תרגיל נפלא לקביעת סדר עדיפויות
אבל קודם כל סיפור היא פרופסור אחד שהיה מרצה על ניהול זמן ובאחת מהסדנאות שהוא היה אמור להעביר לאנשי עסקים, התקצץ לו הזמן למחצית השעה בלבד. מה עשה, הביא עימו אקווריום גדול וריק ושם אותו על שולחן המנחה. הוציא דלי מלא אבנים גדולות, מילא את האקווריום עד אפס מקום ושאל: "האם יש באקווריום הזה מקום לעוד משהו?" אנשי העסקים מיד אמרו שלא, שהאקווריום מלא לחלוטין. או אז הוציא הפרופסור דלי מלא חצץ ושפך פנימה את החצץ עד גובא האקווריום תוך שהוא מנער את האקווריום ונותן לאבני החצץ הקטנות לכנס בינות לאבנים הגדולות. "נו?" שאל הפרופ´, "ועכשיו, ניתן להכניס עוד משהו לתוך האקווריום?" התשובות היו חצי מגומגות, חלק אמרו שכן, חלק אמרו שלא וחלק לא היו כל כך בטוחים. הוציא הפרופסור דלי מלא חול חלק, ושפך פנימה אל תוך האקווריום, שפך ושפך עד שמילא את האקווריום עד אפס מקום, תוך שהוא מנער את האקווריום כך שהחול יכנס טוב טוב בינות לכל האבנים. "ועכשיו? האם ניתן להכניס עוד משהו?" "מים" צעקו כולם, כמעט פה אחד. "נכון" אמר הפרופ´ והוציא דלי מים ומילה את האקווריום לחלוטין. "עכשיו אשאל אתכם שאלה, אם הייתי שם את המים קודם, לפני הכל, האם הייתי יכול להכניס את כל האבנים?" -"כמובן שלא" ענו אנשי העסקים. -"אז מה אתם למדים מהניסוי הקטן שלנו פה??" שאם נדע לסדר את האבנים הגדולות קודם, או את הדברים החשובים ביותר קודם, יהיה לנו הרבה יותר מקום לסדר דברים חשובים פחות... מאשר ההפך. עד כאן סיפור. ועכשיו טכניקה. מהו ההבדל בין משהו דחוף, למשהו חשוב? רוח