אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מה לדעתכם
- פותח הנושא eitanp2
- פורסם בתאריך
"מקצוע לכל החיים"
שום מקצוע שאתה לומד בתואר ראשון הוא לא מקצוע לכל החיים, אלא אם כן אתה רוצה שהוא יהיה כזה. למד איתי מישהו (לא עתודאי), שסיים תואר ראשון באדריכלות, ואז עשה תואר ראשון בה. חשמל. נכון שזה לא ניצול זמן חכם, אבל שום דבר לא מחייב. בנאדם יכול לעשות 10 שנים בעתודה, ולהחליף מקצוע. מה גם ששיבוץ טוב הוא בהחלט צריך להיות אחד השיקולים. דומה לשיקול באיזה תחום יש עבודה בשוק האזרחי ללא עתודאים. ובנוסף לכל אתה טענת: "עתודה זה מסלול בעייתי גם בלי שתהיה ממורמר פשוט מזה שבחרת ללמוד משהו שלא מעניין אותך, ואתה עתיד לשרת בו ב-6 שנים הבאות" - אז התשובה שלי הייתה שאפשר להיות מרוצה ביותר מבחירה אחת, גם אם הן שונות לחלוטין כמו פיזיקה ורפואה.
שום מקצוע שאתה לומד בתואר ראשון הוא לא מקצוע לכל החיים, אלא אם כן אתה רוצה שהוא יהיה כזה. למד איתי מישהו (לא עתודאי), שסיים תואר ראשון באדריכלות, ואז עשה תואר ראשון בה. חשמל. נכון שזה לא ניצול זמן חכם, אבל שום דבר לא מחייב. בנאדם יכול לעשות 10 שנים בעתודה, ולהחליף מקצוע. מה גם ששיבוץ טוב הוא בהחלט צריך להיות אחד השיקולים. דומה לשיקול באיזה תחום יש עבודה בשוק האזרחי ללא עתודאים. ובנוסף לכל אתה טענת: "עתודה זה מסלול בעייתי גם בלי שתהיה ממורמר פשוט מזה שבחרת ללמוד משהו שלא מעניין אותך, ואתה עתיד לשרת בו ב-6 שנים הבאות" - אז התשובה שלי הייתה שאפשר להיות מרוצה ביותר מבחירה אחת, גם אם הן שונות לחלוטין כמו פיזיקה ורפואה.
בזבזת...?
תלוי איך מסתכלים על זה. מזווית אחרת אתה יכול להגיד שמיצית וניסית עד תום להיות מהנדס עם 6 שנות נסיון. למדת את הלקח. חוצמזה, לא חסרים סיפורים של אנשים שהיו עובדים במקצוע מסוים עד גיל 40 ואפילו 50 שהחליטו פתאום "לעזוב את הכל", ולפתוח בקרירה שניה, שונה לחלוטיין ממה שעשו עד כה. וזה קצת יותר מאותן 10 שנים שהזכרנו לעיל.
תלוי איך מסתכלים על זה. מזווית אחרת אתה יכול להגיד שמיצית וניסית עד תום להיות מהנדס עם 6 שנות נסיון. למדת את הלקח. חוצמזה, לא חסרים סיפורים של אנשים שהיו עובדים במקצוע מסוים עד גיל 40 ואפילו 50 שהחליטו פתאום "לעזוב את הכל", ולפתוח בקרירה שניה, שונה לחלוטיין ממה שעשו עד כה. וזה קצת יותר מאותן 10 שנים שהזכרנו לעיל.
יופי נחמה 2
ברור שיש מקרים, אבל הטיעון המרכזי של ללכת לעתודה הוא לצבור יתרון מקצועי על בני מחזורך וגילך על ידי שירות במקצוע (נניח). אתה מתאר את החלפת המקצוע בגיל 50 כאילו כל אדם שני עושה את זה. בפועל, אולי אחד ממאה עושים את זה. אז שבן אדם ילך לעתודה במשהו ספציפי בשביל שאח"כ יגידו לו "לא משנה, תמיד אפשר להחליף מקצוע"?! אז בשביל מה לו ללכת לעתודה?
ברור שיש מקרים, אבל הטיעון המרכזי של ללכת לעתודה הוא לצבור יתרון מקצועי על בני מחזורך וגילך על ידי שירות במקצוע (נניח). אתה מתאר את החלפת המקצוע בגיל 50 כאילו כל אדם שני עושה את זה. בפועל, אולי אחד ממאה עושים את זה. אז שבן אדם ילך לעתודה במשהו ספציפי בשביל שאח"כ יגידו לו "לא משנה, תמיד אפשר להחליף מקצוע"?! אז בשביל מה לו ללכת לעתודה?
לא בהכרח
אני לא בעתודה כי אני רוצה תואר ראשון כמה שיותר מהר. אולי בעוד 15 שנה אני אחליט שאין לי מה לחפש כמהנדס חשמל, ואני מעדיף להיות עיתונאי? אם מישהו בטוח שזה מה שהוא רוצה להיות, אז שימצא את המסלול שמתאים לו בשביל להגיע לשם. אם לא, והוא חשב שיהיה נחמד להיות רופא, ואחרי כמה שנים הוא מגלה שלא מתאים לו, אז הוא יחליף מקצוע. 10 שנים זה כלום. גיל הפנסיה הוא בגיל 67. אם אתה מתחיל תואר ראשון בגיל 30, ונהיה עורך דין למשל, עדיין יש לך עוד 30 שנות עבודה.
אני לא בעתודה כי אני רוצה תואר ראשון כמה שיותר מהר. אולי בעוד 15 שנה אני אחליט שאין לי מה לחפש כמהנדס חשמל, ואני מעדיף להיות עיתונאי? אם מישהו בטוח שזה מה שהוא רוצה להיות, אז שימצא את המסלול שמתאים לו בשביל להגיע לשם. אם לא, והוא חשב שיהיה נחמד להיות רופא, ואחרי כמה שנים הוא מגלה שלא מתאים לו, אז הוא יחליף מקצוע. 10 שנים זה כלום. גיל הפנסיה הוא בגיל 67. אם אתה מתחיל תואר ראשון בגיל 30, ונהיה עורך דין למשל, עדיין יש לך עוד 30 שנות עבודה.
דוגמא נהדרת
כי נניח שאתה חילוני, ואתה מחכה להקים משפחה עד שתהיה מבוסס כלכלית, ומחכה בערך עד גיל +30 (מה שיותר ויותר אנשים עושים בימינו). אז למה אתה מחכה?! היית יכול תיאורטית להקים משפחה 5-10 שנים מוקדם יותר. אבל מה, השעון הביולוגי לא לוחץ עליך כבר בגיל 24-25. אבל למה אנחנו בורחים רחוק. יש לא מעט אנשים שעושים שירות לאומי, אח"כ צבא, ואח"כ עוד שנה וחצי שנתיים בדרום אמריקה או בשאר העולם.
כי נניח שאתה חילוני, ואתה מחכה להקים משפחה עד שתהיה מבוסס כלכלית, ומחכה בערך עד גיל +30 (מה שיותר ויותר אנשים עושים בימינו). אז למה אתה מחכה?! היית יכול תיאורטית להקים משפחה 5-10 שנים מוקדם יותר. אבל מה, השעון הביולוגי לא לוחץ עליך כבר בגיל 24-25. אבל למה אנחנו בורחים רחוק. יש לא מעט אנשים שעושים שירות לאומי, אח"כ צבא, ואח"כ עוד שנה וחצי שנתיים בדרום אמריקה או בשאר העולם.
בוא נמקד קצת את הדיון
אני עדיין מנסה להבין למה אתה חושב שעתודה זה רעיון מומלץ למישהו שבסבירות גבוהה ישנה את העדפותיו המקצועיות במהלך 5 השנים הבאות. אנא פרט. אתה כל הזמן מתייחס לעתודה כאילו היא איזשהי ברירת מחדל, ואם "אפשר לצאת מזה" ולשנות את מסלול חייך בגיל 28 - אז איכשהו נגרר מכאן שזה מסלול אופטימלי או מומלץ.
אני עדיין מנסה להבין למה אתה חושב שעתודה זה רעיון מומלץ למישהו שבסבירות גבוהה ישנה את העדפותיו המקצועיות במהלך 5 השנים הבאות. אנא פרט. אתה כל הזמן מתייחס לעתודה כאילו היא איזשהי ברירת מחדל, ואם "אפשר לצאת מזה" ולשנות את מסלול חייך בגיל 28 - אז איכשהו נגרר מכאן שזה מסלול אופטימלי או מומלץ.
אדרבה
אני מסכים לחלוטין שאנשים הם יצורים מגוונים, שיכולים לרצות לשחק בין כמה מקצועות. לפעמים זה נדרש. מה שאני אומר זה, שאם אתה חושב שאתה נכנס לקטגורייה הזו - *עתודה היא לא רעיון טוב*. כי הצבא עשוי לא להתלהב מזה שאחרי שנתיים של לימודי הנדסת חשמל החלטת שאתה רוצה אדריכלות, ולא לאשר לך. כי הצבא עשוי להחליט ששנתיים של לימודי ביולוגיה זה מספיק כדי להיות ביולוג לכל דבר, ואז מה אם אתה החלטת שאתה רוצה להיות פיזיקאי. עד גיל 28 אתה תעסוק בביולוגיה. ובגיל 28 תתחיל ללמוד תואר ראשון בפיזיקה? אולי. המחיר של זה יהיה גבוה בהרבה בשלב הזה (משפחה, אילוצים כלכליים, נקודת התחלה מאוד מאוחרת אם ברצונך להשתלב באקדמיה). סוגיית השיבוץ צריכה להיות נגטיבית, ולא פוזטיבית. כלומר, מקובל עליי "אני מתלבט בין הנדסת חשמל למחשבים, אולי באחד מהם השיבוצים הרבה יותר בעייתיים ואפשר להכריע לפי זה?". או "אני רוצה ללמוד ביולוגיה, מה השיבוצים? מה באמת? חרא, אני הולך לגולני". אבל שיבוץ כשיקול חיובי, לפיו אתה בוחר ממגוון רחב מאוד של מקצועות שספק-מעניינים אותך? לדעתי זו פשוט טעות.
אני מסכים לחלוטין שאנשים הם יצורים מגוונים, שיכולים לרצות לשחק בין כמה מקצועות. לפעמים זה נדרש. מה שאני אומר זה, שאם אתה חושב שאתה נכנס לקטגורייה הזו - *עתודה היא לא רעיון טוב*. כי הצבא עשוי לא להתלהב מזה שאחרי שנתיים של לימודי הנדסת חשמל החלטת שאתה רוצה אדריכלות, ולא לאשר לך. כי הצבא עשוי להחליט ששנתיים של לימודי ביולוגיה זה מספיק כדי להיות ביולוג לכל דבר, ואז מה אם אתה החלטת שאתה רוצה להיות פיזיקאי. עד גיל 28 אתה תעסוק בביולוגיה. ובגיל 28 תתחיל ללמוד תואר ראשון בפיזיקה? אולי. המחיר של זה יהיה גבוה בהרבה בשלב הזה (משפחה, אילוצים כלכליים, נקודת התחלה מאוד מאוחרת אם ברצונך להשתלב באקדמיה). סוגיית השיבוץ צריכה להיות נגטיבית, ולא פוזטיבית. כלומר, מקובל עליי "אני מתלבט בין הנדסת חשמל למחשבים, אולי באחד מהם השיבוצים הרבה יותר בעייתיים ואפשר להכריע לפי זה?". או "אני רוצה ללמוד ביולוגיה, מה השיבוצים? מה באמת? חרא, אני הולך לגולני". אבל שיבוץ כשיקול חיובי, לפיו אתה בוחר ממגוון רחב מאוד של מקצועות שספק-מעניינים אותך? לדעתי זו פשוט טעות.
לא מסכים איתך
קודם כל, לא הגבת לתשובה שלי: "אבל רמת אדישות מטורפת כמו שהצגת (רפואה או פיזיקה) -- עזוב. עתודה זה מסלול בעייתי גם בלי שתהיה ממורמר פשוט מזה שבחרת ללמוד משהו שלא מעניין אותך, ואתה עתיד לשרת בו ב-6 שנים הבאות" הטענה שלך שאי-אפשר להיות מרוצה גם מפיזיקה וגם מרפואה היא לא נכונה. אם מישהו רוצה להחליף מקצוע תוך לימודים, זה באמת לא אידאלי, וכנראה שלא יאשרו לו (אלא אם כן הוא תותח על עם קשרים, או שחסרים רפואנים). ובקשר לסוגיית השיבוץ. אם אני רוצה להיות עורך דין, אני אלך ללמוד משפטים. אם אני רוצה להיות נשיא בית המשפט העליון, לפני זה היועץ המשפטי לממשלה, לפני זה להיות בפרקליטות, אז אני אלך ללמוד משפטים. ואף אחד לא שואל אותך מה מקובל עליך, כי כל אחד עושה את השיקולים האלה לעצמו.
קודם כל, לא הגבת לתשובה שלי: "אבל רמת אדישות מטורפת כמו שהצגת (רפואה או פיזיקה) -- עזוב. עתודה זה מסלול בעייתי גם בלי שתהיה ממורמר פשוט מזה שבחרת ללמוד משהו שלא מעניין אותך, ואתה עתיד לשרת בו ב-6 שנים הבאות" הטענה שלך שאי-אפשר להיות מרוצה גם מפיזיקה וגם מרפואה היא לא נכונה. אם מישהו רוצה להחליף מקצוע תוך לימודים, זה באמת לא אידאלי, וכנראה שלא יאשרו לו (אלא אם כן הוא תותח על עם קשרים, או שחסרים רפואנים). ובקשר לסוגיית השיבוץ. אם אני רוצה להיות עורך דין, אני אלך ללמוד משפטים. אם אני רוצה להיות נשיא בית המשפט העליון, לפני זה היועץ המשפטי לממשלה, לפני זה להיות בפרקליטות, אז אני אלך ללמוד משפטים. ואף אחד לא שואל אותך מה מקובל עליך, כי כל אחד עושה את השיקולים האלה לעצמו.
לא לא
זה שלא שאי אפשר להיות מרוצה גם מפיזיקה וגם מרפואה. בטח שאפשר. אבל הסיכוי שתרצה לעבור ללמוד משהו אחר הוא הרבה יותר גבוה, אם אתה עדיין לא בטוח מה אתה רוצה ללמוד. זה בסדר גמור, עושים את זה, אין עם זה שום בעייה. כל עוד זה לא במסגרת העתודה. כל עוד אתה לא מתחייב למקצוע שאתה לא בטוח שתרצה לעסוק בו בעתיד. נכון, אף אחד לא יודע בוודאות- אבל מי שמלכתחילה לא בטוח, הסיכוי שהוא ישנה את דעתו גדול יותר. כשכל האופציות פתוחות בפניך זה בסדר. אבל בעתודה זה לא המקרה.
זה שלא שאי אפשר להיות מרוצה גם מפיזיקה וגם מרפואה. בטח שאפשר. אבל הסיכוי שתרצה לעבור ללמוד משהו אחר הוא הרבה יותר גבוה, אם אתה עדיין לא בטוח מה אתה רוצה ללמוד. זה בסדר גמור, עושים את זה, אין עם זה שום בעייה. כל עוד זה לא במסגרת העתודה. כל עוד אתה לא מתחייב למקצוע שאתה לא בטוח שתרצה לעסוק בו בעתיד. נכון, אף אחד לא יודע בוודאות- אבל מי שמלכתחילה לא בטוח, הסיכוי שהוא ישנה את דעתו גדול יותר. כשכל האופציות פתוחות בפניך זה בסדר. אבל בעתודה זה לא המקרה.
יש לו זמן עד שהוא צריך להחליט
לפחות חצי שנה. אף מועמד שעדיין לא סגור על עצמו לא יכול לבוא לפה, מבלי שיתנפלו עליו שהוא לא יודע מה הוא רוצה. במאדם יכול להתלבט עכשיו, ועד שהוא יצטרך להחליט הוא יסגר על מה הוא רוצה ללמוד לתואר ראשון+ 6 שנות שירות שאחריו. אם באמת אפשר להיות מרוצים גם ממחשבים וגם מרפואה אז התלבטות בין רפואה למחשבים לא מלמדת על "רמת אדישות מטורפת". אלא פשוט שני תחומים שהבחור מעוניין בהם. ואני לא מסכים איתך גם לגבי הטענה השניה. זה ששנה לפני הוא לא יודע אילו מהתחומים מעניינים אותו יותר לא בהכרח אומר שהסיכוי שהוא ירצה לעבור גדול יותר. זה נשמע אפשרי, אבל לא בהכרח נכון.
לפחות חצי שנה. אף מועמד שעדיין לא סגור על עצמו לא יכול לבוא לפה, מבלי שיתנפלו עליו שהוא לא יודע מה הוא רוצה. במאדם יכול להתלבט עכשיו, ועד שהוא יצטרך להחליט הוא יסגר על מה הוא רוצה ללמוד לתואר ראשון+ 6 שנות שירות שאחריו. אם באמת אפשר להיות מרוצים גם ממחשבים וגם מרפואה אז התלבטות בין רפואה למחשבים לא מלמדת על "רמת אדישות מטורפת". אלא פשוט שני תחומים שהבחור מעוניין בהם. ואני לא מסכים איתך גם לגבי הטענה השניה. זה ששנה לפני הוא לא יודע אילו מהתחומים מעניינים אותו יותר לא בהכרח אומר שהסיכוי שהוא ירצה לעבור גדול יותר. זה נשמע אפשרי, אבל לא בהכרח נכון.
תראה,
מתנפלים פה על הרבה פחות מזה, אתה יודע. לפחות הוא לא אמר משהו על חשמל.. עכשיו- על הרוב אני מסכים איתך. חצי שנה גם לדעתי, זה מספיק זמן כדי לבחור גם בין שני אלטרנטיבות שונות לחלוטין- במיוחד אם אתה לא ממש מכיר את התחומים. חצי שנה לפני גם אני התלבטתי בין פיזיקה לרפואה. לדעתי גם אפשר לחשוב קודם על עתודה, ורק אז על מקצוע. נראה לי גם שהרוב ככה. קודם רוצים אונ', אחר כך מתחילים לחשוב מה הם אוהבים. זה לא שונה במקרה של עתודה. שנה לפני עדיין אפשר להתלבט, ולבדוק אופציות. לנסות להבין מה יעניין אותך ומה לא. הבעייה היא אם אתה לא מגיע להחלטה. אם שני הנושאים ממשיכים לעניין אותך, ואתה נותן לצבא לבחור בצורה שרירותית. או אפילו אם אתה החלטת, אבל אתה לא שלם עם ההחלטה שלך. במקרה כזה לדעתי הסיכוי שלך להתחרט (בתור עתודאי או לא) גדול יותר. אם לדעתך הסיכוי (רק סיכוי!) לא שונה ממישהו שידע מה הוא רוצה- אז אין לנו ויכוח. אתה חושב ככה, אני חושב אחרת.
מתנפלים פה על הרבה פחות מזה, אתה יודע. לפחות הוא לא אמר משהו על חשמל.. עכשיו- על הרוב אני מסכים איתך. חצי שנה גם לדעתי, זה מספיק זמן כדי לבחור גם בין שני אלטרנטיבות שונות לחלוטין- במיוחד אם אתה לא ממש מכיר את התחומים. חצי שנה לפני גם אני התלבטתי בין פיזיקה לרפואה. לדעתי גם אפשר לחשוב קודם על עתודה, ורק אז על מקצוע. נראה לי גם שהרוב ככה. קודם רוצים אונ', אחר כך מתחילים לחשוב מה הם אוהבים. זה לא שונה במקרה של עתודה. שנה לפני עדיין אפשר להתלבט, ולבדוק אופציות. לנסות להבין מה יעניין אותך ומה לא. הבעייה היא אם אתה לא מגיע להחלטה. אם שני הנושאים ממשיכים לעניין אותך, ואתה נותן לצבא לבחור בצורה שרירותית. או אפילו אם אתה החלטת, אבל אתה לא שלם עם ההחלטה שלך. במקרה כזה לדעתי הסיכוי שלך להתחרט (בתור עתודאי או לא) גדול יותר. אם לדעתך הסיכוי (רק סיכוי!) לא שונה ממישהו שידע מה הוא רוצה- אז אין לנו ויכוח. אתה חושב ככה, אני חושב אחרת.
ומצד שני
אני חושב שאחד הדברים הפחות טובים שיכולים לקרות לעתודאי הוא להתחרט על בחירת המקצוע שלו. אני יודע שבדברים האלה, כשאני מכריח את עצמי להכריע בין אפשרויות בלחץ זמן, ההכרעה לרוב תהיה רחוקה מאופטימלית. מה גם שדיונים בלתי פוסקים על "הנדסה מול רפואה" - במקרה הטוב, או מחשבות "כן צריך להחליט. מתישהו נשב על זה" - במקרה הרע, רק גורמים לי להנעל על הבחירה ביניהם. כלומר שמרוב מחשבות מה לעשות, יוצא שכבר ננעלתי לגמרי על רעיון העתודה - לפני שבכלל בחרתי משהו באמת. ומרגע שהפור נפל, כדאי להשאיר גם זמן לבחון את ההחלטה, או סתם לזרום איתה ולראות איך זה מרגיש.
אני חושב שאחד הדברים הפחות טובים שיכולים לקרות לעתודאי הוא להתחרט על בחירת המקצוע שלו. אני יודע שבדברים האלה, כשאני מכריח את עצמי להכריע בין אפשרויות בלחץ זמן, ההכרעה לרוב תהיה רחוקה מאופטימלית. מה גם שדיונים בלתי פוסקים על "הנדסה מול רפואה" - במקרה הטוב, או מחשבות "כן צריך להחליט. מתישהו נשב על זה" - במקרה הרע, רק גורמים לי להנעל על הבחירה ביניהם. כלומר שמרוב מחשבות מה לעשות, יוצא שכבר ננעלתי לגמרי על רעיון העתודה - לפני שבכלל בחרתי משהו באמת. ומרגע שהפור נפל, כדאי להשאיר גם זמן לבחון את ההחלטה, או סתם לזרום איתה ולראות איך זה מרגיש.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.