מה לדעתכן מוגדר כבגידה?

[dify]

מבחינתי

בגידה מורכבת משני חלקים- הסתרה, ואינטימיות (בעיקר ריגשית, שבן הזוג לא יכול לקחת חלק ממנה, אבל גם גופנית) אם זו לא בגידה- אז למה להסתיר? מה זה אומר על האמון? ולמה לחלוק עם אדם מבחוץ משהו שאתה לא חולק עם בן זוגך? מה זה אומר על הזוגיות? אגב, לי היה פעם ידיד שהיה כמו אח שלי, המון שנים היינו יחד, בלי שמץ של משהו רומנטי, תמיד חשבתי שהוא ישאר בחיי לעד. ואז הגיע מי שהיום היא אישתו, ומהיום הראשון שלהם יחד היא סירבה לפגוש אותי, לדבר איתי, להכיר אותי. היא הודיע שזה או היא או אני, והבחירה היתה ברורה... אני לא יכולה להבין את זה. א. כי לחלוטין רציתי להכיר אותה ולהיות בחברות עם שניהם, בעיקר כשהיו לי בני זוג וניסיתי ליצור שוב קשר ולהציע קשר חברי זוגי, היא סירבה לשמוע. ב. כי מעולם לא הסתרנו את הקשר ביננו ולא היה ביננו משהו אינטימי ריגשי שהיא לא היתה חלק ממנו. האיבוד של ה"אח" הזה הכאיב לי המון שנים, ואני לא יכולה להבין את זה. אפילו שלחתי להם מייל כשהייתי כבר כמה שנים עם זוגתי הנוכחית- לסבית עם בת זוג, מה פחות מאיים מזה? זה לא עזר... והאמת, גם היום, אני לא מבינה מה איים עליה כל כך, היא אפילו לא דיברה איתי פעם אחת בחיים.

 

[יעל נועם]

קשה לנתק קשר עם חבר קרוב

לדעתי נתת את התשובה בעצמך - כתבת - "אינטימיות בעיקר רגשית שבן הזוג לא יכול לקחת חלק ממנה" - הקשר החברי המאד הדוק ביניכם מידר אותה מחוץ לכך. ולא צריך שיהיה איום מיני - כפי שכתבתי בתחילת הדיון - אני רואה בקשר חברי מאד קרוב יותר בגידה מאשר סטוץ מיני חד פעמי. גם אם היית הופכת להיות חברה של שניהם - הקשר הקרוב הוא איתו, היא רק מצטרפת. צריך המון בטחון עצמי והמון בטחון בזוגיות בכדי להסכים שקשר כזה ימשך.

 

[dify]

מאד קשה

זה לא באמת רלוונטי, אבל האמת היא שאני לא כל כך מסכימה שאפשר לבטל על הסף קשר בלי אפילו להכיר את הקשר ואת הנוכחים בו. סך הכל, באמת, אני והבחור הזה הכרנו כעשר שנים לפני שהיא הגיעה, תכלס, אם היינו רוצים שיהיה ביננו משהו רומנטי, היו לנו אינסוף הזדמנויות. זה לא קרה. ולא במקרה. זה היה קשר כזה שמתחיל מהילדות, אני הייתי בת בית אצלם, לגמרי כמו אחות, מעולם לא חשבתי עליו במובן רומנטי ואני גם בטוחה שהוא לא חשב עלי. גם לא היה ביננו איזה מתח או משהו, כלום. אבל היא אפילו לא פגשה אותי פעם אחת כדי לנסות לראות בעצמה. אני בטוחה שאצלה בראש הסיטואציה היתה הרבה יותר טעונה ממה שהיתה במציאות... ולגבי אינטימיות. הידיד הזה הבהיר בצורה מאד ברורה, מהרגע שהוא היה איתה, שהנאמנות שלו היא קודם כל לה. דבר שנראה לי הכי ברור ונכון בעולם. אני מעולם לא ציפיתי ממנו שיחלוק איתי איזה משהו שאין לו איתה, או בכלל שיחלוק איתי דברים אינטימיים, אלא באמת, כמו שאני משערת שלרוב הבחורות פה יש אח שיש להן יחסים טובים איתו, ככה היו היחסים שלי איתו, לא שונים מהחברוּת שיש לך עם חברה טובה או שיש לבחור עם החבר הטוב שלו. אם יש חשש מהאינטימיות, עד כדי כך, אז הייתי מצפה שכל אדם בזוגיות ימנע מבן זוגו לפתח בכלל יחסים חבריים עם אדם אחר... ועובדה שזה לא המצב... אני אישית כן חושבת שיש פה בעיה של אמון, שלא קשורה בכלל אלי או לבחור. עובדה שהיא התחילה את זה לפני שבכלל הכירה אותי או ראתה את התקשורת ביננו. מבחינתה אני שֵם. זה הכל. וגם הבחור הזה, שהוא סוג של נשמה טובה, אין לי ספק שלא בגד בה מעולם, הוא בחור זהב כזה, את בטח יודעת על מה אני מדברת, כך שלדעתי לא היתה לה סיבה בכלל לחשוש, אבל היא חששה. למיטב הבנתי היה לה ניסיון רע עם חבר קודם, והיא פשוט השליכה עלי. אבל תכלס, אני כן מאמינה שידידות יכולה להתקיים בין אדם לאדם אחר, גם בלי שיהיה שם מתח מיני או אינטימיות שמתעלה על מה שיש בזוגיות. בתפיסת העולם שלי, אני לעולם לא אאסור על זוגתי להיות בחברות עם מישהו/מישהי. א. כי אני סומכת עליה לגמרי שהיא תשמור על הגבולות. ב. כי אם היא החליטה לשבור גבולות, אז כנראה שיש בעיה ביננו ולא האיסור שלי יפתור את הבעיה... לא באמת. ולכן כמובן שלזוגה שלי יש חברות וחברים. זה טיבעי ונורמלי, ומצד שני, ברור לכולנו, שהנאמנות והצד הגלוי הוא קודם כל לזוגיות ורק אח"כ ברמות שונות לחברים שמסביב.

 

[יעל נועם]

זה נפלא שיש חבר טוב כל כך

ומתח מיני אכן יכול רק להרוס. יש לה סיבה לחשוש, אך הסיבה היא לא את או החבר. אין ספק שהבעיה היא אצל הבחורה - בגלל ניסיון רע בעבר, בגלל חוסר בטחון עצמי וכו'. היא אפילו לא תקשר זאת לאמון בבן זוגה. יש דברים שניצרבים בנו ולא תמיד אנו מסוגלים להבין את מקורם.