מה זה עושה לי. ולכם?

[הדר בהכנות]

כן אבל זאת המציאות שאולי לא ידועה

מי יודע אולי יש יותר כאלה ממה שחושבים, למשל לא מזמן הלכתי למטפל זוגי עם אישתי, ובגלל שהוא היה מוצלח המלצנו לגיסי ואישתו, והוא אחרי פגישה אחת גם ניפנף אותם על ידי זה שהוא לא חזר אליהם. אם יש רשלנות רפואית, למה שלא תהיה רשלנות פסיכולוגית, במיוחד שבתחום הזה קשה להוכיח רשלנות...

 

[R o n n n a]

פסיכולוג שמפשל גורם לתיסכול נוראי

ובעיקר גורם לחוסר אמון מוחלט בקולגות שלו שיכולים להיות טובים. וזה מרגיז.

 

[הדר בהכנות]

אז תארי לך מזה.. 4 פסיכולוגים

שמפשלים אחד אחרי השני! וזה לא שכולם היו מקופת חולים, אחד היה פסיכיאטר מנהל בית חולים, ואחר היה אחד היוקרתיים והיקרים בעיר (ת"א כמובן)

 

[DAN1EL]

האמת שלי זה לא קרה ../images/Emo97.gif

אף פעם לא נתקלתי במטופל אחר של הפסיכולוגית שלי אז, אבל מדי פעם ראיתי אנשים בתור אצל הפסיכיאטר. ואצלי זה היה דווקא אחרת מההרגשה הקשה שתיארתם. הייתי צעיר, בחטיבת ביניים. הרגשתי קצת חריג כי הלכתי לטיפול וכמעט לא סיפרתי על זה לאף אחד, ואיפשהו זה הרגיע אותי לדעת שיש עוד מטופלים חוץ ממני, כאלה עם בעיות אפילו יותר קשות שלא הייתי מאחל לעצמי בחיים. פעם כשישבתי וחיכיתי להיכנס לפגישה עם הפסיכיאטר קראתי בעלון כזה שהיה על השולחן על כל מיני בעיות של ילדים ונוער, והרגשתי הקלה מסוימת... כנראה שאצל כל אחד זה אחרת, או שפשוט לנוער צעיר יותר קל לדעת שלא רק הם בטיפול, שהם לא כאלה חריגים. ואני מאוד מתחבר למה שאמרת על איך שזה עושה עצבות מסוימת לראות את הטיפולים בסדרה, אבל זה גם די מעודד לחשוב שעברתי את השלב הזה, מעודד לחשוב שהיתה לי תקופה מאוד קשה והתגברתי עליה.

 

[R o n n n a]

נורא מבינה את העניין הזה שאתה מרגיש

שאתה לא לבד במערכה ויש עוד צעירים שזקוקים לעזרה. וכל הכבוד שהיה בך הכוח להתגבר על תקופה כל כך קשה

 

[snoopit האחת]

אני מבינה אותך

הרבה מטופלים מתכחשים לזה, אבל אני חושבת שכל מטופל רוצה להיות כל עולמו של המטפל, כמה שזה נשמע כמעורר רחמים.

 

[אלת הירח]

הסדרה הזו עושה לי חשק

לכתוב גם סדרה גאונית. או אם להיות ריאליסטית, לפחות לכתוב תסריטים. סדרה כזו, שבנויה במידה כל-כך רבה על תסריט (בהעדר ריבוי סטים, אפקטים ותלבושות מפוארות) מזכירה לי כמה חשוב ומרכזי תסריט טוב.