נשמה טובה
זה נראה כאילו את העובדת סוציאלית שלו.
אולי את מקווה שיום אחד הוא ישתנה, מבפנים החוצה.
לפי מה שכתבת, את לא מוותרת עליו, אז אולי תמשיכי, במילים אחרות, שיעזור לעצמו, קודם כל היגיינה, עבודה ואחר כך זוגיות.
הוא מזכיר לי שילוב של כמה מקרים גרועים של אנשים, כולל אותי.
מכיר מישהו כזה. אבל יכול להיות מקרה יותר גרוע: שותף של חבר שלי ממרכז תל אביב. שלא עושה כלום, וגם יש לו שיער פרוע, וזקן פרוע. שניהם גרים בדיור מוגן של קידום, בדירה במיקום מעולה במרכז תל אביב.
לא יודע מה המצב של ההגיינה שלו, אבל הוא גם לא מנקה אחריו, וגם מבזבז המון חשמל ומיים,
וגם מעשן, וגם שותה אלכוהול. ובגדול לא עושה עם עצמו כלום, וחבר שלי תוהה, למה הוא בכלל מתאים לדיור מוגן, למה לא מחזירים אותו להוסטל.
בקשר לידיד שלך, אני מציע שתנקטי בטקטיקות מילים ומעשים אחרים, אבל בגדול, ההתקדמות שלו בחיים, צריכה לבוא ממנו.
אם עובדים על קצבה מביטוח לאומי. (האם יש לו מחלת נפש כלשהי, או שזאת רק עצלנות?),
אז גם תסדרו לו סל שיקום מביטוח לאומי, עזרה במגורים, וליווי מקצועי.
אני בגיל 24 וחצי, כבר יצאתי מהבית.
יכול להיות שאמא שלו קצת מפנקת אותו יותר מידי. אמא שלי ישבה עלי שגרתי בבית שלה, ואמרה לי: או שאתה לומד, או שאתה עובד.
בהצלחה, ילדה.
=] ...