מה לעשות עם האהוב שלי? ../images/Emo7.gif
יש לי חבר כבר 10 חודשים, ואנחנו אוהבים. אני אוהבת אותו מאד. הכל היה יכול להיות מושלם, אבל כמובן יש דבר שמאפיל על הקשר ביננו.אנחנו גרים כבר חודשיים יחד (באיזור חיפה). שננו עובדים. אני עובדת באזור חיפה, והחבר שלי עובד בת"א- והוא נוסע כל יום לת"א וחזרה.אני יודעת שקשה לו מאד ולכן אני משתדלת להקל עליו-> אני עובדת עד שעות מאוחרות כ10-11 שעות ביום ומיד כשאני חוזרת הבייתה אני מכינה ארוחה לאהוב שלי כדי שיהיה לו טעים וטרי. אחרי הארוחה אני שוטפת כלים , ואני גם עושה לו כביסה.... חבר שלי טוען שהוא מאד עייף ושמספיק ש"בגללי" הוא נוסע לת"א כי הוא רוצה לגור איתי, אז אני צריכה להקריב ולעשות את השאר. אין לי בעיה עם זה, אבל חבר שלי מאד מבולגן... הוא מלכלך את הדירה מאד. הוא מסיים לאכול ומשאיר את הצלחות, הכוסות ושאר הכלים על השולחן- הוא אפילו לא מפנה אותם לכיור כי הוא טוען שאין לו כוח ומסספיק שהוא נוסע את הנסיעה. אני מבינה שהוא עייף, לכן אני מנסה להקל עליו,אבל אני כבר מתמוטטת מעייפות בעצמי. גם אני עובדת מלא שעות, ואני כ"כ עייפה להתחיל גם לפנות..(שלא נדבר שצריך לשטוף גם כלים) ביקשתי ממנו שרק ישים את הכלים בכיור, אני כבר לא מבקשת ממנו לשטוף אותם כי אני יודעת שזה לא בא בחשבון, אבל אפילו לפנות הוא לא רוצה. וקשה לי. מילא אם לא הייתי עובדת...כל הדירה מלוכלכת...הכל כ"כ מלוכלך ןאני אוהבת נקיון וריח טוב, ואני כבר לא מספיקה כלום כי אני בעצמי חוזרת מאוחר הבייתה. וכל השיחות שלנו על נקיון מסתיימות בזה שמספיק שהוא נוסע בשבילי לת"א וחזרה ואם לא הייתי אני הוא היה גר בת"א.החבר שלי אומר לי "אז אל תנקי זה לא מפריע לי" אבל לי זה מפריע, הל ממש מטונף הגעתי למצב שאני לא יכולה יותר. היום קמתי בבוקרוהכל המטבח נראה כמו אחרי מהפכה, הכוסות שבורות, הרצפה מלוכלכת, הבגדים שלו זרוקים וכבר אין לי כוח. רבתי איתו, אמרתי לו שאני לא יכולה יותר ככה. אני רק עובדת כל הזמן. אבל הוא טוען שהוא לא רוצה להשתנות. אני שוקלת לעבור לגור איתו באמצא הדרך בין חיפה לת"א, אבל זה גם לא יעזור....ובנתיים אני ממוטטת מעייפות, ושונאת לחזור הבייתה ולראות את כל הטינופת הזאת. אין לנו כסף למנקה.... הוא אמר לי שהוא דיבר היום עם חברים שלו והם אמרו שאני מפונקת ואני צריכה לעשות הכל כי הוא נוסע וחוזר, אבל לא נראה לי שזה צודק. יש גבול ליכולת שלי, אני לא יכולה יותר. וניסיתי לדבר איתו המון פעמים, כלום לא עזר...מה לעשות? האם אני צודקת? הוא צודק?אני כבר מיואשת כי אני לא רוצה לעזוב אותו, אני אוהבת אותו ומצד שני קשה לי להמשיך ככה.....גם ככה העבודה שלי מעייפת אותי , בזמן האחרון ממש סיוט לעבוד בה, וכשאני חוזרת הבייתה מצפה לי סיבוב עבודה מ"ס 2.
יש לי חבר כבר 10 חודשים, ואנחנו אוהבים. אני אוהבת אותו מאד. הכל היה יכול להיות מושלם, אבל כמובן יש דבר שמאפיל על הקשר ביננו.אנחנו גרים כבר חודשיים יחד (באיזור חיפה). שננו עובדים. אני עובדת באזור חיפה, והחבר שלי עובד בת"א- והוא נוסע כל יום לת"א וחזרה.אני יודעת שקשה לו מאד ולכן אני משתדלת להקל עליו-> אני עובדת עד שעות מאוחרות כ10-11 שעות ביום ומיד כשאני חוזרת הבייתה אני מכינה ארוחה לאהוב שלי כדי שיהיה לו טעים וטרי. אחרי הארוחה אני שוטפת כלים , ואני גם עושה לו כביסה.... חבר שלי טוען שהוא מאד עייף ושמספיק ש"בגללי" הוא נוסע לת"א כי הוא רוצה לגור איתי, אז אני צריכה להקריב ולעשות את השאר. אין לי בעיה עם זה, אבל חבר שלי מאד מבולגן... הוא מלכלך את הדירה מאד. הוא מסיים לאכול ומשאיר את הצלחות, הכוסות ושאר הכלים על השולחן- הוא אפילו לא מפנה אותם לכיור כי הוא טוען שאין לו כוח ומסספיק שהוא נוסע את הנסיעה. אני מבינה שהוא עייף, לכן אני מנסה להקל עליו,אבל אני כבר מתמוטטת מעייפות בעצמי. גם אני עובדת מלא שעות, ואני כ"כ עייפה להתחיל גם לפנות..(שלא נדבר שצריך לשטוף גם כלים) ביקשתי ממנו שרק ישים את הכלים בכיור, אני כבר לא מבקשת ממנו לשטוף אותם כי אני יודעת שזה לא בא בחשבון, אבל אפילו לפנות הוא לא רוצה. וקשה לי. מילא אם לא הייתי עובדת...כל הדירה מלוכלכת...הכל כ"כ מלוכלך ןאני אוהבת נקיון וריח טוב, ואני כבר לא מספיקה כלום כי אני בעצמי חוזרת מאוחר הבייתה. וכל השיחות שלנו על נקיון מסתיימות בזה שמספיק שהוא נוסע בשבילי לת"א וחזרה ואם לא הייתי אני הוא היה גר בת"א.החבר שלי אומר לי "אז אל תנקי זה לא מפריע לי" אבל לי זה מפריע, הל ממש מטונף הגעתי למצב שאני לא יכולה יותר. היום קמתי בבוקרוהכל המטבח נראה כמו אחרי מהפכה, הכוסות שבורות, הרצפה מלוכלכת, הבגדים שלו זרוקים וכבר אין לי כוח. רבתי איתו, אמרתי לו שאני לא יכולה יותר ככה. אני רק עובדת כל הזמן. אבל הוא טוען שהוא לא רוצה להשתנות. אני שוקלת לעבור לגור איתו באמצא הדרך בין חיפה לת"א, אבל זה גם לא יעזור....ובנתיים אני ממוטטת מעייפות, ושונאת לחזור הבייתה ולראות את כל הטינופת הזאת. אין לנו כסף למנקה.... הוא אמר לי שהוא דיבר היום עם חברים שלו והם אמרו שאני מפונקת ואני צריכה לעשות הכל כי הוא נוסע וחוזר, אבל לא נראה לי שזה צודק. יש גבול ליכולת שלי, אני לא יכולה יותר. וניסיתי לדבר איתו המון פעמים, כלום לא עזר...מה לעשות? האם אני צודקת? הוא צודק?אני כבר מיואשת כי אני לא רוצה לעזוב אותו, אני אוהבת אותו ומצד שני קשה לי להמשיך ככה.....גם ככה העבודה שלי מעייפת אותי , בזמן האחרון ממש סיוט לעבוד בה, וכשאני חוזרת הבייתה מצפה לי סיבוב עבודה מ"ס 2.