חוסר וודאות ומבוכה?

 

[הדר בהכנות]

שאלה טובה

אין לי תשובה ברורה, לא קרה שום דבר שגרם לי לפתרון. אני חושב שאת הפתרון ניסיתי למצוא אצל המטפלים בהמשך, ואולי בגלל זה הנטישות חזרו כי הטיפול סבב סביב הנזקים של הטיפול הראשון ודברים לא התקדמו, וחוץ מזה השלכתי את הכעס שלי (בצורה לא ממש נראית על פני השטח) על המטפלים האלה, למשל, על המטפלת האחרונה שלי - אחרי הרבה זמן שלא קרה כלום בטיפול אמרתי לה - את יודעת, חלמתי עליך, ואז אמרתי - פגשתי אותך בחלום ואמרתי לך שאת ממש משעממת אותי. (זה היה חלום אמיתי) גם לא מזמן הייתי בטיפול זוגי עם אישתי ומיד נוצרה ביני ובין המטפל דינאמיקה לא טובה של תחרות, האמת שבסוף זה הגיע למצב שהוא צידד באופן לא מאוזן באישתי, ואז בשיחת טלפון הוא התקשר להתנצל, ואמר שהוא עשה טעות ושהוא יותר מידי הזדהה עם אישתי. אני חושב שגם לי יש חלק בזה שהגענו למצב הזה כי מיד נוצרה אווירה של תחרות ביננו. בקיצור - אי אפשר להגיד שפתרתי את זה, אבל מצד שני - זה לא ממש חשוב המשכנו הלאה בחיים, הטיפול אמור לפתור בעיות לא ליצור בעיות חדשות שאני אמור לפתור, בנוסף לבעיות שלי. את הבעיות שלי כיום אני פותר בדרכים אחרות, כמו סדנאות להתפתחות אישית וכו'.

 

[j e t l a g]

התשובה שלך היתה דווקא ברורה מאוד

ומעניינת עוד יותר, מסכימה איתך שטיפול לא אמור ליצור בעיות חדשות,אם כי חושבת שהחוויות שהיו לך מהטיפולים השונים גרמו לך להאמין שזה לא יעזור לך וכך לוותר מראש. יש דרכים אינספור להתמודד עם החיים האלה... אני מאמינה ש"פסיכולוגים" יש בכל מקום, כל עוד השיטה טובה לך ומקדמת אותך לחיים שלווים יותר. מעניין מה שהזכרת על סדנאות, רוצה לפרט?

 

[הדר בהכנות]

תשובה לך וגם לניטשה

ובכן, "סדנאות" זה שם כללי וידידותי לעמותה שהצטרפתי אליה עם סיום הטיפול השלישי שלי, אולי בעצם קצת לפני, הייתה חפיפה של כמה שבועות... זה היה לפני 8 שנים, ואני עדיין שם, פעמיים בשבוע, ואפילו התחלתי להדריך אנשים חדשים שבאים. ממש דרך חיים. האופי של זה, זה שזה יותר מתעסק בחלקים הבריאים ומחזק אותם, בדיוק כמו שיש דברים נוראיים לא מודעים שבטיפול מעלים אותם, יש גם הרבה דברים חיוביים לא מודעים שנדחקו בגלל האופי המדכא של החיים בתרבות שלנו, שבו לא מעודדים ייחודיות וגילוי הנטיות האישיות וכנראה שיש עוד מליון סיבות אפשריות. אז במקום להתמקד במדכאים, נותנים אקולוגיה בטוחה שמאפשרת לכל אחד בפני עצמו לגלות את מה שדוכא, ולתת לזה מקום בטוח בתוך החיים, שיגדל ויפרח. לי זה עובד

 

[ניטשה המבכה]

סבבה, תמשיך ..

צר לי מאד לשמוע על הנסיון הלא טוב שהיה לך עם מטפלים. מצאת דרך, ולו זמנית, בסדנאות. מצוין, תמשיך איתן. הלוואי ותמצא את הכוח לגשת עוד פעם לטיפול. בעיני זה פשוט פתרון בסיסי יותר מסדנאות, בלי לזלזל חלילה. תהיה סמוך ובטוח רק שישנם פסיכולוגים - אני חושב שהרוב - שלא ינטשו אותך. בהצלחה. ולראובן אני מציע שיעשה כמו המטפל הזוגי שלך וירים כמה טלפונים להתנצל

 

[R o n n n a]

בחיים לא שמעתי דבר כזה שמטפל יעלם

בלי לחזור אחרי ביטול פגישה. נורא וחסר רגישות ואטום.