אוקיי, השאלה שלך היא בעצם על דברים בסיסיים
הרבה יותר, מאשר על תנועה בראונית. מולקולה מורכבת מגרעין שבו יש מטענים חיוביים ומאלקטרונים שנעים סביבם. הגרעינים יחסית כבדים. בין האלקטרונים לגרעין פועל הכוח האלקטרומגנטי. תוכל לדמיין זאת בקירוב ככוח החשמלי. כוח חשמלי דוחה פועל גם בין החלקיקים שמרכיבים מולקולה אחת של הגז והחלקיקים שמרכיבים מולקולה אחרת. החישוב המדוייק של מאפייני הכוח האלו בין המולקולות מחייב עקרונות מתורת הקוונטים, אבל באופן גס, כוחות אלו מונעים ממולקולה אחת להתנגש ממש "פיזית" במולקולה אחרת. הן יכולות להתקרב אחת לשניה (בגז) אך ברגע שהן מספיק קרובות, הדחייה של הכוח החשמלי הזה תעצור את ההתקרבות שלהן, ותגרום לכך שהן יהדפו אחת מהשניה.אמנם לא מדובר על התנגשות כמו של כדורי ביליארד, אבל בקירוב מסויים ניתן לראות זאת כך. אסופה של כדורי ביליארד בתוך קופסה שאינם מאבדים אנרגיה (למשל על ידי התחממות) ושכל הזמן מתנגשים אחד בשני ונהדפים אל עבר אחרים. אמנם בקירוב האפס כל מולקולה תהדף במידה שווה מימינה ומשמאלה, אבל אם נדרוש דיוק נוסף שנובע מכך שבכל זאת יש חוסר של אחידות מוחלטת בהתנגשויות, נקבל את התנועה הבראונית. אפשר לראות זאת בגז, או בנוזל ואפשר גם לשים מולקולה קטנה של מוצק בתוך גז או נוזל ולראות את התנועה שלה כתוצאה מההתנגשויות האלו.
