תשובה
כאשר אתה בוחן את הדברים מתוך ראייה אכשווית של תקופה מסוימת , כלומר נאמר ונחזור כעת בזמן לתקופתו של פלסתרינה אתה אכן צודק . התפיסה שונה , הסגנון אחר במהותו וכו' . אך דבריי מתבססים על ראיה בדיעבד של הדברים . ברור לי שזה דבר נפלא לאפיין תקופות שונות בתרבות המוסיקלית המערבית באפיונים מוסיקליים שונים , כגון כך שהמחצית השנייה של המאה ה-19 מסמלת את תחילת התערערות הטונאליות או את שיינברג ושיטת שניים עשר הטונים שלו ועו' . ברור לי שמבחינה אקדמאית דברייך פשוט מושלמים ולא ניתן לערער אותם . אני חייב להודות ( וממש לא בציניות ) שמאד התפעלתי לחיוב מדברייך . סביר מאד להניח שבמידה והיה עליי ללמד כיתה כלשהי מוסיקה באופן פורמאלי הייתי מצטט מכל הדברים שאמרת . אך נכון לכרגע אני מרגיש מספיק חופשי ומנוער מהשכלה של ד"ר ופרופ' שונים למוסיקולוגיה להשתמש בהיגיון שלי ולא לצטט את הגישות המסורתיות שאסור בתכלית האיסור לערער עלייהן . שהרי מי אנו בכלל שקיימת אצלנו הזכות לכך . בנוגע לבאך : המרקם המוסיקלי אכן קונטרפונקטי אך ההרמוניה הינה תשתית מחייבת במוסיקה שלו , איני מנסה להבין מה חלף בראשו ולהבין את רוח התק' לצורך העניין , הדבר הינו שולי בעניין זה - נק' המוצא שלי היא ההסתכלות לאחור ממקום של מי שחיי היום בשנים אלו .הפרטיטורה המסוימת של באך אותה ננתח והיא המייצגת ופחות התעסקות בספקולאציות של מה הוא חשב ומה הוביל אותו לזה - שבעניי זהו תחום מאד אפור שמאד קלאסי למוסיקולוגיה . בעניי זה מאד יומרני שאהיה בפורום זה ואתחיל לצטט מרצה כזה או אחר מעברי . מה שבטוח שאיש כאן לא יתנגד לדבריי שהרי הם יהיו מעוגנים בכל ספר מוסיקולוגי , וסביר להניח שבמצב כזה אתה היית תומך בדבריי וכו' . לא לשם כך כתבתי את תגובתי . בשביל זה יש המון ספרים זה יהיה מאד טיפשי מצידי לצטט מה שכבר ידוע מראש . אני מאמין שחשוב לחשוב בכוחות עצמנו ולא להיות משוחדים רק בגישות הפורמאליות המסורתיות המקובלות . ושוב ברור לי לגמרי הצורך לטעון אותם - שהרי רק כך נרגיש שעשינו ואמרנו את הדבר הנכון . לסיום על מנת שכפי שאמרת דבריי רקים ולא קונקרטיים ( גם כרגע לא) באמת שאשמח להציג מס' לא מבוטל של מלחיני הרנסנס ולערון ניתוח יסודי ביצירותהיים על מנת להוכיח שוב -- ההרמוניה קיימת שם . יום טוב . מקווה שעזרתי
כאשר אתה בוחן את הדברים מתוך ראייה אכשווית של תקופה מסוימת , כלומר נאמר ונחזור כעת בזמן לתקופתו של פלסתרינה אתה אכן צודק . התפיסה שונה , הסגנון אחר במהותו וכו' . אך דבריי מתבססים על ראיה בדיעבד של הדברים . ברור לי שזה דבר נפלא לאפיין תקופות שונות בתרבות המוסיקלית המערבית באפיונים מוסיקליים שונים , כגון כך שהמחצית השנייה של המאה ה-19 מסמלת את תחילת התערערות הטונאליות או את שיינברג ושיטת שניים עשר הטונים שלו ועו' . ברור לי שמבחינה אקדמאית דברייך פשוט מושלמים ולא ניתן לערער אותם . אני חייב להודות ( וממש לא בציניות ) שמאד התפעלתי לחיוב מדברייך . סביר מאד להניח שבמידה והיה עליי ללמד כיתה כלשהי מוסיקה באופן פורמאלי הייתי מצטט מכל הדברים שאמרת . אך נכון לכרגע אני מרגיש מספיק חופשי ומנוער מהשכלה של ד"ר ופרופ' שונים למוסיקולוגיה להשתמש בהיגיון שלי ולא לצטט את הגישות המסורתיות שאסור בתכלית האיסור לערער עלייהן . שהרי מי אנו בכלל שקיימת אצלנו הזכות לכך . בנוגע לבאך : המרקם המוסיקלי אכן קונטרפונקטי אך ההרמוניה הינה תשתית מחייבת במוסיקה שלו , איני מנסה להבין מה חלף בראשו ולהבין את רוח התק' לצורך העניין , הדבר הינו שולי בעניין זה - נק' המוצא שלי היא ההסתכלות לאחור ממקום של מי שחיי היום בשנים אלו .הפרטיטורה המסוימת של באך אותה ננתח והיא המייצגת ופחות התעסקות בספקולאציות של מה הוא חשב ומה הוביל אותו לזה - שבעניי זהו תחום מאד אפור שמאד קלאסי למוסיקולוגיה . בעניי זה מאד יומרני שאהיה בפורום זה ואתחיל לצטט מרצה כזה או אחר מעברי . מה שבטוח שאיש כאן לא יתנגד לדבריי שהרי הם יהיו מעוגנים בכל ספר מוסיקולוגי , וסביר להניח שבמצב כזה אתה היית תומך בדבריי וכו' . לא לשם כך כתבתי את תגובתי . בשביל זה יש המון ספרים זה יהיה מאד טיפשי מצידי לצטט מה שכבר ידוע מראש . אני מאמין שחשוב לחשוב בכוחות עצמנו ולא להיות משוחדים רק בגישות הפורמאליות המסורתיות המקובלות . ושוב ברור לי לגמרי הצורך לטעון אותם - שהרי רק כך נרגיש שעשינו ואמרנו את הדבר הנכון . לסיום על מנת שכפי שאמרת דבריי רקים ולא קונקרטיים ( גם כרגע לא) באמת שאשמח להציג מס' לא מבוטל של מלחיני הרנסנס ולערון ניתוח יסודי ביצירותהיים על מנת להוכיח שוב -- ההרמוניה קיימת שם . יום טוב . מקווה שעזרתי