מה, כבר נגמר

[אופה קטנה 75]

היום השני

היה יותר קל. הרבה יותר זרם וגם פיזית היה לי יותר נוח.
ומה את יודעת? אפילו רצתי היום! היתה תקלה שמנעה ממני לצאת בזמן והייתי חייבת להספיק לתפוס את הרכבת, אחרת הייתי מחכה 40 דקות והבת שלי היתה מפסידה את החוג.
אז ננתי את הספירט של החיים. אני לא רצה כבר שנים..

שרדתי את היום השני ואני מלאה ציפייה לקראת היום השלישי (וכל אלה שיבואו אחריו).

 

[עוד יבואו ימים]

נכון

שכמוני....

ואוו, רצת! איזה יופי!
אני קצת מבולגנת מחשבתית, אז.. לא שמתי לב שזה היה יום שני.
יום ראשון היה לי כל כך עמוס וקשה, ש.. נראה כמו יומיים

איך היה היום השלישי?

 

[אופה קטנה 75]

זה בסדר. גם אני נוהגת לקצר את השבוע בראש שלי

ומתאכזבת..

היה טוב.
אני מתאקלמת.
אבל פתאום אין זמן למטלות של הבית.
כל מה שהייתי רגילה לעשות בבוקר, נדחס לשעתיים-שלוש אחה"צ, בזמן שהילדים מסתובבים בין הרגליים, וצריך לקחת אותם לחוגים ולחברים, ולעזור בשיעורי בית, וכבר אין כח לכביסה...
מזל שלא הבאנו כלב.

 

[עוד יבואו ימים]

בימבו?

מה שלומך?
לא כתבת מזמן איך עובר עלייך השבוע, ומה מתחדש.
ואיך את מתאוששת (או גמרת להתאושש) מהניתוח.
נשמח לקרוא גם את חוויותייך

 

[bimbo.]

ימים יקירה, תודה על ההתעניינות. ובכן,

מהניתוח התאוששתי יפה מאוד, למעט תופעה אחת שאופיינית לניתוח כזה.
התופעה היא צמאון בלתי פוסק, ורק למשקאות קרים מאוד. הסיבה -
הבלוטה האחראית על משק המים בגוף מאבדת את האיזון שלה, והמים
עוברים דרך הכליות וזורמים ישירות החוצה. לכן הגוף, שלא ספג מים, צמא כל הזמן
(אם הבנתי נכון את הסברי הרופא).
יוצא מכך, שאני שותה כמו גמל יומם ולילה, פשוטו כמשמעו - כמעט ולא ישנה כבר
חדשיים, למעט שעה פה ושעה שם. וכמובן רצה לשירותים בהתאם.
קוראים למצב הזה "סוכרת תפלה", ואין לזה כל קשר לסוכרת אמיתית.
אל תקנאי בי. היום ממש התמוטטתי. הרגשתי שאני עומדת להתעלף ולא יכולתי
לדבר ולהסביר מה קורה לי.
יש פתרון למצב הזה, אבל רק לאחר שבדיקות מסויימות יגיעו לרמה הנדרשת, ואת
זה מחליט אנדוקרינולוג.
עכ"פ, הראיה בסדר גמור

אז זהו. סיפרתי לכם איך אני מבלה את ימי ולילותי.

 

[עוד יבואו ימים]

ואוו. חתיכת עניין.

נחכה תאך לשמוע מתי הבדיקות מגיעות למצב הנכון.
נשמע לי נורא קר לשתות עכשיו רק משקאות קרים

.

מצפה לשמוע התפתחויות.

 

[bimbo.]

אז אני באמת קפואה לגמרי. אמנם בתחילה

זה היה לעניין, כי עוד היו ימים חמים מאוד,
אבל עכשיו אני בקושי מקלידה

 

[עוד יבואו ימים]

נשמע נהדר!

ואני רואה שכבר כתבת על העבודה... הולכת לענות לך שם

 

[שרון ל 1]

מצטרפת!! קצת באיחור...

הטוב של השבוע: נגמר חודש שביעי... היום ממש התחיל שמיני :-O
וסופסוף התפניתי לכתוב בבלוג שלי כמו שצריך. זה כיף גדול
מזמינה אתכן להכנס... הפוסט האחרון הוא על ציורי ההריון שאני עושה, ולפני זה על טיפים והמלצות להתמודדות עם היובש!

הפחות טוב של השבוע: מתחיל חודש שמיני... אמאל'ה!!!
והתבאסתי כשגיליתי שלא הזמינו לי כרטיסים לכנס שממש רציתי ללכת אליו מחר

מאכל השבוע: פסטה ברוטב שמנת ברוקולי... טרי מעכשיו

סרט השבוע: וואו! אפילו סרט לא נראה לי ראיתי...

ספר השבוע: לא קראתי כלום...

בילוי/ יציאת השבוע: שבת במיטה מתחת לשמיכה עם הבעל והכלב... לגמרי בילוי השבוע המועדף עליי

תוכניות לסוף השבוע: טוב... אמרתי כבר למעלה

תמונת השבוע: בתוך הפוסט על הסתיו היבש - יש תמונה שלי.... חברה שלי גררה אותי לצילומים לכבוד סיום קורס 'רפואה בראי האמנות'
ופה - הכלב שלי מתחרדן לו

 

[עוד יבואו ימים]

ממש ממש ברגע שפרסמת את זה

רציתי לכתוב לך, שמזמן לא שמעתי איך את מתקדמת עם ההיריון.
ו.. הנה הקדמת אותי.
איזה יופי.
התמונה של הכלב שלך - ממש יצירת אומנות לעצמה!

איך את מסתדרת עם ההיריון מבחינה פיזית?
כמה כואב?
את מתחילה שמיני, זה אומר שהזמן ממשיך לרוץ
חייבים לקבוע מפגש פורום, כי אחרת, את כבר תהיי בחדר לידה...

אז...
מה דעתכם?