מצאתי את הכתבה הזאת בגלובס
"
בעל הדעה של בעל המאה", ואני מנחשת שמדובר בפרופ' גרין שמוזכר בכתבה.
אמנם לא בנושא חיסונים, אבל גם בכתבה הזאת עולים דברים מאוד מדאיגים.
ציטוטים מתוך כתבתו של איתי רום:
..."אומר פרופ' שי לין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, כי בחוות דעתם של מומחי המפעלים - מבכירי הרופאים בישראל - "נפלו טעויות בסיסיות, טעויות בהנחות יסוד, טעויות בחישובים, ומסקנותיהן "מוטעות ומטעות"...
..."האמת היא דבר מאוד יחסי", אומר מסביר אחד המומחים הללו. "כל אחד מסתכל על הנתונים ומעריך אותם בסגנון שהוא רוצה להסתכל. אפשר לומר שצורת ניתוח הנתונים ודרך העברת עמדתך לשופט הן על גבול האמנות, פחות מדע מדויק".
"המומחים הכי גדולים בוחרים להסתמך על מחקרים מסוימים, ומתעלמים ממחקרים שלא נוחים להם",..
ואולי הפסקה החמורה ביותר: ..."לעתים קרובות", מוסיף פרופ' אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בבית החולים הדסה, המייצג תובעים, "אני רואה חוות דעת של קולגות שלדעתי שכחו שהם רופאים. זו רפואה להשכיר. בסוף זה פוגע באינטרס הציבורי, מפני שאם יש עיכוב בגילוי סיכונים בריאותיים כל אחד סובל".
כשאני מחילה את הדברים על הנושא של חיסונים, זה מקומם שבעתיים - כיוון שגם המומחים שמצדדים במתן החיסונים על פי התכנית כלשונה, אי אפשר להגיד שהם לא נחשפו למידע שהיה בו מספיק כדי לעורר איזשהו ספק.
גם אם מתוך הנחה שלהכחשה גורפת של כל תופעות לוואי, יש נימוק של אינטרס משפטי ותקציבי, ההפקרה של נפגעים, ומתן יד לפגיעות נוספות - גם למי שנפגעו, וגם לנפגעים נוספים היא בעיני חציית קווים והפרה של האתיקה (גם רפואית, אבל גם אנושית).
כמו הרהורים שהעליתי בנושא הסרטן, גם בנושא הזה - אני תוהה ביני לבין עצמי, איך מומחים מסדרים ומשמנים לעצמם את המצפון? (זו תהיה כנה שיש לי, כיוון שלמדתי - בדרך קצת אכזרית - שיש מצבים ונסיבות שבהם אפשר רק לשתוק. אבל ברור לי שאם וכשאפגוש בעתיד מצבים דומים שבהם יתאפשר לי להביע דעה, אני לא אמנע מלהביע אותה).
