כולם ענו לך, כל אחד על פי נסיונו,
אנסה לשתף גם בנסיוני. מהיום שאודיה נולדה, לא הייתי יכולה ללטף אותה עירומה או למרוח עליה קרם. הייתי בטוחה שמשהו בי לא בסדר. קיבלתי את המצב ונגעתי בה בעדינות רק דרך בגדים, על עור חשוף נגעתי בה רק במגע עמוק. התברר, שבגלל בעיות הנשימה של אודיה, היו לה בעיות מגע בעור. אומרים שהעור הוא הריאה השלישית, ומכאן כנראה בעית המגע. בנוסף, אודיה, עד גיל די מאוחר, לא אהבה להיות בשום מקום זר, ולא עם אנשים זרים. לא היינו יכולים ללכת איתה לשום מקום, פשוט היתה רגישה לשינויים, חידושים וזרים. עד היום הילדה ריגשית, קצת מאחרת, וזה בא לידי ביטוי מידי פעם, בעיקר כשהיא עיפה או קשה לה. עם אודיה עבדו המון אצל פיזיוטרפיסטית פרטית ואח"כ בהתפתחות הילד. קיבלנו המון הדרכה והמון יעוץ. היום, המצב הרבה יותר טוב, בימים רגילים הכל בסדר, אבל בימים שיש לה קשיי נשימה בגלל ליחה או כאלו, היא לא אוהבת שנוגעים בה, לא אוהבת שאנשים אחרים ידברו איתה וכאילו היא חוזרת לימי הינקות. בהחלט יש שיפור, וככל שעובדים יותר עם הילד, ככה זה יותר משתפר. עד היום, אני שונאת להיות במקום הומה אדם, ושאנשים מתחככים בי. לכולנו יש רגישות כזו או אחרת, השאלה היא איזה משקל נותנים לה ומה עושים עם זה.
