מה לדעתך עדיף להיות

[Light18m]

מה לדעתך עדיף להיות

סתום ומאושר, או אינטליגנטי ומדוכא?

 

[StriX Starlight]

היום חשבתי על זה...

הייתי שמחה לקבל איזה חודש של חופש מהאינטיליגנציה שלי.
להיות שיר ישר שכזו, שלא יודעת אפילו מי הנשיא או ראש הממשלה.

מרחפת לה בעולם ורוד ושמח של.. מה יש שם בעצם?
עננים?

 

[Light18m]

קודם כל

אני בכלל לא בטוח ששיר ישר ספציפית מאושרת.
לא כל הסתומים מאושרים- יש להם את הרצונות והאכזבות שלהם.
ובטח שגם אין לדעתי קורלציה בין אינטליגנציה לדיכאון, להפך- אני חושב שהסיפוק הכי גדול בחיים הוא לא חומרי, אלא אינטלקטואלי. משמעות החיים היא לקדם את העולם ולהבין יותר טוב את היקום.

בקשר לשאלה של סתום מאושר או אינטליגנט מדוכא, אני עדיין הייתי מעדיף להיות אינטליגנט מדוכא בשביל רגעי האושר הקטנים של סיפוק אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה לחוות רק הנאות חומריות בחיי.

אני אישית מאושר כמו שאני, אבל בהנחה שהייתי אינטליגנט מדוכא- הייתי מוכן להיות סתום מאושר לחודש אחד אולי, ואז לחזור לעצמי.

 

[matanbil]

זאת קצת סתירה

כי אם אנחנו לוקחים את המקרה המוחלט
אז הדיכאון יאפיל על הסיפוק הזה

 

[Light18m]

אין מדוכא מוחלט

תמיד יש רגעים קטנים שאפשר להרגיש בהם אושר.
ואם אדם לא מרגיש הוא פשוט צריך לעבוד על זה. זה מה שאני הייתי עושה

 

[matanbil]

ומצד שני

בן אדם שהוא מאושר כל הזמן, כנראה חי על סמים

 

[Light18m]

"עולם ורוד אפשר לראות רק דרך עיניים אדומות"

(איציק מעספור)

 

[matanbil]

פשש

לא חשבתי שאתה רואה עספור

 

[פוחד מהצל]

צודק

לרמות שלפעמים אני אומר עדיף להיות שיר לחשוב שקצב זה קשור לבשר ולא לאונס

 

[פיש דוג]

עדיף להיות סתום ומדוכא

 

[NosferatuHelge]

עדיף להיות מאושר בכל מחיר

חיים רק פעם אחת, ואם המחיר של להיות מאושר זה להיות סתום, אני מוכן לשלם את המחיר הזה.

 

[קינמונים זה טעים]

מסכימה לגמרי

 

[Light18m]

תהנה מהכל

תמצא את הזמן ואת הכח להנות מדברים חומריים, אבל תנסה גם להגיע לסיפוקים מללמוד דברים חדשים ולנסות לפתח את העולם.
בכל תחום- גם בתרבות או במדעי הרוח, ולא דווקא במדעים מדוייקים.

 

[svety]

אני חושבת על זה המון.

פחות מהזווית של אינטליגנציה ויותר מהזווית של מודעות. לעצמי ולעולם סביבי.
אני מתייאשת הרבה פעמים מהעולם, מהמדינה, מההנהגה, מהעם. ואז אני חושבת לעצמי שוואלה, אם לא הייתי פמיניסטית. אם לא הייתי פעילה חברתית. אם הייתי ממשיכה לטמון את הראש בחול ולא לדעת את מה שאני יודעת על העולם, כמה כאבי ראש ולב ותסכולים היו נמנעים ממני.

אבל זה זמני וזה חולף ובסופו של דבר, דווקא בזכות המודעות הזו, הגעתי למקום המהמם שאני נמצאת בו היום, אני בהחלט מאושרת (עם לא מעט רגעים קשים).

 

[קרקלה]

אינטליגנטית ולא כל כך שמחה, אני מניחה

[אם מדובר בדיכאון ממש, לא תודה. דיכאון זה סבל איום, ואינני רוצה לסבול.]

אם הבנתי אותך נכון, אתה אומר שאם אדם "טיפש ושמח" חווה X הנאה 200 פעם בשנה, עדיף להיות "אינטליגנטי מדוכא", שכן ברגעים הבודדים של הנאה אינטלקטואלית תצליח להשיג 100X הנאה, ואז בחישוב הסופי תהנה יותר. אולי, ואולי לא. אבל זו שאלה כמותית שניתן להתווכח עליה. אני תוהה אם אתה גם מקזז את הסבל שבלהיות אדם מדוכא בין הנאה אינטלקטואלית אחת לאחרת.
לגבי עצמי, אני לא חושבת שהנאה אינטלקטואלית משמחת אותי כמותית יותר מהנאה אחרת. אם הייתי יכולה לשבת מול סרט של בן סטילר ולהנות ממנו הנאה שלמה זה היה אחלה, כי דברים רבים יותר היו משמחים אותי, ואושרי היה רב. איפשהו בדרך, הפעלת הביקורת שלי הפכה לא-רצונית, והחלה לפגום לי בהנאה בתחומים רבים. לא שאני מרחמת על על עצמי יותר מדי, יש הנאה קטנה גם בסנוביות אינטלקטואלית...

עוד ענין - אמרת שלא היית רוצה להנות מהנאות חומריות בלבד כמו אנשים "טיפשים". זה לא הוגן! אנשים אינטליגנטיים פחות לאו דווקא חייבים להיות עבדים להנאות חומריות. הנאות לא מתחלקות רק לחומריות ולאינטלקטואליות. כולם נהנים מאירועים רגשיים טובים ומשהייה עם אחרים אהובים. בסופו של יום, עם כל הציניות, זה לא הכי כיף? ואז תוסיף התעלות רוחנית, הנאה מיופי, סיפוק מעשיית טוב. אה, ויש גם חתולים.

ובכל זאת - הסיבה שהייתי בוחרת להיות אינטליגנטית ומדוכדכת, היא שיש דברים שחשובים בעיניי אפילו יותר מאושר, כמו פקיחת עיניים ומחשבה עצמאית. לא יודעת... מיצוי של מה שטוב בלהיות אנושי*? זה לאו דווקא מביא לאושר גדול (למעשה, ההיפך לא פחות סביר), זה פשוט יותר חשוב.


*ריק ופומפוזי, הא? בראש שלי זה דווקא לא נשמע כמו משהו של. רון הבארד היה כותב...

 

[Light18m]

מסכים עם זה

שמיצוי מה שטוב בלהיות אנושי זה יותר חשוב מאושר חומרי, או אפילו רגשי, אבל זה בדיוק האושר האינטלקטואלי שאני מדבר עליו.

ובקשר לאושר רגשי- את בעצמך כתבת שכולם חווים את זה מדי פעם, גם חכמים וגם טפשים.

ואני לא אומר שסיפוק אינטלקטואלי שווה למכפלה של סיפוק חומרי בקבוע ממשי חיובי וגדול מ 1, אני אומר שזה שני דברים שונים לגמרי, ולא הייתי מוותר על הראשון.

 

[Thumpers]

אני מניחה ש...

אני מעדיפה להיות מטומטמת ושמחה.
באמת.
הרי אנחנו מסתכלים על זה מנקודת מבט של אנשים אינטיליגנטים (פגשתי כמה וכמה מחברי הפורום וחבר'ה, אתם אינטיליגנטים.)
אבל אנשים שאינם אינטיליגנטים לא יודעים שהם לא.
לכן... אני מעדיפה להיות סתומה ומאושרת, כמו שאני עכשיו

 

[Light18m]

הם לא יודעים מה הם מפסידים

עם זה אני לא מתווכח.
אבל את, שיצא לך לחוות סיפוקים אינטלקטואלים, היית מוותרת עליהם?

 

[NosferatuHelge]

לא הכל חייב להיות שחור/לבן

אני, לדוגמה, עושה המון דברים מטומטמים ודביליים לחלוטין, אני מודע לזה ואני נהנה מזה - זה גורם להיות מאושר ולהינות מהחיים למרות התגובות של כל מיני אינטלקטואלים בגרוש. מצד שני זה לא אומר שאני אוטומטית מוותר על הסיפוקים האינטלקטואליים.

שורה תחתונה: אל תהיו מקובעים. אין כאן באמת בחירה כלשהי, זו יותר שאלה של להיות אחד עם ראש פתוח שלא חש מעצמו איזה היי סוסייטי, איינשטיין כזה ומוכן להינות גם מתענוגות הפשוטות בחיים.

 

[NosferatuHelge]

אגב, ממליץ בחום להקשיב טוב טוב לשיר הפתיח

ולמסר מאוד יפה שהשיר הזה מעביר בנושא זה בין היתר.