מה עושים כשמפחדים?

ashkeloni

New member
ממ

בעיקר כעס, כי התגובות שלי במצבים כאלה הן תגובות שאני לא אוהב. ופחד, כי אני מפחד לעשות את זה שוב.
 
כמו שאמרתי

כעס הוא רגש מניע. הוא מניע אותך להתנהג באופן שאתה לא כל כך אוהב ללא שליטה... מה שמחזיר אותי לקרטה. שם לומדים שליטה. אתה יודע, בדרך כלל אנחנו לא יכולים לשלוט ברגשות שלנו. הם מגיעים כמו שהם מגיעים בלי לבקש מאיתנו רשות. מה שכן בשליטתנו זו ההתנהגות שלנו - איך אנחנו בוחרים להתנהג כשרגש מסויים מציף. יש אנשים שבמקרים כמו שלך לומדים קרטה כדי לשלוט בתגובותיהם, ויש כאלה שהכעס מניע אותם להפוך למתקנים חברתיים... כל אחד והמקום אליו הכעס מניע אותו.
 

ashkeloni

New member
אני מעדיף לתקן את החברה

רק כדי לדעת שלא יהיו עוד מקרים כאלה.
 
אז את הכעס שלך

תפנה ללימודים "חברתיים" או קרימינולוגיה ומצא את הייעוד שלך כמתקן חברתי. בינתיים נסה לראות היכן אתה יכול להתנדב כדי לתרום מזמנך ומיכולותיך לעשות משהו לשינוי המצב: צור קשר עם אגף הרווחה בעירייה, נסה לראות היכן יש מקומות התנדבות בהם תוכל להתחיל להדריך ולחולל איזה שינוי חברתי קטן כפי יכולתך. השתמש באנרגיה המניעה של הכעס שלך לחולל שינוי.
 

ashkeloni

New member
אז יש בעיה...

כי כרגע אני לא חושב שאני אהיה מסוגל להתמודד עם הדברים האלו בנוסף ללחצים של סוף הלימודים ולפני הצבא... חשבתי על לימודי קרימינולוגיה, כנראה שאני אצטרך לחכות עד אחרי הצבא.
 
סבבה

חשוב שבעוד כמה שנים תזכור מה בכלל הביא אותך ללמוד קרימינולוגיה ודאג לבדוק אם עדיין אתה בעניין של תיקון חברתי. עד אחרי הצבא תוכל כמובן להשתנות המון
 

ashkeloni

New member
...

אני לא הולך להתחיל עם דבר חדש כל כך מעט זמן לפני הצבא, בזמן שאני צריך להשקיע בהרבה דברים אחרים. כרגע אני מתאמן במכון כושר, כבר כמה חודשים...
 

noosh

New member
יא, כ"כ נכון

ההורים שלי שלחו אותי ללמוד קראטה כשהייתי בכיתה ד' בערך.. אני לא יכולה להגיד שזה חיזק לי את הבטחון העצמי או העניק לי תחושת ביטחון, כי זה לא, אבל לאח שלי זה ממש כן. אני מסכימה.
 

TheBeast

New member
לצערי אני מכיר את התחושה הזו..

גם מהכיוון של ערסים וגם מהכיוון של התעללות יום-יומית במשך כמה שנים.. אני, בניגוד אלייך, הייתי ילד די חלש פיזית ומנטלית. משך תקופה ארוכה התעללו בי נפשית בעיקר, שמו אותי בפינת החברה. ואז התחילו גם המכות בצירוף לעלבונות. אני לא יכול לומר שזה לא כאב, אבל לימדו אותי להתעלם. עד היום- אני חושב שזו הייתה הטעות הראשונה שההורים שלי עשו בחינוך שלי. העובדה שהתעלמתי, שספגתי, רק לימדה את כולם שאפשר לפגוע בי ושאני לא אומר כלום. עם הזמן גם חבורות של ערסים נטפלו אלי בגלל המראה שלי. היה לי שער ארוך, משקפיים עגולות\סגולות- תמיד נראיתי כמו פריק\חנון. למדתי ג'יוג'יטסו כשהייתי קטן, אני לא יכול לומר שזה עזר לי במשהו. אבל למען האמת, ההתחזקות הפיסית שלי עם הזמן הובילה להתמודדות פיסית עם אלו שהציקו לי. אחרי זה, הם כיבדו אותי. אני לא אומר שמכות זו הדרך. במיוחד מול ערסים, שזה מה שהם מחפשים.. הדרך הנכונה, במקרים האלה, הוא להראות שאתה הוא הקובע. אם אתה קובע שאין מכות- אז אין מכות. אם אתה קובע שלא מציקים לך- אז לא מציקים לך. היסחפות לדברים שטותיים זו התנהגות ילדותית משהו. אתה תראה התלהטות יצרים בעקבות סכסוך אצל חבורות ערסים. אתה לא אחד כזה, אתה יותר טוב.. ואתה לא נסחף. אני בטוח שתמצא את הדרך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.. בינתיים- אחזיק לך אצבעות
[ואם אתה רוצה, יש לי דוד שהוא שוטר
]
 

ashkeloni

New member
כמו שאמרת...

צריך להראות להם שאתה לא מפחד. בגדול אי אפשר לדעת מה לעשות במקרים כאלה עד שלא נקלעים למצב דומה, רק אז אפשר לדעת מה תעשה, צריך לחשוב מהר ולא לעשות שטויות... מבחינתי הברירה הטבעית היא לא להיות שק חבטות, ולקרוא למשטרה.
 
למעלה