מה לא בסדר אצלי?

[eilatit53]

מה לא בסדר אצלי?

שלום רב, ברכות לפתיחת הפורום! אני לא בטוחה שאני מתאימה לקטגורית "אימון לזוגיות", אולם התרשמתי מהצוות ואני מקווה שתוכלו לכוון אותי. עברתי כבר את גיל 50, וב- 7 שנים האחרונות לא נוצר שום קשר עם בן המין השני. אני חיה חיים נעימים ורגועים, מתפתחת במישור המקצועי, מפתחת תחביבים ותחומי עניין. על פני השטח ממש טוב לי, אני עצמאית מכל הבחינות, עסוקה ונהנית ממה שאני עושה. אולם, כמובן שבלב פנימה שוררת בדידות וגעגועים לתחושת הקשר, החום והשיתוף שמזמן מזמן לא חשתי. אני מרגישה במעגל שסוגר עליי, בזמן האחרון נוטה קצת להסתגר ולא עושה שום מאמץ להכיר בן זוג. אז מה דעתכם? בתודה מראש!

 

[כרמית ורסנוב]

להודות באמת

שלום לך אילתית, מה שכתבת פשוט נפלא. בטח את שואלת את עצמך מדוע. לא הרבה אנשים (בגילך במיוחד) מסוגלים לעמוד מול המראה של עצמם ולהודות שחסרה להם זוגיות, אהבה, תשוקה, הביחד. את אומרת שלכאורה הכל טוב כי את עסוקה ומעניין לך וזה לא מפתיע משום ששם הרבה יותר נוח לך להתפתח, ואפילו זאת צורה של פיצוי על כך שאת לא בזוגיות. את הצעד הראשון עשית. הודית בפני עצמך שזה חסר לך ולא טוב לך עם זה. האם את מרגישה כעת שאת יכולה לעשות צעד ממשי ולפעול בנושא או שחסר לך האיך? שבת נפלאה כרמית ורסנוב, מאמנת להשגיות אישית

 

[eilatit53]

אני לא בטוחה...

בוקר טוב כרמית, ותודה על תגובתך! אני לא בטוחה שאני במקום שבו אני מוכנה לפעול, וזו בדיוק הסיבה שאני שואלת - מה "דפוק" אצלי? אני רוצה שיהיה לי הן זוג, ואני יודעת שכדי שזה יקרה אני צריכה לפעול, אין ניסים בעניין הזה. העניין שמטריד אותי הוא: אני מודעת לרצון הזה, ומצד שני - נוח לי כמו שאני. כאילו שאין לי חשק וכוחות לעבור את הדרך כדי להגיע לשם... כי הדרך קשה, זה ברור, וההצלחה איננה מובטחת... שבת שלום לך!

 

[rafagav]

את לא יחידה = רבים בגילך מחפשים זוגיות...

ורבים תוהים, מדוע "משהו לא בסדר" אצלם. א) אין דבר כזה "לא בסדר". את בסדר בכל מה שתעשי. ב) לא קל לצאת ממעגל המוכר והידוע, הנוח והפשוט. פריצת דרך - תפנית היא דבר קשה ומסוכן. היא נעשיית לרוב בעקבות משברים = לא באופן יזום ב - 100%. ג) הצעתי - פני אל אתרי ההיכרויות באינטרנט (אשמח לסייע לך במתן לינקים). נסי לפתח שיחה עם מי שיראה לך ו - אז תוכלי לנסות להעזר באינטליגנציה הזוגית, המצוייה אצלך יותר מאשר אצל בני מיני. ושימי לב: רבים, תחושי, יחפשו רק מין (יש גם רבות, שרק את זה מחפשות

). . אך - יש רבים שמעוניינים בקשר אמיתי. נסי לחוש את הקשר הזוגי מחדש ואז - אז תוכלי לחשוב שוב מה מתאים לך..

.

 

[כרמית ורסנוב]

לכאורה סתירה

שוב שלום לך אילתית קודם כל את עדיין לא מודעת אלא את בשלב של ערנות. כלומר את ערה לכך שכבר שנים לא היית בקשר זוגי וערה לכך שזה חסר לך. ערנות הופכת למודעות כאשר בן האדם עושה שינוי בפועל ואת עדיין לא שם. וזה בסדר ! ציטוט שלך: "העניין שמטריד אותי הוא: אני מודעת לרצון הזה, ומצד שני - נוח לי כמו שאני. כאילו שאין לי חשק וכוחות לעבור את הדרך כדי להגיע לשם... כי הדרך קשה, זה ברור, וההצלחה איננה מובטחת..." במשפט הזה יש הכל. כביכול יש סתירה: מצד אחד את ערה לצורך בזוגיות שקיים בך ומצד שני נוח לך. השניים הללו אכן מתקיימים לכן זהו פרדוקס ולא סתירה. השאלה היא מדוע שני הדברים מתקיימים בעת ובעונה אחת? ואת נתת את התשובות: 1. אין לך כוח וחשק לעבור את הדרך 2. הדרך קשה 3. ההצלחה איננה בטוחה = פחד מכשלון את כתבת "כאילו שאין לי חשק..." ולכן נראה לי שהמיקוד יושב על הפחד מכשלון. האם את מתחברת לזה? כל עוד הפחד יהיה נקודת המוצא שלך לא תזוזי. אם תתמקדי בדרך שיכולה להיות מעניינת, מאתגרת, מרתקת ו"חס וחלילה" גם כיפית...את תעשי, והרבה. התוצאה כבר תגיע לבד...כן או לא, זה לא העניין. תהני מהדרך ! מקווה שנתתי לך כיוון. אשמח לשמוע בהצלחה כרמית ורסנוב מאמנת להישגיות אישית וזוגית

 

[eilatit53]

פחד מכישלון

לכרמית, כן, אני מתחברת לרעיון הפחד מכישלון, במיוחד לאור ההיסטוריה של כשלונות שאני נושאת על גבי. מאגר ההתנסויות הכושלות שלי בתחום הזוגיות הוא ההוכחה לכך שרוב הסיכויים שאכשל שוב. אני יודעת שהפחד משתק, ואני לא כל כך יודעת איך מתגברים על תחושת הפחד המשתקת הזו... כנראה שמבחינתי, עדיפה הבדידות המוכרת אך הבטוחה, כי בדרך הזו בטוח שלא יהיו כאבים! לפי דבריך, אני צריכה פשוט לקפוץ מעל הנהר הזה של הפחד, ופשוט לצאת לדרך?

 

[עידית רון]

זיהוי אמיתי של צרכים על מנת ליצור מוטיבציה

הי eilatit53 נסי לדמיין שאת נמצאת עם בן זוג בסיטואציה דמיונית במקום ובזמן הכי כיפים.אפשר לדבר אתו על הכל וחם לך אתו. האם ישנם עוד צרכים מלבד שיתוף וחום שאת מזהה שאת מחפשת בזוגיות על מנת שתרגישי רגועה ושלווה כפי שאת נמצאת היום? שני הצרכים שזיהית שחסרים לך אינם יוצרים תשוקה ומוטיבציה לעשייה שכרוכה בלצאת מהאזור הרגוע שבו את נמצאת מאזור הנוחות שלך.שיצרת לעצמך. את צריכה לראות בדמיונך רווחים משמעוותים שיניעו אותך ויצרו בך מוטיבציה לעשייה. האם את יכולה לזהות אותם? תודה על הברכה לפתיחת הפורום שבת שלום לך ולכולם

 

[eilatit53]

חומר למחשבה

לעידית, תודה. בהחלט חומר למחשבה... אני אסתכן בחיטוט עצמי בפומבי... אני מנסה לחשוב על צרכים שייצרו אצלי מוטיבציה: אז ככה: אין לי צורך בהגנה כלכלית, אני מסודרת בכוחות עצמי. אין לי צורך במישהו שיעזור לי להעביר את הזמן. לא משעמם לי, ממש לא. לפעמים אני חושבת לעצמי: מעניין מה היה קורה אם היה לי בן זוג. האם היו לי הזמן והאנרגיות לעשות את מה שאני עושה כעת? כנראה שלא. אך אולי אם היה בן זוג, הוא היה ממלא אותי ולא הייתי מרגישה צורך לעשות את כל מה שאני עושה...לא יודעת. את מבינה באיזו סחרחורת של מחשבות אני מצוייה? הלאה. מגע פיזי ומיניות - בוודאי שיש צורך, כנראה לא מספיק חזק על מנת לייצר הנעה... אני מנסה לחשוב על צרכים נוספים. אין לי רעיונות. את בוודאי יודעת מה הצרכים שבדרך כלל מניעים אנשים... ל-rafagav תודה גם לך. ברגע שארגיש שיש לי את הרצון אני מניחה שאדע להגיע לאותם אתרים ולפעול בהתאם וגם להיזהר... הבעיה שאני מציגה היא לא בתחום ה"איך להכיר"... תודה על ההתייחסות!

 

[עידית רון]

רשימת צרכים

לא תקבלי ממני.

היופי באימון מתבטא בתהליך שאת זאת שמגלה בתוכך את התשובות, מעבר לתשובות תפסעי בשבילים אחרים, תכירי כלים אחרים שתוכלי לעזר בהם בתחומים נוספים בחייך. המסע הוא שלך והתוצאות יהיו המתאימות לך ולאישיותך. העלית שתי נקודות נוספות למחשבה: מגע פיזי ומיניות אנרגיה. בנוסף מההודעה הקודמת ציינת: חום שיתוף. דמייני יום אחד בחייך בעתיד נסיך החלומות בחייך. האם את יכולה לדמיין יום שכזה? האם את יכולה לדמיין יום שכל הצרכים שלך שעד כה זיהית מתממשים, איך את מרגישה בסופו של היום? מה היה בתשוקה איזה צורך מעבר למיניות הרגשת? מה היה בשיתוף אחר...מאשר עם כל חבר/ה? איזה אנרגיה אחרת הייתה שם? איזה חום? תתמקדי בלחוות להרגיש את הסיטואציה. בהצלחה בחוויה האחרת

 

[eilatit53]

עוד חומר...

עידית, הפעם באמת הטלת עליי שיעורי בית... אני צריכה להיכנס למסע דימיוני בתוך עצמי כדי לענות לעצמי על השאלות שהצבת. כמו שעניתי קודם לכרמית, הפחד די משתק ומונע מלנקוט בפעולות ובמעשים. אולם בלדמיין אין סיכון... תודה, אני אנסה להיכנס לתהליך שאת מציעה ואעדכן אותך בתחושות...

 

[עידית רון]

יצירת מוטיבציה פנימית תסייע לך לגבור על הפחד

שיהיה בכייף במסע הדמיון

 

[rafagav]

מה הניע אותי כשחיפשתי...?

ממש לא רציתי להיות לבד. רציתי במישהי, איתה אוכל לשוחח על הדברים היומיומיים ו - שיהיה לה איכפת מהקשר. זה לא מצב של חוסר במשפחה אוהבת אלא - של חיפוש הקשר הקרוב, אחרי שנים של קשר כזה. מה שמציע לך - לבדוק, כפי שכתבת, למה את בכלל מחפשת זוגיות? אם כל-כך טוב לך לבד - אולי את צריכה למצוא יותר עושר בחיים הללו, ללא תלות בבן זוג (וקשר זוגי - יש בו גםצורך בהתחשבות וכו')? פגשתי מאות רבות, נידחייתי ע"י 99% מהן (לפחות). דבר שחיזקני היה, שגיליתי שיש לי ערך ולכן, היו מקרים בהם אני הוא שדחיתי המשך קשר. כשהיוזמה באה גם ממני = גם אצלי היוזמה - כבר היה יותר קל והרי - בקשר זוגי יש כל הזמן תן וקח. אם צד אחד לא מוכן לקחת סיכון ולוותר על הקשר - הצד השני משתעמם ואז זה מחליש בו את הרצון להמשך הקשר.

 

[rafagav]

טעות בניסוח:

אם צד אחד לא מוכן לעמוד על דעתו, גם אם זה עלול להוביל לסיום הקשר...

 

[עידית רון]

רפי, האם תוכל לפרט יותר?

 

[rafagav]

בזוגיות, אם צד אחד תלותי =

הוא מפחד ממצב בו יסתיים הקשר, אז הוא לא לוקח סיכונים ולא דורש. אז מתםוגג המתח אצל השני ואיתו המשיכה. למשיכה הזוגית יש חשיבות בשמירה על מתח מסויים, כאשר כל צד צריך לתת מצידו וממול - לדרוש.

 

[עידית רון]

המון תודות על ההבהרות ../images/Emo140.gif ועכשיו....../images/Emo77.gif

מזמינה אותך לבדוק לעומק את האמירות שלך מהו פחד לגביך? איך הוא בא לידי ביטוי בגוף בנפש? סיום קשר מה המשמעות שלו לגביך בכל הרבדים הרגשיים המעשיים על החיים בכלל? לקחת סיכונים מה המשמעות המעשית והרגשית עבורך? אני מנסה...להוציא אותך ואת כולנו מאמירות והתנהלות באוטומט. מוכן להתמודד עם שיקוף שכזה? מזמינה את כולם להשתתף בשרשור ולאפשר לעצמכם התבוננות נוספת ומעצימה.

 

[rafagav]

מבחינת גופנפש - לא ממש...

הצלחתי להתגבר על המשברים ולצאת מהם חזק יותר וכך לא נפגעה הבריאות... לקחת סיכונים? לא - לא רציתי והעדפתי להישאר באיזור הנוחות.. עד שקרה ואז התעוררתי וגיליתי יופי רב. ולוקח סיכון, ומתחדש ולומד עוד ועוד. הנה - כבר שנה וחצי שאנו יחד וכל אחד במסגרתו (אף כי כשנפרדתי לא האמנתי שאשאר 1/2 שנה לבד). רק עתה מתחילים לחשוב על חיים יחד. יש בזה סיכון - האידיליה של החיים בייחד ולחוד, המאפשרת חופש לכל אחד, עם היחד, זו עלולה להיפגם במידת-מה. וממול - אני מעוניין לבחון שוב את החיים יחד = בזוגיות מלאה. חייתי כך שנים רבות - 6 + 6 ורוצה לשוב לכך, כשהפעם - ביתר חכמה, בהבנה, שגם אני צריך לדרוש, שהנתינה ללא הבקשה היא טעות. הרבה בזכות אדם יקר (נחום גת), שפתח את עיני!!

 

[עידית רון]

"גיליתי יופי רב" ../images/Emo13.gif

יופי שאין לי ספק מעצים אותך כאדם ומשפיע על סביבתך. מהודעתך אני מבינה שאתם מתחילים לחשוב על מעבר למגורים משותפים. מאחלת לכם המון הצלחה בתהליך.

אנחנו כאן...בזמן שיתאים לך נשמח להושיט

ולעזור בכל אשר תבקש.

 

[rafagav]

תודה + ויפי יש בכל דבר...

שהאלה, לגבי המגורים יחד: אני עובר לגור בביתה = זה מצב, שהיה כשהייתי נשוי. אז, אחרי כשנה, עברנו לדירה, אותה קיבלה בירושה. לכן נוצר מצב לא ממש שוויוני, שמקווה שהפעם אצליח לבנות אותו יותר מוצלח. השאלה - כיצד והאם ניתן ליצור הסכם, שיאפשר יותר חופש לי, כמצטרף לביתה...

 

[עידית רון]

איזה חופש היה חסר לך בזוגיות הקודמת?