מה עושים עם אבא שלא מתעניין בבטיחות
אשמח לשמוע את דעתכן: אבא של אופיר לא שם על הוראות בטיחות. זה לא שהוא לא אוהב אותה או לא דואג לה, אני חושבת שהוא פשוט לא מודע כמוני, ולא לוקח את זה ברצינות כמוני. הוא החליט, למשל, שהרבה יותר מעניין לה לראות את הנסיעה בכיוון הנסיעה ולא הפוך וקשר אותה יום אחד בכיסא הקדמי- עם כיוון הנסיעה. אני שמעתי על זה והתפלצתי אבל הוא כל הזמן אומר לי שלא צריך להגזים. אחרי שהוא נוסע איתה באוטו אני רואה שהכיסא קשור בצורה רופפת, לפעמים החגורה נתפסת במושב ובכלל לא קושרת את הכיסא. הסברתי, התחננתי, ביקשתי שיעשה את זה למעני- אבל הוא פשוט מתרשל בזה. ולכן כל פעם שהוא לוקח את אופיר (והוא נוסע בכבישים בין עירוניים, ומהר) אני ממש חרדה שלא יקרה כלום. חצי פיתרון שמצאתי הוא להשאיר את הכיסא באופן קבוע באוטו (אופיר עוד לא בת שנה אז אי אפשר לשים כיסא קבוע), לקשור אותו היטב ואז הוא רק צריך להכניס ולהוציא את אופיר. אבל גם זה לא תמיד עוזר כי כל תזוזה הכי קטנה כבר מוציאה את החגורה מהמקום. מה הייתן עושות?...
אשמח לשמוע את דעתכן: אבא של אופיר לא שם על הוראות בטיחות. זה לא שהוא לא אוהב אותה או לא דואג לה, אני חושבת שהוא פשוט לא מודע כמוני, ולא לוקח את זה ברצינות כמוני. הוא החליט, למשל, שהרבה יותר מעניין לה לראות את הנסיעה בכיוון הנסיעה ולא הפוך וקשר אותה יום אחד בכיסא הקדמי- עם כיוון הנסיעה. אני שמעתי על זה והתפלצתי אבל הוא כל הזמן אומר לי שלא צריך להגזים. אחרי שהוא נוסע איתה באוטו אני רואה שהכיסא קשור בצורה רופפת, לפעמים החגורה נתפסת במושב ובכלל לא קושרת את הכיסא. הסברתי, התחננתי, ביקשתי שיעשה את זה למעני- אבל הוא פשוט מתרשל בזה. ולכן כל פעם שהוא לוקח את אופיר (והוא נוסע בכבישים בין עירוניים, ומהר) אני ממש חרדה שלא יקרה כלום. חצי פיתרון שמצאתי הוא להשאיר את הכיסא באופן קבוע באוטו (אופיר עוד לא בת שנה אז אי אפשר לשים כיסא קבוע), לקשור אותו היטב ואז הוא רק צריך להכניס ולהוציא את אופיר. אבל גם זה לא תמיד עוזר כי כל תזוזה הכי קטנה כבר מוציאה את החגורה מהמקום. מה הייתן עושות?...